ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת בראשות ח"כ עינב קאבלה (כחול לבן) התכנסה היום (שלישי) לדיון בעניין התקדמות ישראל בדרך לחיסון לנגיף הקורונה. בדיון השתתפו מנהל המכון הביולוגי פרופ' שמואל שפירא, המדען הראשי של משרד הבריאות, פרופ' אבי ישראלי, ראש רשות החדשנות וכן בכירים נוספים במשרד הבריאות, מדענים ואנשי מחקר. 

מנהל המכון הביולוגי בכנסת. צילום: באדיבות ערוץ הכנסת

ש לנו יכולת לייצר כ-15 מיליון מנות חיסון עבור מדינת ישראל במכון הביולוגי", אמר פרופסור שפירא. "עם זאת אין יכולת לייצר נוגדנים בישראל. יש תחילת ייצור של נוגדנים שלנו במדינה זרה והכמות הראשונה תופנה לישראל. נצטרך לראות אם ובאיזה דרך".

"לחיסון הגשנו בקשה לפטנט ולכן שם אנו מוכנים יותר לצאת עם זה מהארון", הוסיף. "המטרה שלנו היא לא להיות ראשונים אלא להביא חיסון טוב ובטוח לאזרחי מדינת ישראל בפרק זמן סביר שיהיה רלוונטי לקורונה"

"יש כמעט 160 ניסיונות מוכרים בעולם לפתח חיסון וכנראה עוד מספר לא מבוטל של ניסיונות לא מוכרים", אמר ד"ר אורי פיינשטיין ממשרד הבריאות. "בתמונת המצב שאנו עוקבים אחריה יש 28 ניסיונות שנכנסו לשלב בחינה קלינית ועוד כ-130 בשלב מוקדם יותר. כמו כן, יש 6 חיסונים ניסיוניים שאנו עוקבים אחריהם שנמצאים בשלב הפאזה השלישית".

פרופ' שמואל שפירא, מנהל המכון למחקר ביולוגי בישראל, סיפר כי "בפברואר ראש הממשלה הנחה אותי לפתח חיסון ונוגדנים טיפוליים לטובת אזרחי מדינת ישראל. ההחלטה הזאת היא החלטה נכונה, רלוונטית ומקצועית. היכולת היחידה בישראל לפתח חיסונים נמצאת במכון הביולוגי. אנו מוקד ידע ומצוינות בעולם בתחומים האלה. יש לנו פטנטים על טיפולים ונוגדנים. מאז אנו עובדים סביב השעון בשבת ובחג ושלב הזה המצאנו פתרונות מצויינים".

"אף גוף בעולם לא עשה כמות ניסיונות בבעלי חיים כמו שאנו עשינו", הדגיש הפרופסור. "יצרנו מודל מחלה באוגרים, ארנבות, חזירים ועכברים. כל האוגרים המחוסנים המשיכו להתפתח יפה, עלו במשקל ובדקנו גם שאין נזק רקמתי ומערכתי. כך שיש לנו חיזוק שהחיסון יעיל, בעלי החיים יצרו נוגדנים מנטרלים. לא עשינו שום קיצורי דרך בדרך לניסויים בבני אדם".

"הפאזה הראשונה היא ניסויי בטיחות במאה נבדקים בריאים ואילו הפאזה השנייה כוללת בכאלף נבדקים במנעד גילאים רחב יותר, שכולל מבוגרים וצעירים ואולי ילדים", הסביר. "לאחר מכן הפאזה השלישית משווה שתי קבוצות בסדר גודל של כשלושים אלף בצורה רנדומלית בשני מינונים שונים".

"אני צופה שהשלב הראשון והשני יגמרו לקראת סוף השנה בדצמבר", העריך פרופ' שפירא. "אחרי החגים, מחצית אוקטובר, זה תאריך היעד לשלב הראשון בניסוי בבני אדם". 

"מהרגע הראשון ידענו שלא נהיה ראשונים. אבל המטרה שלנו לא להיות ראשונים אלא קודם כל להביא חיסון לאזרחי מדינת ישראל", סיכם. "אני חושב שאנו נביא חיסון טוב ובטוח לאזרחי ישראל בפרק זמן סביר ובפרק זמן סביר מבחינת הקורונה".