עבודות הרכבת הקלה בתל אביב נכנסות לשלב הסופי

עבודות ההקמה של הקו האדום של הרכבת הקלה צוברות תאוצה. "רואים את האור בקצה המנהרה", אומר מנכ"ל נת"ע חיים גליק. בשל משבר הקורונה, מחודש פברואר לא הגיעו לארץ עובדים נוספים מסין, שהיו דרושים לביצוע חלק מהעבודות, וגם בהגעת הציוד חל עיכוב של כארבעה חודשים. 92 עובדים סינים, המופקדים על עבודות התקנת המערכות בתחנות ובמנהרות, הגיעו לארץ לפני כשלושה שבועות בטיסה מיוחדת מסין שארגן התאגיד הסיני CRTG, האחראי לחלק מהעבודות, בהן התקנת מערכות החשמל, התקשורת והאיתות. לאחר שבועיים שבהם שהו בבידוד הם החלו לעבוד באתרים.

"עדיין חסרים לנו עובדים מסין, ובאוקטובר אמורים להגיע 200־300 עובדים נוספים", מבהיר גליק. "מדי יום עומלים כ־1,750 עובדים ישראלים וסינים על פרויקט הקו האדום, גם בשעות הלילה, ואנחנו רואים האצה בעבודות", אומר גליק, "העבודה היא סביב השעון".

מתוך עשר תחנות תת־קרקעיות, שתיים מצויות בשלבים המתקדמים ביותר של העבודות: תחנת אלנבי, שלדברי גליק השטח העילי בתחומה יוחזר לציבור כבר בחודש נובמבר; ותחנת אם המושבות הסמוכה לכביש 4, שבה ייעשו נסיעות המבחן הראשונות של קרונות הרכבת הקלה, לפי התחזית, בעוד כתשעה חודשים. "נסיעות המבחן יתמקדו תחילה בתוואי המזרחי", מספר גליק.

"נחפרה עיר תת־קרקעית מתחת לתל אביב ולציר ז'בוטינסקי ברמת גן ובבני ברק. כל תחנה היא כמו אצטדיון תת־קרקעי", מספר גליק, "זה הפרויקט ההנדסי הגדול והמורכב ביותר שנעשה במדינת ישראל, והוא ספינת הדגל שלנו, המסמלת את תחילת המהפכה התחבורתית. אני מאמין שכאשר יושלמו כל קווי הרכבת הקלה והמטרו, לרבים לא יהיה צורך לנסוע בכלי רכב פרטיים. תהיה להם חלופה מצוינת".

תוואי הקו האדום של הרכבת הקלה, שאורכו 24 ק"מ, יהיה עילי בפתח תקווה ותת־קרקעי בהמשך, לאורך רחוב ז'בוטינסקי בבני ברק וברמת גן וכן במרכז תל אביב. ביפו ובבת ים התוואי שב להיות עילי. בתחנת קרליבך גם יהיה מעבר בין הקו האדום לקו הירוק המתוכנן.

גליק מעריך שקרוב ל־75 מיליון נוסעים בשנה ישתמשו בקו האדום. עם תחילת העבודות, באוגוסט 2015, הצפי של נת"ע היה שהקו האדום יפעל החל מאוקטובר 2021, אבל לאחרונה הודיעה החברה שהקו יתחיל לפעול רק בנובמבר 2022. בעקבות העיכובים בלוחות הזמנים, גם העלות של הפרויקט התייקרה ביותר ממיליארד שקל והיא מוערכת כעת בכ־18 מיליארדי שקלים.

לא רק משבר הקורונה גרם לאיחור בהפעלת הקו האדום. מתברר שחלו עיכובים גם במכרזי המערכות, מאחר שהאומדנים הראשוניים של נת"ע היו נמוכים בצורה ניכרת בהשוואה להצעות שהוגשו, והיה צורך בהליכי מכרז חדשים וממושכים. בנת"ע גם היה זעזוע ניהולי - המנכ"ל הקודם יהודה בר־און פרש לפני כשנה מהחברה ויחד איתו פרשו בכירים נוספים.

גליק (64), שכיהן בעבר בין היתר כמנכ"ל עיריית ראשון לציון, כמנכ"ל אוניברסיטת בר אילן וכסגן נציב שב"ס, נכנס לתפקידו לפני כעשרה חודשים.

העיכוב בעבודות גם הביא להפקת לקחים ראשונה בנת"ע: "העבודות של הקו הירוק והקו הסגול ייעשו לאחר שלבי העתקת התשתיות ובניית השלד בידי גורם אחד. כיום העבודות נעשות בידי חברות שונות, ולעתים נוצרו עיכובים בשל הקושי שלהן לתאם ביניהן. חשוב שגורם אחד יהיה אחראי על הכל", מסביר גליק.

אורכו של הקו הירוק יהיה 39 ק"מ, מהם כאבעה ק"מ וחצי תת־קרקעיים לאורך רחוב אבן גבירול בתל אביב. הקו, שיכלול 63 תחנות יעבור בארבע רשויות - ראשון לציון, חולון, תל אביב והרצליה. הצפי הוא שהקו - שאמור לשחרר את הפקקים לתל אביב מדרום ומצפון ויכלול 63 תחנות, מהן ארבע תת־קרקעיות - ישמש מדי יום כ־180 אלף נוסעים. לפי התכונית, הקו יתחיל לפעול בשנת 2027.

הקו הסגול, שאורכו 27 ק"מ ומטרתו לשחרר את הפקקים לתל אביב ממזרח, ייסע בין יישובי בקעת אונו, בית החולים שיבא בתל השומר, דרך אלוף שדה ודרך השלום ברמת גן ובגבעתיים, דרום תל אביב, התחנה המרכזית ורחוב אלנבי - עד לתחנת סבידור.

הקו, שכולו יהיה עילי, יכלול 45 תחנות, וגם הוא יסיע, לפי הצפי, כ־180 אלף בני אדם ביום. העבודות אמורות להסתיים בשנת 2026.
התוואי של הקו הסגול יצר בשנים האחרונות עימותים עם עיריית רמת גן ועם תושבים בכפר שלם שאמורים להתפנות, אך גליק מבהיר שהתוואי לא ישתנה. "מדובר בשינוי סטטוטורי שעלול להימשך שנים. התוואי כבר אושר לפני כמה שנים, ועתירות שהוגשו לבית המשפט נדחו. אין אפשרות לשינוי, אבל אף אחד לא ייזרק לרחוב. אנו מציעים דיור חלופי, ומי שאין ברשותו מסמכים המוכיחים את בעלותו על השטח, יקבל מאיתנו מענק הסתגלות".

עבודות התשתית לקו הירוק ולקו הסגול כבר החלו באזורים שונים, ולקראת סוף השנה ייראה רחוב אבן גבירול בתל אביב כמו אתר בנייה ענקי. לפי התוכנית, גם כיכר רבין, שבה תיחפר תחנה תת־קרקעית של הקו הירוק, תהפוך לאתר עבודה. העבודות גם יתרחבו לרחובות מרכזיים נוספים, בהם בן יהודה ואלנבי, נוסף לעבודות שכבר נעשות ברחוב ארלוזורוב. בד בבד קידמו לאחרונה התוכניות לשלושה קווי מטרו באזור המרכז וגוש דן, באורך כולל של כ־145 ק"מ. הקווים יכללו 109 תחנות, והם יעברו ב־24 רשויות, והצפי הוא שהם יסיעו כשני מיליון נוסעים ביום.
הן תושבים והן רשויות, בהם עיריית רמת גן, הגישו התנגדויות לתוכניות. "ההכרעה תהיה בוועדה לתשתיות לאומיות, שהיא קובעת ומאשרת את התוכניות", מבהיר גליק.

מה הצפי שלך להפעלת קווי המטרו?
"מדובר בפרויקט לאומי ענק, בעלות של כ־140 מיליארד שקל. אלה סדרי גודל עצומים, לשם השוואה, ההשקעה בשלושת קווי הרכבת הקלה מסתכמת בכ־30 מיליארד שקל. להערכתי, המימון לא יהיה רק של המדינה, ואנו בודקים דרכים להשגת מימון באמצעים שונים. אני מעריך שבשנת 2030 כבר יפעל הקו הראשון של המטרו, וזאת תהיה בשורה אמיתית ומהפכה תחבורתית. ישראל תהפוך למדינה אירופית מתקדמת גם בתחבורה".