שני הכלכלנים הבכירים, שלמה מעוז ואמיר אייל, התראיינו היום (שני) בתוכניתם של בן כספית וינון מגל ב-103FM ודיברו על המשבר הכלכלי, בצל מגיפת הקורונה. מעוז אומר כי הנתונים בהחלט מעודדים, ביחס למדינות מפותחות רבות, בעיקר בשל העובדה כי המשק נפתח בשלב מוקדם יחסית. לדעתו הבעיה היא בהתנהלות הממשלתית: "אין לה תוכנית כלכלית וכל יום היא ממציאה המצאות חדשות ולא מובילה אותנו לשום דבר. אם היא לא תעשה צעדים נכונים אז ניכנס למיתון". אמיר אייל אף מוצא נקודת אור נוספת ומדבר על כך שבמגזר הציבורי ממשיכים לקבל משכורת, אולם "הוא חוסך הוצאות – לא נוסע לחו"ל, לא יוצא למסעדות ולא מבזבז את הכסף". עוד הוא אומר כי "הפוטנציאל של המשק הוא כמו קפיץ", לכן יש מקום לאופטימיות.

ינון: מדברים על כלכלה מה מצבנו? מצד אחד זה קטסטרופה מצד שני המצב שלנו יחסית לעולם.
שלמה מעוז: "אני רוצה להסביר שאם אתה תיקח חדר ותסגור אותו, תסגור שם את האור ולא תכניס בפנים חמצן - כל מה שיש בפנים קמל. אם סגרת את המשק, ברור שיש ירידה בפעילות כלכלית. לכן, המילה מיתון היא לא נכונה, נכון שהתוצאה כמו מיתון, אבל זה לא מיתון. אין ירידה בביקושים, ברגע שפתחתי את הדלת יחזרו מחדש, יש ביקושים – זו נקודה חשובה. אם נסתכל בפרופורציה בינלאומית על הירידה בתוצר, זה 8.1%, אחרת אין טעם להגיד 28 כי זה כמו מהירות של מכונית, נכון שיש ירידה אבל אם אני מסתכל על הירידה ביחסית לאירופה, ארצות הברית, דנמרק, שבדיה, כולם ירדו בשיעור גבוה יותר מאיתנו. דבר שלישי, אני מסתכל מה שקורה ביולי, בתחילת אוגוסט יש נתונים יותר טובים יש התאוששות, גביית המסים ביולי הייתה יחסית סבירה יותר. למרות כל מה שאמרתי, אני חושב שהממשלה, אין לה תוכנית כלכלית וכל יום היא ממציאה המצאות חדשות ולא מובילה אותנו לשום דבר ואם היא לא תעשה צעדים נכונים אז נכנס למיתון אמיתי ואז צריך לחשוש. כמו שהיה ב- 1966. פה החשש, האם נפעל היטב בשנה הקרובה, במקרה הטוב ביותר ביולי שנה הבאה יהיה חיסון לכל האוכלוסייה".

אמיר אייל: "מבחינת נתונים ישראל, ואתמול גם נגיד בנק ישראלי דיבר על זה, קצב ירידה של התוצר היה 28%. היפנים פרסמו הבוקר אותו דבר, מדינה קטנה ורחוקה. רק שתבינו, בבריטניה זה ירידה של 60%, בספרד 55%, בפורטוגל 45% , באיטליה 41%, בלגיה 40%, גוש האירו כולו מעל 40%, קנדה 40%, גרמניה 35% ירידה וישראל 28%. דרום קוריאה ירדה ב-12% והיא המובילה העולמית בטיפול בנושא הזה, זאת אומרת שישראל, זה לא מנחם או יוצר אמפתיה מסוימת, אבל באופן יחסי המצב של ישראל הרבה יותר טוב כי ישראל פתוחה. המדיניות היא לפתוח וזה שבאופן טבעי נזהרים יותר, ואנשים מבוגרים יותר נזהרים, אין מניעה, אין סגר, ובמדינות אחרות אנחנו נכנסים לסגרים נוספים. בניו יורק מעדכנים אותי כל הזמן שמנהטן זה כמו עיר אחרי מלחמה, עיר רפאים. לכן, המצב של ישראל באופן יחסי לעולם הרבה יותר טוב. מה גם, שימו לב שכל הסקטור הציבורי הישראלי, כל מה שקורה לא רע כי הוא חוסך הוצאות, אתה לא נוסע לחו"ל, לא יוצא למסעדות, לא מבזבז את הכסף, ומשכורת ממשיכה להיכנס. אני לא נגד הסקטור הציבורי, חברות ממשלתיות, חברות מוניציפליות ממשיכים לקבל משכורות, כל החברות הגדולות, המזון, הטכנולוגיה, ההייטק לא נפגעות יותר מדי. יש פגיעה גדולה במלונות ובתעופה".

ינון: בארץ?
אייל: "בצריכה החוצה. זה סגמנט מאוד מסוים ואין מקום למצוא פה גרגר"

ינון: הייתי בצפון היה מפוצץ.
אייל: "לכן הפוטנציאל של המשק הישראלי הוא כמו קפיץ".

בן: כמו ששלמה אמר, הקטע של כמה התוצר ירד זה כמו למדוד מהירות של מכונית ברגע מסוים וזה פחות חשוב. האם אנחנו נוקטים בצעדים הנכונים כדי להביא בחזרה את הצמיחה, אני מתרשם שלא.
אייל: "בסין אמרו שמכניסים מאה מיליארד דולר לתת הלוואת לבנקים שלהם שיתנו כסף. האמריקנים שופכים כסף. פה כמות הכסף ששופכים לא מספיקה, זה כרגע החמצן שנותנים לכלכלה כדי להתאושש".

מעוז: "שיעור האבטלה המרחיבה של הלשכה לסטטיסטיקה היא היחידה שקובעת על פי האמנה הבינלאומית, ושלא ימציאו פה כל מיני כתבים ואנשי תקשורת שקרים. יש 11.02% אבטלה מרחיבה, זה 540 אלף. השגיאה שהם עשו ואני צעקתי על זה ביום הראשון, כתבתי את זה ממש בתחילת הקורונה שהחל"ת היה שגיאה חמורה. כי אמרו לאנשים 'תצא אני אשלם לך' והרבה מעבידים נצלו את זה. היו צריכים לעשות חל"ת גמיש, חצי חל"ת וחצי עבודה ואז חלק מהאנשים היו עובדים וחלק מקבלים. הממשלה אמרה להם 'זה בינארי, או אפס או אחת'. אח"כ בגלל הפחד ממה יגידו בהפגנות, היא נתנה דמי אבטלה, וזה בסדר להבטיח עתיד, עד יוני שנה הבאה, עד שימצאו חיסון".

ינון: חצי מיליון מבוטלים?
מעוז: "522 אלף".

בן: אני רואה מספרים אחרים לגמרי, מה הם מודדים?
"הם הולכים לפי רשות התעסוקה, מודדים כל פעם מדידה אחרת. זה לא עובד ככה, יש תקן איך מודדים גירעון, איך מודדים תוצר, איך מודדים אבטלה. יש תקן של ארגון העבודה הבינלאומי".

בן: אז מצבנו טוב?
שלמה מעוז: "לא אמרתי טוב, אני נותן נתונים. גם שרים בממשלה שכחו שהם בממשלה והיו בין המפגינים לפני כן וממשיכים להגיד מיליון מבוטלים. ברגע שיהיו מיליון מבוטלים תוכלו לנסוע באיילון ב-140 קמ"ש גם ב-3 בצהרים".

ינון: פייק ניוז?
מעוז: "פייק ניוז, בדיוק כך. הממשלה פה לא עושה תוכנית, כל פעם היא עושה משהו חדש, היא צריכה לעשות הכשרה מקצועית. אתמול החליטה – פנים מפעלית וחוץ מפעלית, תשתיות? לא מספיק, והדבר החמור ביותר – הם חייבים תוך שנה-שנה וחצי שלא יהיה אדם בארץ בלי פס רחב של אינטרנט. לא ייתכן שרק לשכבות החזקות יש פס רחב, זה כמו מים".

בן: אני רוצה לשבח את יועז הנדל שר התקשורת שמנסה להביא לממשלה החלטה על הסיבים, סוף סוף לחלץ את הדבר הזה.
אייל: אנחנו ראינו בתחילת המשבר כשהיה סגר פתאום עולים וצומחים פרויקטים תשתית ששנים היו תקועים ברכבת, במחלפים ענקים. אנשים שנוסעים לבלות בארץ בצפון ובדרום לא מאמינים איזה מערכת כבישים יש. יש הזדמנות פז לעשות את ההשקעה בתשתיות האלה שלמעשה פרצו את כל מסגרות התקציב, יש הזדמנות טובה מאוד לקחת היום בלי שיתחילו לצרוח, לשים את הכסף בתשתיות. חלק מזה זה התקשורת והמחלפים, זו הזדמנות שהמשבר, הפוטנציאל הכי גדול שהוא מספק - זה הדבר הזה".

מעוז: "אי אפשר לעשות לימוד מרחוק אם אין קו אינטרנט זה אגדה, כל אלה שנמצאים בפריפריה ימשיכו לסבול".