בניגוד למה שאנחנו רגילים מהשנים הקודמות, בשנה הזו פתיחת שנת הלימודים תהיה בהחלט לא רגילה. לא לילדי ישראל היקרים, לא לנו ההורים, וכמובן לא למורים ולמחנכים. בעל כורחנו, הקורונה לימדה את כולנו שיעור חשוב לחיים, והוא ששום דבר לא מובן מאליו. גם לא הדברים הכי שגרתיים שלעתים היו נראים לנו קצת משעממים. הקורונה חידדה לכולנו שהתפקוד היומיומי וחיי החברה הם מצרך קיומי שהתברכנו בו.

אז נכון, אומנם הקורונה אילצה את הילדים לחזור ללימודים במתכונת שונה מהרגיל, אך אחרי חודשים שבהם נגזר על ילדינו בידוד חברתי בגילם הצעיר, ולאחר שבקושי ראו את חבריהם ובילו את מרבית זמנם ספונים בבתים, ניתנת להם כעת האפשרות ללמוד ולהיפגש עם חבריהם לכיתה. אני נושאת בלבי תפילה שנוכל לחזור לשגרה מלאה כבר במהלך שנת הלימודים החדשה שבאה עלינו לטובה.

השנה, כמו הרבה הורים צעירים, גם אני אכניס את שני ילדיי לבית הספר. אך הפעם לא רק אותם. כשרת העלייה והקליטה אני זוכה ללוות מעל 42 אלף ילדים עולים חדשים שנכנסים לגנים ולבתי הספר במערכת החינוך שלנו. מתוכם 2,226 ילדים שעלו לארץ בשנה האחרונה וקרוב ל־1,000 מהם שעלו בחודשי הקיץ.

הילדים הללו ייכנסו נרגשים לכיתה חדשה, ויפגשו סביבה חדשה ושפה חדשה אחרי שעזבו את ביתם הישן במדינה רחוקה. הם הגיעו אלינו מכל רחבי העולם, מארגנטינה ומצרפת, מארצות הברית ומברזיל, מאתיופיה ומרוסיה ועוד. את חלקם הייתה לי הזכות לקבל בשדה התעופה כשנחתו בארץ, שם פגשתי אותם נרגשים למרגלות המטוס שהביא אותם הביתה, למסע חדש בישראל.

אלפי הילדים העולים יתחילו את צעדיהם הראשונים בלמידת השפה העברית, ובהכרת הסביבה והתרבות הישראלית, ויעמדו בפניהם אתגרים ייחודיים שילוו אותם לאורך שנת הלימודים. לילדים יש יכולת נהדרת ומסוגלות גבוהה להתאקלם. אני יודעת זאת כי בעצמי הייתי ילדה עולה חדשה. כל שצריך זו רק סביבה שמאמינה בהם ואוהבת אותם.

את האתגרים הם יוכלו לצלוח בקלות אם כל אחד ואחת מאיתנו, ההורים, ילמד את ילדיו שיעור ראשון לפני שהולכים לבית הספר - לא משאירים אף ילד מאחור. כל ילד הוא חשוב, גם בכיתה וגם בהפסקה. עלינו מוטלת החובה ללמד את ילדינו לפתוח את הלב, לחבר ולקבל את כולם למעגל החברתי שלהם. גם את הילדים העולים החדשים, שלהם קצת יותר קשה בהתחלה.

למחנכים ולהורים יש תפקיד מאוד חשוב גם בחיבור ובקבלת ההורים של ילדי העולים, שהרי גם אם הם לא מכירים עדיין את השפה העברית על בורייה, מה שחשוב הוא שפת הלב שנייצר. זו שפה בינלאומית ואנושית שמחברת את כולנו לרקמה אנושית אחת חיה. חשוב שנשים לב לדברים שנראים לנו על פניו קטנים, לדוגמה שההורים העולים החדשים לא נעדרים מקבוצות הוואטסאפ של הכיתה. אם הם לא נמצאים ולא מבינים במתרחש, החובה שלנו היא להנגיש להם ולחבר אותם, כדי שכל אחד מההורים יהיה מעורב ומשמעותי בעבור ילדיו.

תזמינו אותם לביתכם, תלכו לבקר אותם גם, תנו מקום לתרבות שהם מביאים איתם מכל רחבי העולם. זה יכול להיות מתנה ושיעור מקסים עבורכם בחינם: להכיר עוד שירים, עוד מאכלים, עוד שפות, עוד תרבויות שמהן מורכבת החברה הישראלית. אני מאחלת לכולנו שנת לימודים בריאה, טובה ופורייה. 

הכותבת היא שרת העלייה והקליטה