בזמן שבו צולמה העונה השנייה של הריאליטי "MKR המטבח המנצח" (קשת 12), אף אחד לא יכול היה לצפות את פני העתיד ואת הפגיעה הקשה שתיגרם לענף המסעדנות כתוצאה ממשבר הקורונה. גם ירדן שי ואושרי מסהיד, אחד הזוגות מבין הארבעה שיתמודדו מחר ומחרתיים בגמר הריאליטי (שלישי, 1.9, ורביעי, 2.9, מיד אחרי החדשות), מרגישים זאת על בשרם. כיום שניהם נמצאים בחל"ת ומנסים למצוא דרכים בכל זאת להתפרנס מתחום הקולינריה, שאותו הם כל כך אוהבים.

הם נפגשו כשעבדו כטבחים במסעדת "מלכה" התל־אביבית של אייל שני. "לא יכולתי לסבול אותו", צוחקת ירדן, 28, רווקה ושחקנית בקאמרי, שעבדה גם במסעדת "הסלון" של שני. "מאמונקה, איך שהגעת זו הייתה אהבה ממבט ראשון", עונה לה אושרי, 26, רווק וסטודנט לקולנוע.
"כשהכרנו, נהיה בינינו חיבור מיידי", מספר אושרי. "התחלנו לדבר על אוכל והבנו שאנחנו מדברים באותה שפה. ירדן שחקנית, אני למדתי קולנוע, והבנו שאפשר להשליך זאת על אוכל. הבנו שאנחנו מבשלים טוב יחד, ואולי אפשר למצוא לזה מקום בטלוויזיה".

כך הגיעו לתוכנית, ובמהלכה הפך כינוי החיבה שלהם זה לזה, "מאמונקה", למזוהה עמם. פרט לירדן ואושרי, ישתתפו בגמר גם שלומי ועדיאל מלוד, אבי וליאור מירושלים ונדב ודניאל ממושב פארן שבערבה. "כשעלינו לגמר, ההתרגשות הייתה בשיא, גם אצלי וגם אצל מאמונקה", מתאר אושרי. "היה משהו בארוחה שהכנו בתוכנית שלפני האחרונה, שלא כל כך הלך לנו. אני ומאמונקה קיבלנו הערות בונות מהשופטים, חיים כהן ורותי ברודו, והחלטנו שאנחנו באים ועושים את הארוחה של החיים שלנו".

הארוחה שבסופו של דבר העלתה אותם לגמר כללה עופיון ממולא בתפוחי אדמה, בצלים וכרישה, ועטוף בעלי מנגולד. לקינוח הם הכינו בורקס תפוחים. "זה היה מטורף", מתארת ירדן. "הבאנו את עצמנו במיליון אחוז, לא הסתכלנו ימינה ושמאלה, לא נתנו מקום לפחד, הגענו מלאי כוח והשראה. כבשנו את המקום הראשון בסבב שלנו בשלב הבתים ועלינו לגמר".

איך התחושה לצפות בתוכנית לנוכח מצב המסעדנים כיום?
ירדן: "קודם כל, אושרי ואני מרגישים אחריות ומחויבות כלפי עולם התרבות והאוכל. חשוב לנו מאוד ללכת ולאכול במסעדות. זה משהו שאנחנו מקפידים עליו פעם בשבוע: לאכול, לשלם את הכסף, ליהנות ולהביע תמיכה בחלום הזה של לגעת באנשים באמצעות אוכל. גם החיים שלנו השתנו בעקבות הקורונה. שנינו כרגע לא מועסקים, וזה מחייב אותנו לחשוב על הזדמנויות יצירתיות וחדשות".
אושרי: "כדי להצליח להתפרנס, התחלנו עכשיו לבשל יחד ארוחות פרטיות בבתים של אנשים, כמובן תוך הקפדה על הנחיות משרד הבריאות". ירדן: "אנחנו עושים זאת גם כדי לממש את התשוקות שלנו ולא לשבת בבית ולחכות".
"אנחנו גם עושים סרטים קצרים ומעלים לרשתות. משלבים בהם גם דברים עלילתיים וגם אוכל", מוסיף אושרי. "חוץ מהארוחות בבתים, מחרתיים, ב־2 בספטמבר, אנחנו מתחילים לבשל ארוחות בחוות הדרים בכפר מעש".

ירדן שי ואושרי מסהיד  (צילום: שלומי יוסף)
ירדן שי ואושרי מסהיד (צילום: שלומי יוסף)

מי הבוס

לאורך התוכנית קיבלה ירדן מחמאות רבות על הבצקים שהכינה. "למדתי תיאטרון ומשחק, זה לוקח המון זמן והמון כסף, ולא היה לי זמן לעשות קורס בצקים", היא מספרת. "ההבנה שאני טובה בזה קרתה בטעות. בכלל לא ראיתי את זה. חיים כהן היה הראשון שאמר לי שאני מעולה בבצקים".

מה הסוד שלך?
ירדן: "בצק זה דבר חי. את מנהלת מערכת יחסים איתו. לבצק יש חיים משלו. את שולטת בו, אבל בעדינות. זה ללמוד להקשיב ולא להשתלט מדי, אבל גם לדעת בסוף מי הבוס. וכמובן מעל הכל, צריך לנסות סוגים שונים של בצקים. לקרוא את המתכון זה לא הכל. צריך לגעת בבצק בידיים, לראות איך זה עם שמרים, איך זה עם מחמצת. זה עולם שלם שמטריף חושים. לכן הטיפ הוא להרגיש את זה, להיות סקרן וללמוד. אוכל הוא אמנות, זה תהליך אינסופי".

מצד אחד, המנות שירדן ואושרי הכינו במהלך התוכנית היו אסתטיות מאוד, ומנגד הייתה בהן פשטות, כמו למשל בקינוח בורקס תפוחים. "אנחנו דנים הרבה לגבי ההגדרה של פשוט", מסביר אושרי. "יש קונוטציה שלילית לפשוט, ואני רואה זאת להפך, כי להגיע למשהו מזוקק זה הרבה עבודה. עצם הבחירה מה נמצא בצלחת זה הזיקוק. להגיע למשהו פשוט שהוא גם טוב זה המון עבודה".

"בתחרות היו פעמים שהסתכלתי ואמרתי: 'אלה עושים ככה ואלה עושים ככה', ואז אושרי אמר לי: 'מאמונקה, תסתכלי על מה שאנחנו עושים, זה בא מתוכנו'. לכן הפשוט הוא ההקשבה לקול העצמי שלך", מוסיפה ירדן.

מאין אתם שואבים השראות למנות?
אושרי: "אדם שהוא אמן ויוצר מסתובב בעולם, חווה דברים, ואז התפקיד שלו להוציא זאת ממנו. הוא לוקח השראות ומגדיר אותן מחדש".
ירדן: "טבח צריך לקרוא ספרים, לטייל, לראות אמנות. הייתי בצרפת לפני צילומי התוכנית. השתתפתי בסדנה של אמנים, ביקרתי בהמון מוזיאונים, ראיתי ציורים. זה פתח לי את הראש גם לאוכל. כמו כן, לאמא שלי יש 18 אחים שכולם מבשלים, וגם אמא שלי בשלנית מטורפת. ללכת לאכול אצלה או אצל דודה שלי זו חוויה".

השניים מספרים כי הושפעו גם מהאג'נדות הקולינריות של אייל שני, שבמסעדותיו כאמור עבדו טרום עידן הקורונה. "אני חושב שלקחתי מאייל את ההערכה לאסתטיקה, שזה משהו שמאוד חשוב במטבח, וכמובן גם את ההבנה שכל אחד שמבשל צריך להביא את עצמו, אי אפשר להעתיק. אם העתקת, סימן שעשית משהו לא נכון", אומר אושרי.

"ההשראה שלי מאייל היא קודם כל להסתכל על הדרך שלו", אומרת ירדן. "הוא בן אדם שפרץ את הדרך בארץ, גילה דנ"א מאוד עמוק במטבח הישראלי, בחומרי הגלם הישראליים, בפשטות שהיא כל כך דרמטית ומטורפת. הוא פיתח את הקודים של השפה הזאת. הוא למד קולנוע, מתעניין באמנות ובצילום. הוא בן אדם שהיצירה כל הזמן נשפכת ממנו".

מה למדתם מחיים כהן ומרותי ברודו?
אושרי: "הם אנשים מדהימים. רותי היא הבן אדם ללמוד ממנו על מסעדנות. חיים הוא גיבור הילדות שלי. הייתי צופה בתוכנית הבישול שלו 'שום, פלפל ושמן זית'. אני לומד ממנו המון על חומרי גלם, על מה זה בכלל לעשות אוכל, על לקחת טעמים של אמא, לא לשכוח אותם ולהביא אותם לצלחת".
ירדן: "במשבר שהמסעדות נקלעו אליו, שניהם מניפים דגל של אכפתיות כלפי עולם המסעדנים. אכפת להם מהקולינריה וגם היה אכפת להם מהמתמודדים. הם אנשים מדהימים. אני ואושרי קיבלנו מהם הרבה".

נשארתם בקשר איתם?
ירדן: "אנחנו בעיקר בקשר עם חיים, מאוד התחברנו אליו מבחינת השיחה והשיח. הוא מאוד מפרגן לכל דבר שאנחנו עושים".
אושרי: "קשה לי להשתמש במילה 'אבא' מאז שאבא שלי נפטר, אבל חיים הוא הדבר הכי קרוב שיש לאבא. הוא מנטור, דמות אבהית, נותן הרגשה שאנחנו הילדים שלו".

נשארתם בקשר עם זוגות מהתוכנית?
 אושרי: "אנחנו בקשר עם דניאל ונדב ועם שמעון ודורון, שאנחנו מאוד אוהבים".
ירדן: "אני ודניאל כמעט כל בוקר עושים שיחת טלפון ארוכה, לפעמים נדב מצטרף לשיחה".
אושרי: "אני מאמין שאם היינו גרים אחד ליד השני, היינו שותים יחד קפה כל בוקר".

הייתה קנאה בין זוגות המשתתפים?
ירדן: "קנאה זה משהו טבעי, זה קיים תמיד בכל מקום".
אושרי: "אם אתה פועל מתוך קנאה, זה לא טוב בעיניי. לפעמים זה בלתי נשלט, אבל אתה צריך לדעת להתגבר על הקנאה. קנאה זה לא רגש חיובי".
ירדן: "בעונה הזאת היו כל כך הרבה סוגים של מטבחים, אז אין מקום לקנאה. לכל אחד יש את הנישה שלו, שאם יתמקד בה, הוא יגיע רחוק. מהמקום הזה קל לך לפרגן".

ירדן שי (צילום: שלומי יוסף)
ירדן שי (צילום: שלומי יוסף)

חוויה כוללת

על המסך זה נראה כאילו הזוגות מבשלים בלחץ מטורף. אושרי וירדן מבהירים כי זה לא רק נראה ככה, אלא זו בהחלט המציאות שהם חוו. "יש לחץ מטורף אמיתי", היא מתארת. "פתאום לא הולך לך, אין לך זמן, את באמת בלחץ היסטרי, פתאום דברים מתפקששים לך. אני חושבת שאף פעם לא בישלתי בלחץ כזה". "הייחוד של התוכנית הזו הוא שמדובר בזוגות וצריך לדעת איך לחלק עבודה", אומר אושרי. "להבין מי טוב במה, וברגע שאתה לומד להשתמש בזה נכון, זה בא לטובתך. אם לי חסר עניין הבצקים והקינוחים, אני יודע שאני יכול לסמוך על ירדן בקטע הזה. ואם ירדן שחקנית ורוצה להתפרע, זה הזמן שלי לומר שצריך סדר מסוים".
ירדן: "בלי הסדר של אושרי הייתי אבודה".

איך מוציאים מנות מוצלחות בכזה לחץ?
ירדן: "מראש לא בוחרים לעשות כל מנה, למרות שכן עשינו מנות מאוד מורכבות. זה האיזון בין החלום הגדול שלך שאתה רוצה להגיש לבין העובדות: אילו חומרי גלם יש לך וכמה זמן יש לך".

הטעם שלכם באוכל דומה?
אושרי: "מפני שאנחנו מבשלים המון ביחד, כן נהיה משהו שהוא 'אושרי וירדן', אבל לכל בן אדם יש פלטת טעמים אחרים".
מה לעולם לא תבשלו?
ירדן: "עטלף" (היא צוחקת).

הדינמיקה המוצלחת בין השניים בתוכנית גרמה ללא מעטים לתהות אם הם גם בני זוג בחייהם האישיים. "עדיין שואלים אותנו את זה", מספר אושרי. "עוד לא הבינו את המסר", אומרת ירדן. "העולם הפך להיות משרד שידוכים: 'למה אתם לא ביחד? תראי איך הוא מכיל אותך'. זה חמוד שלאנשים כל כך אכפת".

מה אתם עונים למתעניינים?
ירדן: "את האמת, שאנחנו לא ביחד, שאנחנו חברים טובים שאוהבים אחד את השני וזהו".

יש מקום להפתעות?
אושרי: "הפתעות תמיד יש בחיים. אם נגיד שאין הפתעות, החיים יהיו משעממים".

מה החלום שלכם?
אושרי: "מאז הקורונה ההבנה היא שאם אתה כבר יוצא לבילוי, אתה צריך לקבל חוויה כוללת. להגיע רק להצגה, למסעדה או למקום של מוזיקה זו כבר מחשבה ישנה. המחשבה החדשה היא לשלב בין הכל: להגיע למקום שאין בו משהו שמשתלט על היתר, אלא האורח מקבל חוויה כוללת. זה חלום שלי ושל מאמונקה. וכמובן גם תוכנית טלוויזיה - כמו שהייתה 'שום, פלפל ושמן זית' - שהלוואי שהילדים שלנו יגדלו עליה".

בגמר אפשר להמר עליכם?
ירדן: "אפשר להמר עלינו כמו על שלושת הזוגות הנוספים שישתתפו. המטבחים של כל אחד שונים לחלוטין, יש מגוון מטורף, ואנחנו ראויים לגמרי".
אושרי: "אפשר להמר עלינו, ותמיד טוב לצפות להפתעות. אבל חוץ מלהמר, אני ומאמונקה מקווים שהמסר שלנו עבר: כדי לבשל ולעסוק בכל סוג של אמנות, אתה חייב להיות רעב וסקרן".