בשיחה שקיים היום (רביעי) עם ענת דוידוב ב-103FM, דיבר נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון על ההחלטה לדחות את העברת תקציב המדינה ואמר כי יש להעביר במהרה את תקציב שנת 2021: "אני שמח שאיום הבחירות הוסר מסדר היום, אך מרגע שהוסר האיום - אנחנו צריכים להעביר תקציב מהר ככל האפשר". בהמשך התייחס ירון להשלכות הכלכליות שיהיו לסגר נוסף במדינה, והדגיש: "גם בתרחיש האופטימי, אנחנו מדברים על מספרים של מיתון מהותי - מאחוריהם אנשים שיצאו לאבטלה ועסקים שהגיעו לפת לחם".
לא פשוט להיות נגיד בנק ישראל בימים אלה. כשאין תקציב. מה מטריד אותך עכשיו?
"קודם כל אני שמח שאיום הבחירות כרגע הוסר מעל סדר היום. וכמובן, אני מקווה שזה לא רק באופן זמני. אי וודאות היא דבר גרוע לכלכלה, בטח בזמן משבר כלכלי. לכן מרגע שהוסר לפחות זמנית איום הבחירות, אנחנו צריכים להעביר תקציב מהר ככל האפשר – כולל תקציב 2021, וחוק הסדרים מורחב. במסגרת מה שהאוצר יתכלל ויאפשר לעשות את זה בהיתכנות המהירה ביותר. אם יהיה תקציב ל-2021, אז למעשה שוחרר איזה שהוא צוואר בקבוק לשארית 2020. למרות שדרך הביצוע של התקציב הייתה רחוקה מאידיאלית, ברור שמה שנעשה הוא לא פתרון אופטימלי – אך עדיף פתרון לא אופטימלי מהיעדר פתרון".
איזה נזק נגרם להערכתך למשק מכל העיכוב באישור התקציב, מהכאוס הפוליטי? היכולת של הממשלה לסייע כבר עכשיו למשק במשבר החמור, נפגעה בגלל זה?
"אי ודאות היא תמיד פרמטר שלא עוזר, לא לפרט ולא לעסק שצריך לקבל החלטות. יש לנו פה אי ודאות בריאותית – יש בינה לבין הכלכלה איזון חוזר, ועל מקבלי ההחלטות כמובן. היינו רוצים שנמזער את אי הוודאות מצד הכלכלה וקבלת ההחלטות ככל האפשר. אנחנו עדיין בסביבה של משבר ואי ודאות הזאת תישאר, ולכן אני אומר שמה שאנחנו רואים לנגד עינינו זה באמת להעביר את תקציב 2021, זה ייתן יותר ודאות".
אתה מדבר על אי ודאות בריאותית, ורמת התחלואה לא יורדת ואופציית עדיין הסגר לא הוסרה מסדר היום.
"את צודקת. כפי שאמרתי יש איזון בין התחלואה לבין הכלכלה. אנחנו צריכים להשתדל כל עוד אפשר שלא להיכנס לסגר".
מה אומדן הנזקים שיכול לעשות סגר נוסף?
"זה תלוי מהו אורך הסגר, ובאיזו תקופה הוא מתבצע. ההערכה שלנו היא ששבוע לדוגמא שווה משהו כמו חמישה וחצי מיליארדי שקלים. אם הסתכלת על תחזית בנק ישראל, יש לנו שני תרחישים: תרחיש אופטימי בו אנחנו בעצם ממשיכים עם אי פעילות כלכלית שלאט לאט הולכת ופוחתת, בעצם לא מגיעים לעוד סגרים – וגם בו יש התכווצות ומיתון מאוד מהותי של 4.5% בשנת 2020 ומאידך קפיצה של שישה אחוזים ב2021. אבל בתרחיש שבו יהיו גלים נוספים, ובין היתר יהיה גם גל תחלואה בחורף שיצריך עוד סגר גדול, התחזית מדברת על התכווצות של 7 אחוזים ב-2020, וצמיחה רק של שלושה אחוזים".
זה מספרים מאוד מפחידים. מה המשמעות של התכווצות כזאת?
"גם בתרחיש האופטימי, אלה מספרים של מיתון מהותי. מאחוריהם יש אנשים שיצאו לאבטלה, עסקים שפת לחמם היום הפסיקה. בוודאי שבתרחיש היותר פסימי, חלקו לא ניתן לשליטה על ידינו. כולנו צריכים להשתדל להוביל לכך, שאי הוודאות התברואתית תרד, וחשוב שיהיה מנגנון לקטיעת שרשראות ההדבקה, וכל הבדיקות הרלוונטיות. שנגיע למשל ל-500-400 חולים, ונצליח לנהל את זה בד בבד עם הכלכלה, עד אשר יגיע החיסון בסוף האביב או בתחילת הקיץ של 2021".
שר האוצר מדבר היום על הכנת תקציב ובתוכו קיצוצים ניכרים במגזר הציבורי. האם אתה מצדד במהלך הזה?
"קודם כל אני חושב שראוי שכל המגזרים יתרמו לאותו משבר. בקונטקסט של הסקטור הציבורי, מעבר לנושא המשכורתי יש פה גם הזדמנות במשבר הזה. אנחנו רוצים להגדיל את הפריון בסקטור הציבורי, כחלק מדו"ח פריון של בנק ישראל שבו אנחנו מדברים על החשיבות של הדיגיטציה והורדת הביורוקרטיה. בעצם המשבר הזה נותן לנו גם גמישות ניהולית בסקטור הזה ואלה דברים לא פחות חשובים לקידום היעילות של הסקטור הציבורי, שאחרי זה מאוד משפיעה גם על הפריון של הסקטור הפרטי".
אתה מסכים שהסקטור הציבורי נפגע הרבה פחות מאשר הסקטור הפרטי.
"זה נכון. אמרתי, יש פה שלושה נדבכים: הצד המשכורתי ויש גם את הצד של היעילות והתפקוד של הסקטור הזה...".
אז אתה תתמוך במהלכים של שר האוצר לקצץ משכורות של עובדי המגזר הציבורי ואולי פיטורי עובדים?
"היות ועוד לא ראיתי את כל התוכנית, כמובן שלא אענה על דברים ספציפיים. ברמה העקרונית, אם את שואלת אותי שגם הסקטור הציבורי יתרום למשבר? אז התשובה היא כן. מעבר לצעד הזה יש אפשרות גם לייעל את הסקטור".
בעניין נתוני האבטלה הקשים. האם צריך לשנות את שיטת החל"ת או להניע את המדינה לשלם למעסיקים כדי שיגייסו עובדים מחדש?
"נושא התעסוקה הוא מאוד חשוב. אדם עם עבודה ואופק תעסוקתי הוא דמות כלכלית שונה. היא כמובן תורמת מאוד להתנעת המשק, ולכן הנושא הזה חשוב בהמון אספקטים. ניתנה פה רשת ביטחון מבחינת הוודאות לעובד, והיא מנסה לתת איזון בכך שברגע שהאבטלה יורדת מאבטלה דו ספרתית, והיום על כל משרה יש בערך תשעה מובטלים. זאת אומרת אנחנו יודעים שהבעיה היא לא בעיית היצע עבודה. הבעיה היא בעיקר בביקושים. רשת הביטחון מתחילה להוריד חלק מדמי האבטלה ברגע שהאבטלה יורדת מרמה דו ספרתית. יחד עם זאת, אנחנו צריכים לאבחן כרגע, עוד יכולות תמרוץ, לשפר את יכולת התעסוקה".
כמו מה למשל?
"אחד זה נושא ההכשרות. שתיים, ניתן לאבחן לעניות דעתי האם יש מקום לתת לאותם אנשים שכבר נמצאים בחל"ת, לחזור לחצי משרה ולשלם את החצי השני בדמי אבטלה".
בינתיים מבטיחים להם חל"ת על לקיץ הזה. זה עוד שנה שהמדינה תשפוך כסף ואנשים מעדיפים לשבת בבית.
"קודם כל ברור שיהיו כאלה אבל אנחנו רואים יחס של תשעה אנשים מחוץ למעגל העבודה לעומת משרה פנויה. אנשים רוצים לעבוד, ולכן רשת הביטחון בנויה ככה. מעבר לזה, כפי שאמרתי, לאותו סגמנט של אנשים שנמצאים בחל"ת, אפשר לעשות משהו שהוא בהרכב של חצי משרה ולשלם חצי דמי אבטלה, זה יתמרץ אותם עוד יותר. זה לא בדיוק המודל הגרמני כי הוא על הסגמנט שנמצא כבר בחל"ת אבל הוא מאפשר גמישות ולתת עוד פוש להחזיר את אלה שבחל"ת לטובת מסגרת העבודה".
המדינה מתחייבת להזרים עשרות מיליארדי שקלים כדי לסייע למשק. יש לנו אפשרות לעמוד בעלויות האלה ולכסות את הגירעון העצום שנוצר? התוכניות האלה באמת יחלצו אותנו מהמשבר?
"לשווקים יש אמון כרגע בישראל, וזה בא לידי ביטוי בריביות הגיוס הנמוכות. בין היתר תודות לצעדי בנק ישראל. אנחנו צריכים לזכור שכל מדינות העולם מתמודדות מול אותה מגיפה בריאותית, מול אותו משבר כלכלי. באופן יחסי, הגידול בגירעון בישראל בין 2019 ל-2020 נמצא באמצע הטבלה. נכון שאנחנו התחלנו עם גרעון מבני גבוה, אבל מאידך התחלנו עם יחס חוב תוצר של 60% בסביבה יחסית טובה. לכן כל עוד נמשיך לפעול ולמקד את התוכניות בכך שיסייעו באופן ברור לנושאים שקשורים בקורונה, או לנושאים שקשורים למאיצי צמיחה, ורצוי שבמידה ויבוצעו דברים כאלה בהמשך, הם יבוצעו במסגרת תקציב 2021 – השווקים יאמינו בכלכלת ישראל, כי פונדמנטלית הכלכלה היא דינאמית, יש לנו סקטור הייטק ואנחנו מדינה שיודעת לתת לכלכלה לצמוח".
האם לא מדאיג אותך שהשקל הישראלי רק הולך ומתחזק כל הזמן? היצואנים מייללים ובצדק מבחינתם. מה עושים כדי להרים את הדולר?
"אנחנו כל הזמן פה בבנק ישראל, מתכללים את כל המדיניות. התבטאתי בעבר שאנחנו מסתכלים על מעין חלון דינאמי שמסתכל גם על הפעילות, גם על הצד הפיננסי - שמסתכל על מגוון מטבעות, לא רק על הדולר. היורו למשל נמצא בנקודה לגמרי אחרת. השקל הוא מטבע יציב וזה חלק מאמון השווקים. אנחנו כמובן עוקבים ונוקטים בצעדים.....".
כלומר, אתה מרוצה מזה שהשקל הוא יציב פלוס.
"כשאנחנו מסתכלים על ההשפעה על המשק אנחנו מסתכלים עליה בראייה רחבה, מעבר רק לדולר. אנחנו מסתכלים גם על אספקטים כלכליים ופיננסים ובהתאם לזה אנחנו פועלים במידה ואנחנו רואים צורך לנקוט צעדים".