"התרנגולים" חוזרים. טוב, לא בדיוק הלהקה האגדית, אלא שיריה הנפלאים, שבהשראתם נוצרה הצגת "הכל זהב", שאמורה לפתוח בחול המועד סוכות, ב-4 באוקטובר, את פסטיבל חיפה ה-30 להצגות ילדים, שבעטיה של הקורונה נדחה ממועדו הקבוע, בחול המועד פסח. בהתאם להנחיות, הפסטיבל בניהולה של ניצה בן-צבי, מנכ"לית התיאטרון עירוני חיפה ובניהולו האמנותי של הבמאי איציק ויינגרטן, ייערך בלי תיאטרון-רחוב.

את ההצגה, שמעלה תיאטרון חיפה בשיתוף תיאטרון ארצי לילדים ולנוער וכתבו השחקנים הדס קלדרון, יוצאת תיאטרון בית ליסין ועודד אהרליך, יוצא הבימה, ביים משה נאור, המנהל האמנותי של תיאטרון חיפה. "יש כאן מסע קסום בזמן", הוא מספר. "ילד מתארח אצל סבו, יוסקה - שאותו משחק אברהם סלקטר הוותיק - ומוצא את עצמו מפליג איתו אל שכונת ילדותו ולחבורה שבה היה הסב כילד".

לדברי נאור, המנהל המוזיקלי של ההצגה, טל בלכרוביץ' והכוריאוגרף תום אפלבאום הלכו בעקבות נעמי פולני, היוצרת המקורית של "התרנגולים", שלפני הקורונה הגיעה לחזרות והעירה את הערותיה המועילות. בפסטיבל צפוי להתקיים אירוע מחווה לכבודה, כמו כן גם לסופר החיפאי סמי מיכאל ולסופר, ההיסטוריון וקריין הרדיו, ד"ר יצחק נוי, שהצגה על-פי ספרו "גבעת האיריסים השחורים", העוסקת בישראל של ראשית המדינה תוצג בפסטיבל.

מתי עתיד תיאטרון חיפה לשוב לרפרטואר שלו?
נאור: "באוקטובר נחזור עם הצגות 'הקומיקאים' ו'הנשים של ג'ק'. זאת, לאחר שכעת מתקיימת במה שאנחנו קוראים 'חצר הווילה' פעילות תחת מגבלות הקורונה של הצגות קטנות, שלנו ואורחות, לצד מופעים שונים, באוויר הפתוח. בגלל נזקי הקורונה קרוב לוודאי שלא נוכל בשלב הראשון להעלות מחזות-זמר".

מתוך ''זה פרדיננד'' (צילום: ז'ראר אלון)
מתוך ''זה פרדיננד'' (צילום: ז'ראר אלון)

נאור, 49, יוצא להקת המפח"ש ובוגר סטודיו ניסן נתיב, הוא ביסודו שחקן. לאחר עונה בהבימה, הקים קבוצת תיאטרון שהציגה בצוותא ו"גיליתי שהעולם מאיר לי פנים כבמאי יותר מאשר כשחקן". איך הוא אומר? - "כשיש בידך השליטה ואתה יוצר את התנאים האופטימליים לך לעבודה, פתאום אתה מגלה את הפורטה שלך".

כיום, לאחר תריסר שנים של ניהול אמנותי בתיאטרון החיפאי, נאור עצמו מופתע מכך שבתפקיד הזה הוא הוותיק ביותר בתיאטרון הרפרטוארי אחרי ציפי פינס, המנהלת הנצחית של תיאטרון בית ליסין. "זה משונה לי לחשוב על זה, כי אני עדיין מחזיק מעצמי הצעיר בחבורה", נאור מעיר בענווה.

מה חיבר אותך לתיאטרון חיפה?
"זה קרה במקרה. הייתי אמור להעלות בתיאטרון אחר את הצגת 'משפחת ישראלי', מאת בעז גאון ובכיכובו של ישראל פוליאקוב המנוח. כשההצגה נדחתה מסיבות תקציביות, קפצו עליה בתיאטרון חיפה. באתי - ונשארתי".

מה מנחה אותך כמנהל אמנותי?
"לאחר כל השנים אני עדיין מנסה להתרגש מהחומרים שמגיעים אלי. כנראה, אני לא מהטיפוסים שמסוגלים לעשות עבודה טכנית. אם אין לי סיבה רגשית עמוקה לעשות משהו, אני לא עושה. אולי זה מסבך קצת את העניינים, אבל מצד שני זה מכריח אותי להיות כל הזמן ער רגשית ולא להירדם. עם זאת, יש אילוצים שלא תלויות בי".

משה נאור (צילום: יוסי צבקר)
משה נאור (צילום: יוסי צבקר)

נאור מוכר כמנהל אמנותי זהיר וזה קרוב לוודאי מה שמוליך אותו לשיתופי פעולה בין תיאטרונו לבין תיאטראות אחרים. "זאת דרך לתת לקבוצת שחקנים לרוץ יותר עם הצגה כזאת או אחרת", הוא סח. "כשיש הסכם קופרודוקציה, זה נותן להצגה לרוץ יותר מחוץ לתחומי חיפה". 

כמו אחיו הבכור, השחקן הבינלאומי יגאל נאור, הוא יליד גבעתיים וגר בתל-אביב עם רעייתו, השחקנית שירי נדב-נאור ועם שלושת ילדיהם. היא גם מחזאית ותסריטאית, שבין השאר חתומה על המחזמר "ג'נטלי", שתיאטרון חיפה התחיל להציג לפני הקורונה. "זה רץ אצלנו 20 הצגות בהצלחה מטורפת ואז באה הקורונה ועצרה הכל".  

לסיום, מעיד נאור, הצגת "הכל זהב", נוסתה בטרם הגיעה לקהלה הצעיר בהצלחה רבה בבתי-אבות, בבחינת שמה ששווה זהב מבחינת איכותית, הוא שווה לכל גיל.