הכתבה נכתבה בשיתוף פייג׳מארק

הפגיעה העולמית באיכות הראייה בראי המחקר
מחקרים שנערכים במדינות שונות מסביב לעולם במהלך העשור האחרון מצביעים על התרבות שיעור האוכלוסייה הסובלת מקוצר ראייה.
זאת ועוד: מתברר שהגיל בו מתגלה קוצר ראייה אצל ילדים הולך ונהיה צעיר יותר מידי שנה, בעוד שלקויות הראייה עצמן – מחמירות.
אם לא די בכך, המחקרים אף מראים עלייה ברמת הסיכון לאובדן ראייה עתידי על רקע מחלות עיניים שונות.

מומחים מעריכים כי עד לשנת 2050 יסבלו מקוצר ראייה אנשים רבים יותר, ששיעורם יהיה למעלה ממחצית האוכלוסייה בעולם, כלומר כחמישה מיליארד איש, כשאחד מעשר צפוי לסבול מלקות חמורה עם סיכון לסיבוכים קשים יותר. 

ומה המצב בארץ?
מסתבר שתופעת הפגיעה בראייה נפוצה גם בישראל: מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי 55% מהאוכלוסייה בגילאי 20 ומעלה מרכיבים משקפיים או נעזרים בעדשות מגע – ומדובר בכשלושה מיליון איש!

בנוסף לכך, 15% מבני 20 שנים ויותר בישראל, דיווחו להלמ"ס שהם מתקשים במידה מסוימת בראייה, כשמספרם מגיע לכ-834 אלף איש. 

מתוכם ישנם כ-125 אלף אנשים בגילאי 20 ומעלה שמדווחים על קושי משמעותי בראייה המגיע עד כדי פגיעה מוחלטת ביכולתם לראות. 

עיקר ההשערות לגבי הגורמים לתופעה, נוגעות להתרבות שעות הצפייה במסכים קטנים, כדוגמת טלפונים סלולריים וצגי טאבלט.

ואכן, מחקרים הוכיחו כי בקרב ילדים בגיל בית ספר שבילו מחוץ לביתם במשך 40 דקות יותר מאשר חבריהם, נצפתה ירידה בשכיחות מקרי קוצר הראייה, בשיעור של 9% ביחס לילדים שנשארו יותר בבית. 

לצד הנתונים המדאיגים, חשוב ומרגיע לדעת שבימינו כ-80% מלקויות הראייה ניתנות לטיפול או למניעה.

מחקרים הוכיחו קשר בין שעות הצפייה במסכים קטנים כדוגמת טאבלט וסמארטפון לבין קוצר ראייה. (צילום: שאטרסטוק)
מחקרים הוכיחו קשר בין שעות הצפייה במסכים קטנים כדוגמת טאבלט וסמארטפון לבין קוצר ראייה. (צילום: שאטרסטוק)

השלכותיהן של לקויות הראייה
כולנו משתדלים לשמור על הראייה כעל בבת עינינו, שהרי היכולת לראות את יקירינו ואת יפי העולם שסביב יקרה ללבנו יותר מכל, ואף חיונית לתפקודנו.

אולם מעבר לכך, מתברר שישנן השפעות נלוות ללקויות ראייה, שמחמירות ככל שהלקות קשה יותר.

כך, שיעור המועסקים בעלי לקויות ראייה חמורות בגילאי 20-64 פחות ב-33% ביחס לשיעורם בקרב יתר חלקי האוכלוסייה.

גם שיעור חסרי תעודות הבגרות בקרב לקויי הראייה בגילאי 20-64 גבוה ב-21% ביחס לשיעורם בכלל האוכלוסייה.

באותו טווח גילאים אחוז מחזיקי התארים האקדמיים פחות פי שניים ויותר מהנתון המקביל בקרב אנשים בעלי ראייה תקינה (14% לעומת 33%). 

מעבר להשלכותיהן של לקויות הראייה על המצב התעסוקתי ונגיעתן לרמת ההשכלה, מחקרים מראים כי הן משפיעות לרעה גם על המצב הנפשי, המשפחתי והחברתי.

לא רק קשיי השכלה ותעסוקה – גם בדידות ופסימיות
24% מבני העשרים ומעלה שסובלים מלקויות ראייה מדווחים כי הם חשים בדידות לעתים קרובות, לעומת 5% בלבד באותם גילאים בקרב כלל האוכלוסייה.

בנוסף, שיעור דומה (22%) מגילאי 20 ומעלה שסובלים מלקויות ראייה דיווחו על דיכאון תכוף, לעומת 5% בלבד בקרב יתר הישראלים.

פער זה משתקף גם במדד שביעות הרצון מהחיים והאופטימיות, כששיעורם של בעלי לקויות הראייה שדיווחו על כך שהם מרוצים מחייהם פחות ב-15% ביחס לנתון המקביל (74% לעומת 89%).

פער זה גדל ל-22% בהיבט של האופטימיות, כשרק 32% מבעלי לקויות הראייה דיווחו שהם סבורים כי חייהם ישתפרו בעתיד, לעומת 54% מקרב כלל התושבים.

בהקשר זה ראוי לציין שילדים רבים סובלים בגילאי בית הספר מחרם, לעג ומכך שילדים אחרים מטיחים בהם שמות גנאי שונים רק בגלל שהם מרכיבים משקפיים.

התופעה חמורה עד כדי כך, שהורים רבים שוקלים לסייע לילדיהם באמצעות ניתוח להסרת משקפיים, מה שפשוט בלתי אפשרי, היות וניתן לעבור אותו רק אחרי גיל 18.

למרות שילדים רבים הנעזרים במשקפיים סובלים מלעג, ניתן לעבור ניתוח לייזר להסרתם רק מגיל 18 (צילום: שאטרסטוק)
למרות שילדים רבים הנעזרים במשקפיים סובלים מלעג, ניתן לעבור ניתוח לייזר להסרתם רק מגיל 18 (צילום: שאטרסטוק)

הגורמים למגמת הפגיעה באיכות הראייה
שוחחנו עם ד"ר אנדרו פינק, רופא עיניים בכיר מהמרכז הרפואי 'אסותא אופטיק' להסרת משקפיים בלייזר, על מנת להבין את הגורמים שמשפיעים על מגמת הפגיעה בראייה כיום.

ד"ר פינק מסביר שכשליש מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים ממיופיה, המונח הרפואי לקוצר ראייה.

שכיחות קוצר הראייה, לדבריו, גוברת והולכת לנוכח השינויים באורחות החיים של ילדים ובני נוער, שמבלים שעות ממושכות מול מסכי המחשב, הטלוויזיה, הטאבלט והסמארטפון. 

הוא ממליץ להורים להקפיד על כך שילדיהם ייצאו לשחק בחוץ ויצאו לעתים קרובות מספיק מהשהות מול המסכים. 

ד"ר פינק מציין בפנינו שטיפות עיניים המכילות אטרופין מדולל, הוכחו בתקופה האחרונה במחקרים כיעילות במיתון קצב העלייה במספר המשקפיים, ובמידה ועולה צורך להיעזר בהן – יש לפנות לרופא הילדים. 

טיפות עיניים המכילות אטרופין מדולל הוכחו כיעילות במיתון קצב העלייה במספר המשקפיים (צילום: שאטרסטוק)
טיפות עיניים המכילות אטרופין מדולל הוכחו כיעילות במיתון קצב העלייה במספר המשקפיים (צילום: שאטרסטוק)

ניתוח בלייזר להסרת משקפיים
ד"ר פינק מדגיש שמשקפיים מהווים פתרון מצוין לתיקון הראייה עבור כל מי שמרגיש עימם בנוח.

עבור מי שמשקפיים כן מפריעות לו – בין אם זה נובע מרצון להתגייס לתפקידים מובחרים בצה"ל, לקראת מסעות שאפתניים ברחבי העולם, לצורך עיסוק בספורט אתגרי ומסיבות של נוחות, אסתטיקה או מכל סיבה אחרת – קיימות שתי אופציות נוספות.

הכוונה היא מחד להרכבת עדשות מגע, שנושאות בחובן סיכונים מסוימים, ומנגד – לניתוח לייזר להסרת משקפיים, שהרבה יותר בטוח לרוב המטופלים. 

מסתבר שרמת הסיכון לסיבוך משמעותי בניתוח לייזר להסרת משקפיים היא מזערית ביותר עד קלושה!

למעשה, טיפול לייזר נחשב כיום בטוח כל כך, שאפילו טייסים בחיל האוויר מקבלים אישור לעבור אותו.

גם במקרים המועטים בהם נותר מספר קטן במשקפיים לאחר הניתוח-  ניתן לתקנו ולבטל את המספר בניתוח נוסף, קל ויעיל, שאורך זמן פחות מזה שהקדשתם לקריאת כתבה זו.   

רמת הסיכון לסיבוך משמעותי בניתוח לייזר להסרת משקפיים היא מזערית ביותר עד קלושה! (צילום: שאטרסטוק)
רמת הסיכון לסיבוך משמעותי בניתוח לייזר להסרת משקפיים היא מזערית ביותר עד קלושה! (צילום: שאטרסטוק)

לסיכום, חשוב לשמור על הראייה באמצעות הרכבת משקפי שמש מסנני קרינת UV, הקפדה על תזונה מאוזנת, שתייה מספקת והימנעות מעישון, לצד הקפדה על בדיקת עיניים שנתית.

בכל מקרה בו רוצים להסיר את המשקפיים או את עדשות המגע – ניתן ומומלץ להיעזר בניתוח לייזר בטוח, יעיל וקל, שנמשך כדקה בלבד לכל עין.  

הכתבה נכתבה בשיתוף פייג׳מארק