ויקטוריה פרייס, כתבת חדשות מפלורידה, קיבלה לפני כחודש אי מייל מצופה אשר הבחינה דרך המסך בגוש חריג בצווארה והמליצה לה לפנות לרופא.
פרייס שיתפה באינסטגרם את ההודעה שקיבלה מהצופה: "היי, הרגע ראיתי אותך מדווחת. הדאיג אותי הגוש על הצוואר שלך. בבקשה תבדקי את בלוטת התריס שלך. זה מזכיר לי את הגוש על הצוואר שלי שהתברר כסרטני. שמרי על עצמך".
אחרי שקיבלה את ההודעה נבדקה הכתבת אצל רופא, או אז התברר שגם הגוש שלה סרטני. מאז היא נותחה והיא פועלת לקידום מודעות לסרטן בלוטת התריס ברשתות החברתיות ובתקשורת.
גידול סרטני בבלוטת התריס נפוץ יותר בקרב נשים, ורובן מאובחנות מעל גיל 30. אצל גברים רוב מקרי סרטן בלוטת התריס מאובחנים אחרי גיל 60. גידול סרטני מסוג זה אינו נפוץ בקרב ילדים. אז איך מאבחנים אותו?
בלוטת התריס (בלוטת התירואיד או המגן), הינה בלוטה קטנה, הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון ומורכבת משתי אונות, המחוברות ביניהן בגשרון (איסטמוס). הבלוטה שייכת למערכת האנדוקרינית (מערכת הפרשה פנימית) ואחראית על יצור הורמון התירוקסין, אשר הינו בעל חשיבות רבה בוויסות חילוף החומרים בכל התאים בגוף. חסר או עודף בהורמון זה גורם לתופעות מגוונות אשר משפיעות על כל מערכות הגוף.
קשריות (נודולים) הן למעשה גושים, לרוב קטנים, ממספר מילימטרים ועד מספר סנטימטרים שנמצאים בבלוטת התריס. הקשריות שכיחות וניתן לאתרן ב- 15% עד 30% מכלל האוכלוסייה. השכיחות גבוהה יותר בקרב נשים ועולה עם הגיל: לכ-5% מהאוכלוסייה מעל גיל 50 יש קשרית שניתן למשש אותה ולמחציתם קשרית שנראית בבדיקת אולטראסאונד.
האתגר הגדול הוא להבדיל בין קשריות שאינן מהוות סיבה לדאגה לבין קשריות ממאירות שמהוות 5% מכלל הקשריות המתגלות. גילוי קשריות בבלוטת התריס יכול להתבצע ע"י האדם עצמו ששם לב לנפיחות/בליטה באיזור הצוואר או ע"י אדם אחר /רופא ששם לב לכך, כמו במקרה של ויקטוריה פרייס. לעיתים נדירות יותר יתגלה הגוש בשל הופעת תסמינים – צרידות, קשיי בליעה, כאבים.
את רוב הקשריות בבלוטת התריס לא ניתן לאבחן בבדיקה ידנית, קרי במישוש בלוטת התריס ובמרבית המקרים אין כל תסמין או הפרעה בבדיקות מעבדה שמחשידים לנוכחות קשר בבלוטה.
עקב השימוש הגובר באמצעי הדמייה כגון אולטראסאונד, דופלקס צוואר ובדיקות הדמייה אחרות הנעשות לעיתים במסגרת בירור אחר, ניתן לאבחן כיום יותר ויותר גושים בבלוטת התריס. גם אם התגלתה קשרית בבלוטת תריס בבדיקת הדמייה אחרת כגון בדיקת CT יש צורך בבדיקת אולטראסאונד של בלוטת התריס והצוואר שמהווה בדיקת הבחירה לאבחון קשריות. זוהי בדיקה זמינה, זולה שאינה כרוכה בחשיפה לקרינה, ויכולה להבדיל בין קשריות חשודות ללא חשודות.
במידה ולא ניתן לאשש שפירות בדרגת ודאות כמעט מוחלטת המטופל מופנה לבדיקת FNA – Fine Needle Aspiration – בדיקה בה שואבים בעזרת מחט עדינה דגימת תאים מהקשרית ושולחים אותה לבדיקה ציטולוגית שמטרתה לאפיין את התאים. ההליך הינו בטוח, לרוב ללא סיבוכים ונמצא בשימוש מזה שנים רבות .
תשובת הציטולוגיה יכולה להיות שפירה, ממאירה, חשודה לממאירות או לא אבחנתית. אם התקבלה תשובה תקינה, יומלץ המשך מעקב שיכלול בדיקות אולטרסאונד וניקור חוזר במידת הצורך. במקרה של קשר ממאיר המטופל יופנה לניתוח ובהתאם לתשובה הפתולוגית מהניתוח יוחלט על המשך טיפול בעזרת יוד רדיואקטיבי ועל המשך מעקב וטיפול נוסף.
סיבוכים אפשריים של ניתוח כריתת בלוטת התריס כוללים פגיעה במיתרי הקול שיכולה להוביל לצרידות וכן פגיעה בבלוטות הפאראתירואיד שאחראיות על משק הסידן בגוף. פגיעה בבלוטות אלו יכולה להוביל לירידה ברמת הסידן בדם ולהזדקקות לטיפול משלים. אם מבוצעת כריתה מלאה של בלוטת התריס, המטופל נזקק להמשך טיפול באלטרוקסין באופן כרוני.
הבשורות הטובות הן שגידולים בבלוטת התריס הם בעלי פרוגנוזה טובה בדרך כלל, הגידולים השכיחים הם פפילרי ופוליקולרי. אלו גידולים הגדלים בצורה איטית יחסית אשר הטיפול בהם מאוד יעיל ואחוז הריפוי מגיע לכמעט 100% כאשר הם מתגלים בשלב מוקדם באנשים צעירים.
חלק מהקישריות המתגלות בבלוטת התריס מהוות אתגר אבחנתי שהשיטות הרווחות אינן נותנות להן מענה. מדובר בקישריות שלא ניתן לאבחן האם הקשרית שפירה או ממאירה באמצעות הציטולוגיה או הבדיקה המיקרוסקופית. בגלל הסיכון לממאירות, בעבר, ברוב המקרים הופנה מטופל עם ממצא כזה לכריתה חלקית של בלוטת התריס, זאת למרות העובדה שבכ-70% עד 80% מהמקרים הקשרים נמצאו שפירים לאחר הניתוח.
בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך וגובר בשיטות מולקולאריות לאבחון מידת הממאירות של קשריות אלו. ישנן מס' אנליזות מולקולאריות בארץ ובחו"ל, הבוחנות את הביטוי הגנטי של קשריות בבלוטת התריס. אחת הבדיקות הינה בדיקת אפירמה של חברת כצט. הבדיקה בודקת ביטוי של גנים המעורבים בסרטן בלוטת תריס ובעזרתה ניתן לשלול ממאירות בדרגת ודאות גבוהה. מחקרים הוכיחו כי הבדיקה מסייעת למנוע ניתוחים מיותרים בבלוטת התריס, על כל הסיבוכים וההשלכות של ניתוחים אלה. הבדיקה אינה כלולה בסל הבריאות וממומנת באופן עצמאי ע״י המטופל או הביטוחים הרפואיים הפרטיים.
הכותבת היא מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה במכון האנדוקריני ב"איכילוב"