בבית המשפט העליון ייערך היום דיון מיוחד בראשות הנשיאה אסתר חיות, בעתירת האגודה לזכויות האזרח, אגודת יוצאי אתיופיה והוועד נגד עינויים, הדורשת להורות למשטרה לחדול מעיכוב אנשים לצורך הזדהות, המוביל פעמים רבות, לטענתם, לתיוג פסול של קבוצות מיעוט שונות. 

העותרים טוענים כי אין למשטרה סמכות לעכב אנשים ללא חשד סביר לביצוע עבירה, וכי חוק החזקת תעודת זהות אינו מהווה מקור חוקי לעכב אנשים לצורך הזדהות, אלא רק חוק המחייב החזקת תעודות זהות והצגתן בפני מי שמוסמך לדרוש אותן. 

לטענת העותרים, המשטרה היא אינה גוף מפקח. ואם ניתנת לה סמכות פיקוח הכוללת דרישת הזדהות, היא צריכה להינתן במפורש, כמו שנעשה באכיפת חוקי הקורונה. 

מחאת האתיופים (צילום: מטה המאבק למען יהודי אתיופיה)
מחאת האתיופים (צילום: מטה המאבק למען יהודי אתיופיה)

העותרים גם טוענים שללא אמת המידה הקבועה בחוק לעיכוב אדם על ידי שוטר - חשד סביר לביצוע עבירה, השוטרים מונעים מדעות קדומות, תחושות בטן והטיות, המובילות לאכיפה שרירותית ומפלה, ממנה נפגעים בעיקר בני המיעוט - יוצאי אתיופיה, ערבים, מזרחים וחרדים.

לצד העתירה הזו, הוגשה לבית המשפט העליון עתירה נוספת נגד שיטור יתר שמכוון בעיקר נגד יוצאי אתיופיה. בבית המשפט העליון החליטו לאחד את הדיון בשתי העתירות, ולהערכתם בסוגיה הם יצטרכו לשרטט את הגבולות הלגיטימיים של הדרישה להזדהות בפני שוטר.