"רבנו", ימי ד', 21:15, כאן 11

מי היה רבי נחמן מברסלב? מה היו עיקרי הגותו? במה ייחודם שהם ממשיכים להפנט המונים גם 210 שנים לאחר מותו של האיש? על שאלות אלו ואחרות מנסים לענות שלושת פרקי הסדרה "רבנו", המוקרנים בימים אלה בכאן 11. את הסדרה כתב וביים אור ישר. איתי תורג'מן ושולי רנד מלווים אותה בקריינות ובקטעי משחק. מגיע, אגב, לרבי נחמן, קריינות וקטעי משחק בוגרים ומוצלחים יותר, אבל זה כאמור רק בהערת אגב. יש די בסדרה לדון בו מלבד רמת המשחק.

סערת אומן - ההפגנה מול המלון בצפת בו שוהה נתניהו. צילום: איש העסקים ישראל ברקמן

על הביוגרפיה של רבי נחמן המתוארת בסדרה אפשר לקרוא בקצרה בוויקיפדיה, ואין הכרח להתעכב עליה כאן. הזווית - לפחות אחת מהן - שעשויה לעניין צופה חילוני, שכל היכרותו עם הרב מסתכמת בבריחה חפוזה מצומת הנחסם בידי כלי רכב מסחרי שעל גגו קופצים חבר'ה שמחים במיוחד, היא הבנת מספר עקרונות יסוד מרתקים בהגותו של האיש ההוא מברסלב.

לו היה רבי נחמן חי בינינו כיום, קרוב לוודאי שהיה זוכה לכינוי "הרב הפסיכולוג" - לא הרנטגן, לא האולטרה־סאונד, לא המנטוס - הפסיכולוג שחוזר ואומר למטופליו, חברלעך, התשובה מצויה בתוככם. לכו אל היער, התבודדו, לכו בלי פחד אל פינות הייאוש האפלות ביותר בנפשכם וצעקו לאלוהים לעזרה. כך תדעו את עצמכם טוב יותר, וכך הפנייה לאלוהים, הדיבור איתו על מצוקותיכם, יביאו אתכם למנוחה, לרגיעה ולהכרה עמוקה יותר של טבע האלוהים עצמו. 

לקח ליהודי אחר בשם זיגמונד פרויד יותר מ־100 שנים קדימה להגיע לרעיון דומה שכבש את העולם - ללא עזרת האלוהים כמובן: עצם הדיבור על הבעיה הרגשית, לפי פרויד, עצם ניסוחה וההיכרות הטובה יותר עמה הם חלק נכבד בפתרונה. וגם בימיו של רבי נחמן החלה תורתו לכבוש לה לבבות. היערות בסביבות מגוריו התמלאו בצעקות "טאטע, טאטע" של יהודים המתחננים לאלוהיהם שישמע את מכאובם. 

לא הכל מחאו לרבי נחמן כפיים. הוא דיבר במונחים של גאולה שהזכירו תורות נוצריות. הוא תקף אדמו"רים שפעלו, לטענתו, להגדלת השפעתם ולא להגדלת אהבת השם. הוא קרא להימנע מפילוסופיות מורכבות ומפולחנים והתמקד במקום זאת בעבודת השם פשוטה ובעשייתה בשמחה גדולה, שהיא עצמה חשובה ביותר לחיים. באופן טבעי, ועם הגידול במספר חסידיו, הקים לעצמו רבי נחמן אויבים ועורר מחלוקות רבות בקרב הממסד היהודי החסידי, שאותו האשים כי הוא שבע ומאובן. 

בערב ראש השנה האחרון לפני מותו ציווה רבי נחמן שכל חסיד וחסיד בקהילתו יגיע לקברו בכל ערב ראש השנה, יקרא את "התיקון הכללי" - פרקי תהילים שתיקן לאמירה אחת, ויעלה תרומה לצדקה. וההמשך מכאן כמובן ידוע. רבי נחמן לא פירש כיצד יש לנהוג בתקופת קורונה, וגם כאן ההמשך ידוע. 

הפרק השלישי בסדרה, שישודר בשבוע הבא, מנסה להסביר כיצד הפכו הרב ומשנתו, בעיקר בעשרות השנים האחרונות, לאבן שואבת לחסידים רבים כל כך, חלק נכבד מהם חוזרים בתשובה. לפחות בפרק הראשון הסדרה מציעה לכך יותר בלבול מאשר הסבר. נועה ירון, ברסלבית מוכרת, אינה מצליחה להציע משפט אחד קוהרנטי שיבהיר את התופעה. הגעתי לכנס, היא אומרת - עד כה מובנת - ולפתע כל עולמי התהפך עליי. יש לירון מלוא הטנא משפטים כאלה שהולדתם בעולם המיסטיקה ולא כאלה הניתנים להבנה או לדיון. גם חברתה של ירון, המארגנת עמה מסיבות נשים, מרחפת בעולמות עליונים ומותירה את הצופה מבולבל. 

גם רבי נחמן עצמו, אם הוא צופה משמיים בהילולה הנערכת לכבודו מדי ראש השנה, לא בטוח שרוקד על ענן ברוב שמחה. החוגגים המתראיינים לערוצי הטלוויזיה השונים מקרינים שמחה ללא מצרים, רוקדים ושותים עדלאידע, וזה באמת יופי, אלא שמתוך ים השמחה הגדול לא מתקבל הרושם שכל אלו הם יצירי האינדיבידום, עתירי ההתבוננות העצמית החודרת, שעליה חלם רבם. למביט מהצד יותר מתקבל הרושם שמדובר בעשיית שכונה, בחפלה, אתמול על הזמר הזה, היום על רבי נחמן, שבתוכה יתקשה הפרט להבין את טיבו של האל, וחמש דקות בערך - או שבוע - אחרי שינחת בחזרה בארץ ישכח בעצם למה נסע. לאזרח ולאדם טוב יותר - ספק אם יהפוך. 

לראות או לוותר: לראות. ללמוד ולהבין מעט את התופעה, שהיא לא תמיד נחמדה.