בעודנו מתקרבים ל-1,000 נפטרים מנגיף הקורונה, מפרסמת היום (חמישי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחקר חדש, השופך אור חדש על השפעות הנגיף על האוכלוסייה בישראל. לאחר כחצי שנה בה אנו מתמודדים עם הנגיף, ניתן לבחון בצורה טובה האם בעקבות המגיפה נפטרו השנה יותר אנשים במדינת ישראל. התשובה אולי מפתיעה יותר משחשבו רבים.

שאשא ביטון מגבה את פרופ' גמזו

המחקר בוחן את החודשים ינואר- יולי, ולמעשה מרץ- יולי מבחינת המעקב אחר השפעות נגיף הקורונה. המסקנה המרכזית העולה מהמחקר הוא כי לא ניתן להצביע על תמותה עודפת בישראל באופן משמעותי בחודשים מרץ-יולי. בחודשים הראשונים של השנה הייתה התמותה נמוכה במיוחד באופן יחסי, אולם מתחילת המגפה ובמיוחד בחודשים אפריל-יולי, דומה שיעור התמותה לשנים קודמות. בשנת 2020 בחודשים מרץ-יולי נרשם עודף תמותה (פער ביחס לשיעור הממוצע השנתי) של כ-300 נפטרים, מתוך כמות של 19,000 נפטרים בסה"כ.

שיעור תמותה גולמי, לפי חודש, ינואר-יולי 2020-2017 (צילום: דוברות הלמ''ס)שיעור תמותה גולמי, לפי חודש, ינואר-יולי 2020-2017 (צילום: דוברות הלמ''ס)

מתחילת 2020 עד סוף חודש יולי נפטרו בישראל 27,500 תושבים. בשנת 2019 נפטרו באותם חודשים 27,550 תושבים. בחודשים האלה שיעור התמותה הגולמי, המביא בחשבון את גודל האוכלוסייה, היה ב-2020 מעט יותר נמוך מ-2019 – 3.0 ל-1,000 בני אדם, לעומת 3.1, בהתאמה. בהשוואה של החודשים מרץ עד יולי 2020 לעומת 2019 שיעור התמותה היה כמעט זהה.

על אף רמת התחלואה ההולכת וגדלה בישראל, שיעור התמותה מנגיף הקורונה נמוך יחסית למדינות רבות אחרות. מתוך כ-19,000 נפטרים בישראל בחודשים מרץ-יולי, כ-570 אנשים (כשלושה אחוזים) נפטרו ישירות מנגיף קורונה (לפי נתוני משרד הבריאות). יחד עם הנפטרים באופן ישיר מקורונה, עולה השאלה האם גרם הנגיף לתמותה עודפת היכולה להיגרם, בין היתר, ממקרי קורונה שלא אובחנו, ממחלות אחרות שלא טופלו בזמן, מהימנעות מפנייה לבתי חולים בשל סוגיות רפואיות אחרות ועוד. באנגליה, ארה"ב, ספרד, איטליה, צרפת ומדינות נוספות, אכן דווח על תמותה עודפת בחודשים שחלפו מאז פרוץ המגפה, אולם בישראל ניכרת תמותה עודפת במספר שבועות בודדים בלבד בתקופה זאת.

פטירות - סך הכל ומנגיף קורונה (לפי נתוני משרד הבריאות), לפי שבוע (צילום: דוברות הלמ''ס)פטירות - סך הכל ומנגיף קורונה (לפי נתוני משרד הבריאות), לפי שבוע (צילום: דוברות הלמ''ס)

בכל הגילים בישראל, שיעור התמותה היה גבוה מהצפוי בשלושה שבועות בלבד, כולם אחרי פרוץ המגפה. בשבועות אלה היו בסך הכל 306 נפטרים מעבר לממוצע הצפוי. שניים מתוך שלושת השבועות הללו היו בחודש יולי, בעיצומו של גל חום, מה שיכול להשפיע אף הוא על העלייה בנתונים. ארבעה שבועות בסה"כ היו בעלי "תמותה חסרה" (ביחס לממוצע), אולם הם היו לפני פרוץ המגפה, ויכולים ללמד על שפעת החורף החלשה השנה, באופן יחסי.

אחוז הפטירות מנגיף קורונה, לפי שבוע (צילום: דוברות הלמ''ס)אחוז הפטירות מנגיף קורונה, לפי שבוע (צילום: דוברות הלמ''ס)

אחת מקבוצות האוכלוסייה בעלת הסיכון הגבוה ביותר להיפגע מנגיף הקורונה היא, כידוע, הקשישים. עד כמה השפיעה הקורונה על שיעור התמותה של קבוצה זאת? כמו ביחס לכל האוכלוסיה, גם בקרב הקשישים מעל גיל 70, היו שלושה שבועות בלבד בהם התמותה הייתה גבוהה באופן מובהק. בשבועות אלו כאמור, נרשם מזג אוויר חם באופן ניכר. מנגד, היו אחד עשר שבועות בהם הייתה התמותה נמוכה מן הצפוי. שבעה מהם היו לפני פרוץ המגפה והשאר אחריו. הסקר קובע כי לא ניתן לומר שבחודשים מרץ-יולי הייתה תמותה גבוהה יותר מהצפוי בקרב גילי 70 ומעלה. בקרב בני ה-80 ומעלה מתקבלת תמונה דומה, עם עודף תמותה קטן מאוד. בשני שבועות בלבד היה עודף תמותה ובשישה היה "חוסר", כולם לפני פרוץ המגפה.

שיעור פטירות של בני 70 ומעלה, לפי שבוע, בממוצע 2020-2015 (צילום: דוברות הלמ''ס)שיעור פטירות של בני 70 ומעלה, לפי שבוע, בממוצע 2020-2015 (צילום: דוברות הלמ''ס)

עד לסוף יולי 2020 לא ניתן להצביע על תמותה עודפת משמעותית בישראל, למרות העלייה במספר הנפטרים מקורונה ובשיעורם מתוך סך הנפטרים. בחודשים הראשונים של השנה התמותה הייתה נמוכה במיוחד, אך מתחילת המגפה ובמיוחד בחודשים אפריל עד יולי, התמותה דומה לשנים קודמות, עם תנודתיות בין השבועות. נמצאו שלושה שבועות שבהם התמותה הייתה מעט גבוהה מהצפוי, סך הכל כ-300 נפטרים. ביתר השבועות התמותה קרובה לממוצע ואף נמוכה ממנו.