קבינט הקורונה הצביע הערב (חמישי) על כניסה לסגר כללי מיום שלישי הקרוב (15.9), למשך כשבועיים. ההחלטה הסופית בעניין צפויה להתקבל ביום ראשון, לאחר הצבעת הממשלה בעניין. במסגרת הסגר צפויות הגבלות בתנועה (עד 500 מטרים ממקום המגורים), חינוך, תחבורה ועוד. שמונה שרים תמכו הערב בהחלטה על הטלת סגר, בעוד השרים עמיר פרץ, ישראל כ"ץ, יעקב ליצמן ויזהר שי התנגדו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו בעדכון מקבינט הקורונה

הסגר צפוי להתנהל בשלושה שלבים: בשלב הראשון - סגר מלא: הגבלת תנועה עד 500 מטרים ממקום המגורים, סגירת מערכת החינוך למעט חינוך מיוחד, סגירת פעילות מוחלטת במגזר הציבורי והפרטי, למעט עבודות חיוניות. בנוסף, יותרו תפילות במרחב ציבורי עליו יוסכם מראש ויסגרו כל עסקי הבילוי והפנאי.

בשלב השני צפוי עוצר בימי חג בלבד, יאסרו התקהלויות ומערכת החינוך תישאר סגורה, למעט החינוך המיוחד ולמידה מרחוק לתמידי כיתות ה' ומעלה. מקומות בילוי ופנאי יהיו סגורים ומסעדות יוכלו להפעיל שירות משלוחים. גופי המגזר הציבורי יעבדו במתכונת חירום בלבד, ומקומות עבודה שאינם עוסקים בקבלת קהל יוכלו לפעול, בהתאם להנחיות. תפילות יותרו בחוץ ולפי מגבלות הריחוק החברתי. השלב השלישי צפוי לפעול על פי תכנית הרמזור.

פרטי התוכנית להטלת סגר

לפי תוכניתו של גמזו, כפי שהציע מוקדם יותר היום, בשלב הראשון יוטל סגר כמעט מלא למשך כחודש. שלב זה יכלול הגבלה על מעבר בין ערים בימי החגים מ-5:00 בבוקר בערב החג ועד 5:00 בבוקר יום לאחר מוצאי החג; הגבלת התקהלויות לאורך כל התקופה על פי מגבלות הצבע האדום; סגירה מלאה של מסעדות, פנאי, בילויים, קניונים, תיירות פנים, מסחר ועסקים מקבלי קהל וסגירת מערכת החינוך, תוך מעבר ללמידה מרחוק. 

בנוסף, תתבצע העברה של המגזר הציבורי לעבודה במתכונת חירום, בעוד שבמגזר הפרטי העבודה תיעשה בהיקף של 30%-50% במקומות ללא קבלת קהל, כאשר כל מי שיכול יעבוד מהבית. כמו כן, מתווה התפילות יופעל במתכונת "אדום" - עידוד תפילות בחוץ וצמצום משמעותי של תפילות בפנים. 

לאחר ארבעה שבועות יתבצע המעבר לחלק השני של התכנית, שיכלול הטלת סגר מרוכך למשך שבועיים, במהלכו המשק ייפתח באופן הדרגתי מחדש. במסגרת זו, מערכת החינוך תיפתח לכיתות א' עד ד', בעוד שתלמידי כיתה ה' ומעלה ילמדו מרחוק. כמו כן, המסעדות ומוסדות הפנאי והבילויים יוכלו להישאר פתוחים עד 17:00. במקומות העבודה במגזר הציבורי והפרטי לא תהיה קבלת קהל, וכל מי שיוכל יעבוד מהבית.

קורונה - פרופ' רוני גמזו בדיון בוועדת החוקה. צילום: דוברות הכנסת

בתוך כך, מספר שעות לפני הכינוס הדרמטי, פרסם מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן נתונים ביחס להשלכות של סגרים שהוטלו במדינות אחרות בעולם. ממסקנות אמ"ן עולה כי על מנת להוריד באופן משמעותי את שיעור התחלואה, יש צורך בסגר של חודש לפחות. "נראה שפעמים רבות רק צעד ממושך (מסדר גודל של כחודש) המלווה בהגבלות מותאמות, מביא לתוצאה של ירידה בתחלואה", נכתב במסמך.

"ככלי להפחתת קצב ההדבקה, סגר הוא כלי מוכח - כאשר נמשך מספיק זמן ומתקיימים התנאים למימושו", צוין במסמך של אגף המודיעין של צה"ל. "במרבית המקרים בעולם, התחלואה ירדה לרמה הרצויה לאחר מספר שבועות. אולם, משך זמן זה, תחת מגבלות תנועה, גוזר גם עלויות גבוהות על החברה והכלכלה באזור".

לפי הדוח, "סגר מקומי מאפשר השתלטות מהירה וטיפול כירורגי בהתפרצות מבלי לגרור השפעה בקנה מידה רחב יותר. צעד זה חייב להיות מלווה בתכנון נרחב ונושם למול ההתפרצות, בכדי לצמצם את ההשפעה הלא הכרחית שנובעת כתוצאה מסגר מחד, ומאידך למקד ככל שניתן את הטיפול. משך הסגר ייקבע ביחס לממדי ההתפרצות הראשוניים , ומהירות המענה המדינתי".