הפרסומים החוזרים ונשנים בכל אמצעי התקשורת על חטיבת הקומנדו ועל יכולותיה מעוררים בי פלצות. אומנם חטיבת הקומנדו רוכשת יכולות בעלות חשיבות רבה מאוד, אך זו טיפה בים אשר אינה מעידה על הכלל. זה בדיוק המודל שבו משתמש צה"ל, לזרות חול בעיני הציבור ולהעצים את יכולותיו אף שבפועל מתרחש תהליך הפוך לגמרי וחמור מאוד מאין כמוהו, היינו צבא היבשה מידרדר כפי שלא חווינו זה שנים רבות, ואין לצה"ל מענה מוחלט למלחמה רב־זירתית שעלולה להתפתח בכמה גזרות בו זמנית: חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה ואינתיפאדה שלישית ביהודה ושומרון.
הקטנת צבא היבשה על ידי הרמטכ"לים בשנים האחרונות היא חוסר אחריות משווע משום שלצבא היבשה בממדיו כיום אין יכולת להגן על המדינה הגנה סבירה אפילו בשתי גזרות בו זמנית; לדוגמה, אם ירכז צה"ל כוחות לפעולה רחבה בעזה, לא ייוותרו די כוחות לגזרות הלחימה האחרות, למשל כדי לתקוף באותה עת אלפי לוחמי חיזבאללה הנלחמים על יישובינו בצפון. ובוודאי נהיה בצרה צרורה אם בד בבד יתקפו את צה"ל אלפי אנשי תנזים מיהודה ושומרון ויירו לכל עבר.
אך בכך לא די, היות שצבא היבשה המקוצץ והמרוט שנותר אחרי הקיצוצים ההזויים, ברובו אינו כשיר כלל לצאת למלחמה על אויבינו. צבא המילואים, שהוא עיקר צבא היבשה, נתון במצב כשירות חמור מאוד: הוא אינו מתאמן כראוי כבר תקופה ארוכה; לא הוטמעו בו אמצעי לחימה חדשים, ובלעדיהם אי אפשר לנהל מלחמה ולפגוע במטרות (לדוגמה, מערכת הצַי"ד הדיגיטלית); מחסני החירום אינם מוכנים למלחמה כפי שהיה במלחמת לבנון השנייה. רק לאחרונה הביעו מפקדי צבא המילואים חוסר אמון בפיקוד הבכיר של צה"ל בסקר שערך מערך מדעי ההתנהגות של צה"ל.
אני שואל אתכם, אזרחים יקרים: האם אפשר לנצח מלחמה עם חטיבת קומנדו שכל הזמן מייחצנים אותה בתקשורת ("בליץ תקשורתי", שמיטב הפרשנים הצבאיים נרתמים אליו כדי לשמור קשר טוב עם הצבא ועם דוברוּת צה"ל) אף על פי שעיקר הכוח היבשתי נתון בתהליך של הידרדרות חמורה? האם יעלה על הדעת שהכסף המועט שנותר בקופת הצבא (בהיעדר החלטה על תקציב חדש) ייגזל מעיקר הכוח היבשתי – הלוא הוא יחידות המילואים? במקום לאמנן, לחזק את מחסני החירום ולהטמיע את אמצעי הלחימה ביחידות המילואים, ממקדים את עיני הציבור בחטיבת קומנדו שהיא טיפה בים.
כבר טענתי בעבר שבכסף הקיים צריך לחזק את צבא היבשה הקיים, ולא להמשיך לרדדו. טעות גדולה היא להעביר את התקציב המועט (בהיעדר תקציב חדש) לתוכנית הרב־שנתית "תנופה" שהרמטכ"ל כוכבי מוביל, כי ללא מתן תוספת תקציב גדולה לאורך שנים רבות – לא תצליח תוכנית "תנופה" לצמוח למסה קריטית.
בעטייה של מדיניות זו נוצר מצב שפוגע בעיקר בכוח היבשה הקיים, שהוא ערב לביטחוננו בשנים הקרובות. ללא תוספות תקציביות גדולות בתקציב הביטחון כל שנה ושנה בעשור הקרוב כדי לבנות את צבא היבשה על בסיס התוכנית הרב־שנתית "תנופה" (שיש בה מרכיבים חשובים) – לא יהיה אפשר לקדם תוכנית זו, ונימצא במצב אבסורדי שאת הקיים מרדדים ואת החדש לא יכולים לקדם למסה קריטית, ובכך מהמרים על ביטחון ישראל.
לסיום, הן יחסי הציבור בתקשורת לחטיבת הקומנדו והן דברי הרהב הנשמעים בתקשורת הם אֵם כל חטאת היוצרים בקרב הציבור אשליה של עוצמה בעוד המצב הפוך לחלוטין, ויגררו את מדינת ישראל לאסון במלחמה הבאה.