לאחר האירועים האלימים של פינוי מאהל המחאה מול בית רה"מ ביום שישי האחרון, התראיין היום (ראשון) ראש השב"כ לשעבר, כרמי גילון, בתכניתם של ינון מגל ובן כספית ב-103FM. גילון מספר כיצד נפצע במהלך הפינוי המשטרתי ומגיב לטענות לפיהן פצע את עצמו: "זה קשקוש: מפעל הפייק ניוז בבלפור שוקל להתאחד עם התעשייה של טראמפ בבית הלבן". על הביקורת החריפה שהשמיע נגדו איש יחסי הציבור רני רהב אמר: "הוא סוג של שכיר חרב, פעם הוא עובד בשביל רבין ופעם בשביל נתניהו, אז זה בסדר שהוא ישמיץ אותי באופן אישי בגלל שאין לו שום תשובה עניינית".
בן: מכיוון שזה קשור לנושא שלנו, אני רוצה לקרוא 2 מסרונים שקיבלתי על אלימות בהפגנות. 'היה אנרגיה של בלגאן מהרגע הראשון, המשטרה משעה 22:00 נכנסה עם פרשים, פעם ראשונה שהיה ככה'. פרופ' כתבה: 'היינו שם אתמול, לא הייתה אווירת חגיגה, הכול היה לחץ, המוני שוטרים, רכבי משטרה, ילדים, מבוגרים, צעירים, הייתה אווירת מלחמה, כבר ב-20:00 היה צפוף אנשים נפצעו'; ינון: זה התחיל בתהלוכה בלתי חוקית והיו אילוצים. שומר אמר שנפצעת מחברים שלך ולא מהשוטרים.
"קודם כל אני חושב שהפציעה שלי, זה נכון שיש לי פציעה יותר עמוקה שנזקקתי לתפרים שהגיעה עד העצם אבל זה נכון שזה קרה בגלל שאני היית אזוק לתת אלוף הטייס אסף אגמון, הם השכיבו, השוטרים, את אגמון על הרצפה, אני ישבתי והאזיק הזה הוא שיצר לי את הפציעה. הפציעות האחרות שיש לי הן פצעי שפשוף מהמשיכות של השוטרים כשהם הקימו אותי".
ינון: מה הגיע עד העצם?
"זה מהאזיק, לא יודע אם היית אזוק פעם, חוויתי את זה פעם ראשונה".
בן: הוא לא היה אזוק; ינון: הייתי בנסיבות שאני לא יכול לפרט.
"האזיק נמתח, הוא עשוי מברזל יצוק, חתך לי את היד".
ינון: תתייחס לאירוע שעל פי כל מיני דיווחים אתה פצעת את עצמך, נשכת את עצמך, מצצת פצע. אני רוצה שהוא יגיב; בן: איך אתה מסוגל לחזור על זה?
"אני חושב שתעשיית ההייטק הישראלית התעשרה מאוד ממפעל הפייק ניוז שהוקם בבלפור, ושמעתי ששוקלים להתמזג לתעשייה של טראמפ בבית הלבן. זה קשקוש, לקחו כפי שעושים תמיד, סרטון, ערכו אותו. אני הייתי מוקף בצלמים של הטלוויזיה וגם צלמי סטילס כך שהכול מתועד, לערוך סרטון זה דבר קל מאוד".
ינון: אבל רואים אותך מוצץ את היד, היה שם פצע קודם?
"תרשו לי לענות לזה בציניות, רופא השיניים שלי ביקש ממני להשתמש בידיעה הזו לאיזה רופא שיניים".
ינון: ברור שלא נשכת את עצמך ופצעת את עצמך, אני לא חושב שנרחיק עד שם. השאלה אם היה פצע קודם.
"מה פתאום? אם זה כל כך מעניין אני מוכן להסביר בדיוק, כתוצאה מהשפשופים כפות הידיים שלי זבו דם, עשיתי מה שלימדו אותי כשהייתי ילד – ללקק את הפצע".
בן: כרמי אני רוצה להקשות עליך, נראה לי הגיוני שהמשטרה תחליט שאם יש הפגנת ביביסטים גדולה, של 300 איש.
"150".
בן: הייתה כוונה להפגנה גדולה, אם היו באים 3,000 רה"מ שקל לצאת אליהם ואז שאתם נמצאים ליד, אולי ניסו למנוע את הפרובוקציה הזו שהייתה עלולה להתעורר? למה התנגדתם?
"אמרת משפט אחד שלהערכתי אני משער שהוא נכון לגמרי, שנתניהו התכוון ללכת אל המפגינים כפי שהלך במחנה יהודה ועל זה לא מודיעים מראש. מה שאני חושב שקרה שם ומיד אסביר למה הכוונה, מה הבעיה, הציר ללכת מבלפור מהבית שלו אל המפגינים בכיכר פריז עובר דרך המאהל שלנו".
בן: זה העניין.
"רגע, המאהל הזה אגב מאויש בלא יותר מ-20 איש בשעות כאלה".
בן: והגיל ממוצע 69.
"הדרישה של המשטרה הייתה – תכסו בסדינים את השלטים ומזה התחלתי לחשוב שהמשטרה לא אומרת לנו את כל הסיפור. אני ניהלתי משא ומתן עם ניצב דורון ידיד ועם תת ניצב עופר שומר ששניהם בעיניי קצינים מצוינים ומקצועיים, במשך אני לא מגזים שעתיים לפחות לפני האירוע".
בן: על הסדינים?
"הולך וחוזר הולך וחוזר, הולכים עופר שומר ואני אחד לקראת השני, בלי לשלוף, אבל זה היה באמת מעמד מגוחך למדי. את הדבר שאתה משער בן, שביבי אמור היה לצאת אל המפגינים, את זה הם לא אמרו ולכן היה כזה חוסר היגיון בדרישה הזו. המאהל הזה תופס 20 מטר שנמצאים היו מאחורי חיץ של עוד 50 מטר עד המקום".
ינון: עם כל הכבוד, יש משטרה שמבקשת. הוא דיבר בין היתר על התחושה שמתנשאים עליהם, מזלזלים בהם, נותנים תחושה שאתם קובעים מה נכון ומה לא. תחושה לא נוחה.
"את עופר שומר אני מכיר מאז היה מפקד תחנה במבשרת ציון כששימשתי ראש מועצה, הוא באמת קצין מצוין. אם אתה שואל אותי, הוא היה יותר נבוך ממני מהמעמד הזה שאנחנו מנהלים משא ומתן, ההיגיון שמאחורי ההחלטה לא הופיע, עכשיו אני מגיע לעיקרון. העיקרון הוא שהזכות להפגין מסורה לביביסטים ולמתנגדי ביבי בדיוק באותה צורה. לדעתי מה שקרה שם זה שהם באו, ופגעו בזכות ההפגנה שלנו כשהם דרשו מאיתנו להתפנות. כשאני אומר באופן הכי אחראי - לא הייתה שום בעיה אבטחתית או ביטחונית".
בן: היית ראש שירות, הייתי עונה במקומך לינון שפתאום נוח להם להגן על המשטרה אחרי עלילות הדם על המפכ"ל הקודם.
"אתה פרובוקטור, אני לא".
בן: זה נכון, אתה יודע ש-730 זה יחידה שפעם פיקדת עליה כראש השב"כ הם אמורים להגיד למשטרה שאולי הוא יוצא, זה יכול להביא להתלהטות יצרים, למה הם צריכים את הצרה הזו?; ינון: תחושה שהמשטרה חשה מהמפגינים - מי אתם שתגידו לנו לזוז?
"מי אתם המשטרה שתפגעו בזכות שלי להפגין?"
בן: אותי יותר מדאיג זה שהם רצו להזיז.
"תעשו מה שאתם רוצים, אל תפגע בזכותי".
בן: זה מדאיג פחות מעניין הסדינים, מה שרה"מ לא ייעלב?; ינון: רק את שלטי הכיבוש. רני רהב כתב 'כרמי היקר זכותך להפגין אבל בואו לא נשכח שרה"מ נרצח במשמרת שלך כראש שירות ביטחון כללי, לא יעזור שיגידו רק נכנס לתפקיד, לראות אותך באזיקים לא עושה עליי רושם, לזכור ולא לשכוח. במקומך הייתי שותק לנצח ועדיין זכותך להפגין, ברור, זו דמוקרטיה. לא לשכוח שהפנסיה התקציבית שלך משולמת במלואה בזכות אבל עצם זה שאתה מפגין היום לא לעניין.
"מותר לי, תתנו לי את זכות התגובה? אני זוכר את רני רהב מארח אותי כאורח כבוד בארמונו בסביון בשנים שחלפו מאז רצח רה"מ רבין, שמילאתי כל מיני תפקידים עסקיים ואחרים והייתי אורח כבוד בביתו. אז הוא לא טרח להגיד לי את כל הדברים שהוא אומר עכשיו".
ינון: אחרי הרצח?
"ברור שאחרי הרצח, הרי הוא עבד בשביל רבין וממשלתו, הוא היה איש יח"צ. אין לי טענות אליו, הוא מנהל משרד יחסי ציבור, עכשיו הוא עובד עבור משפחת המלוכה מבלפור, זה בסדר גמור, זו זכותו, אלא בעיניי מה שרני רהב אומר שווה כקליפת השום. כיוון שהוא סוג של שכיר חרב, פעם הוא עובד בשביל רבין ופעם בשביל נתניהו, אז זה בסדר הוא ישמיץ אותי באופן אישי בגלל שאין לו שום תשובה עניינית מדוע צריך לפגוע בזכות ההפגנה ומדוע צריך לנהוג באלימות".
ינון: זה פוגע בך שמזכירים לך את זה?
"ברור שזה מציק לי אבל אם אני מקבל באותו יום שהוא מפרסם את מה שהוא מפרסם ווצאפ תמיכה מרגש מדליה רבין, זה חשוב בעיניי הרבה יותר".
בן: בואו לא נשכח, אחרי רצח רבין חיסלתם את המהנדס ואח"כ קיבלת אחריות והתפטרת מה שקשה מאוד להגיד על רבים אחרים מטובי בנינו כאן.