"ואני כקרן האזרחית, ממה אני אמורה להיות מוטרדת, מה הכי מסוכן פה?", שאלה קרן מרציאנו ביום שלישי בערב את ראש אגף התקציבים המתפטר שאול מרידור.
להלן תשובתו: "נפרצו פה כללים שלא נפרצו אף פעם באף מדינה. לא רק שאין פה תקציב, אין מסגרות לתקציב, כל שני וחמישי פותחים אותן, ואין שום דיון על סדרי העדיפויות. לצערי, התקציב הפך להיות כלי שרת פוליטי, והדבר הזה בלתי מתקבל על הדעת בניהול כלכלה סבירה. יש צורך אמיתי עכשיו לעבוד על אישור תקציב ל־2021. עכשיו, לא דקה אחר כך, כי כדי להגיע ולעמוד בחוק צריך להתחיל לעבוד היום. השר כ"ץ עוד לא נתן הנחיה, כרגע הוא כנראה לא רוצה לעבוד על התקציב".
מרציאנו שאלה אם מדובר במניעים פוליטיים. "אני לא נכנס למניעים, את יכולה לשאול את שר האוצר, ניסית לשאול אותו אתמול, לא קיבלת תשובה, גם אני כראש אגף התקציבים לא קיבלתי תשובה, נראה לי שגם הציבור לא קיבל תשובה". מרציאנו התעקשה לברר מאילו מניעים פועלים שר האוצר וראש הממשלה כפי שהם פועלים. "אני לא רוצה לדבר על המניעים. לא כל דבר יכול להיות כלי בפוליטיקה. תקציב מדינה הוא אבן יסוד ביכולת של המדינה לקבוע סדרי עדיפויות, להעביר כסף לאזרחים, להגיד מה עושים ומה לא עושים".
זה היה הרגע המכונן בראיון שהעניק מרידור ביום שלישי לערוץ 12. גלום בו כל הטירוף כולו. מניעיו של שר האוצר, שמקבל את ההוראות שלו מראש הממשלה, שמקבל את ההוראות שלו בבית, אינם פוליטיים. מניעים פוליטיים הם מניעים הקשורים למפלגה, לקואליציה, ליריבים פוליטיים ושיקולים מהסוג הזה.
הסיבות במניעת תקציב מאזרחי מדינת ישראל הם אישיים־פליליים. לא רק שהן נובעות מהמשפט של הנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים, הן עצמן גובלות בפלילים. מדובר בסבוטאז'. לבנה חבלה שמונחת מתחת למנוע של המדינה. במדינה מתוקנת היו צריכים כל המעורבים בדבר להיעצר מיד לחקירה. בדרום אמריקה הייתה פורצת עכשיו הפיכה צבאית. ראשי הצבא היו מגיעים למסקנה שראשי השלטון מסכנים את המדינה, את אזרחיה, את יציבותה ואת כלכלתה ומקיפים בטנקים את משרדי הממשלה.
הסירו דאגה מלבכם. אנחנו לא מדינה מתוקנת (כמה חבל), ואנחנו לא רפובליקה דרום אמריקאית, וטוב שכך. אנחנו מדינה שנחטפה בידי משפחה. ישראל זקוקה כרגע לתקציב מדינה כאוויר לנשימה. אנחנו על סף הורדת דירוג אשראי, שיפתח תיבת פנדורה ועלול ליצור אפקט דומינו. השירות הציבורי כולו נקרע לגזרים ומתפרק לנגד עינינו.
זו לא רק צמרת האוצר. בעודנו מדברים, נמשכת המתקפה גם על צמרת מערכת האכיפה ועל מערכות רבות נוספות. אף על פי שאין ביקום כלכלן שלא צורח מהבוקר עד הלילה שחייבים תקציב דו־שנתי כאן ועכשיו, אף על פי שצריך היה כבר להתחיל לעבוד על התקציב הזה, יושב שר האוצר ישראל כ"ץ באולפן ומלעלע משהו על זה שהוא קודם רוצה להגיש את 13 המיליארד או משהו. למה אתה לא נותן הוראה להתחיל לעבוד על התקציב, הוא נשאל, אבל לא ממש עונה. הוא, אתם, שריו, ח"כיו, המראיינים באולפן ואפילו אני, יודעים את התשובה - כולנו בני ערובה של המשפחה המטורללת הזאת, וכמעט ואין פוצה פה ומצפצף.
דיברתי אתמול עם חמישה כלכלנים מובילים. נגידי בנק לשעבר, פרופסורים, אנשים שרשימת הקרדיטים שלהם בנושאי כלכלה ארוכה כמעט כמו רשימת הגידופים השבועית בחשבון הטוויטר של יאיר נתניהו. אף אחד מהם לא מזוהה כיריב של נתניהו. להפך, חלקם עבדו איתו צמוד ומכירים את תכונותיו, סגולותיו והבנתו בכלכלה. מכיוון שאנו חיים בעידן הפחד, שבו חוקרי להב 433 מתדפקים על דלת ביתם של צייצנים נגד השלטון, הבטחתי לבני שיחי לא לפרסם את שמותיהם, אלא אם כן יענו אותי קשות במחנה החינוך מחדש שבו נמצא כולנו את עצמנו בעתיד. הנה סיכום הדברים:
"מדובר בפשע נגד מדינת ישראל. לא פחות. תקציב הוא כלי עבודה מרכזי ומכשיר כמעט יחיד להתגברות על משבר ענק מהסוג שמטלטל עכשיו את כלכלת כל העולם. להתנהל עכשיו בלי תקציב זה כמו לבנות גורד שחקים בלי מהנדס ובלי בטון וברזל. ברור לכולם שהכל יקרוס, השאלה היא רק מתי. מי שאחראי לדבר הזה מדהיר את ישראל עכשיו במהירות 200 קמ"ש לתוך קיר. כמעט אין ספק שבמוקדם או במאוחר דירוג האשראי יירד. ברגע שהוא יירד, זו תהיה המגמה. יהיה קשה לשנות אותה. מספיק שחברת דירוג אשראי אחת תוריד את ישראל, האחרות יתיישרו בעקבותיה. זה טפטוף שהופך למבול כהרף עין, ואחר כך למפולת שלג.
"חברות דירוג האשראי לא מסתכלות היום על גודל הגירעון. לכולם יש גירעון, כולם מגדילים את החוב, כולם נלחמים באותה קורונה. בימים כאלה מבדילים בין התנהגות להתנהלות. ההתנהלות היא הקובעת. האם יש תקציב? האם יש תוכנית? האם יש יד מכוונת? האם יש יציבות פוליטית? האם יש יציבות שלטונית ויכולת ביצוע? כשמביטים על מה שקורה כאן, חושכות העיניים. ממנים פרויקטור לקורונה, אבל בלי סמכויות. הוא נלחם חודש לאישור תוכנית, בסוף מתברר ששום דבר לא מתבצע בשטח.
"התקציב אמור לתת את המסגרת למה שיקרה בשנה הבאה. הוא אמור להכיל את התוכנית ליום שאחרי. הוא אמור להכיל כלי עבודה, תרחישים, פתרונות. תקציב הוא המצפן שמאפשר להתקדם אל מחוץ לסערה, להיחלץ מהמערבולת. להמשיך להתנהל בלי תקציב, כשבאוצר אף אחד לא מתחיל להכין תקציב ל־2021, כשאנחנו כבר בסוף 2020, כשישראל בלי תקציב משנת 2018, זה פשוט אירוע בלתי נתפס. הוא קורה בסמכות, ברשות, באדישות ובלא מעט טיפשות וחוסר אחריות. זה אירוע ששווה ועדת חקירה ממלכתית, דוח מבקר מדינה מטלטל, זעם ומחאה ציבורית. זה נזק לדורות קדימה".
הטור המלא של בן כספית מופיע היום ב"מעריב סופהשבוע"