האישה הנפלאה, מלאת החיים והחיוך, שגידלה בחינוך מופתי שלוש בנות נפלאות והייתה בת ואחות דואגת, מחבקת ומאחדת, הלכה אתמול לעולמה בטרם עת.
אפרת הייתה הדמות הדוחפת והמחבקת לאיחוד משפחתה ותמיד הראשונה לסייע, מתעניינת, דואגת לכולם ועושה - ובעיקר, לביאה לבנותיה, שובל, ליאל וגיל.
לפני כעשור נחשפה אפרת למחלה הקשה. היא החלימה, אבל מאז חיה תמיד בצל הפחד שהנה הסיוט חוזר - וזה קרה. מאז, במשך חודשים, היא חוותה טיפולים קשים ומסובכים ובימיה האחרונים סבלה עד בלי די מעינוי, בשל חוסר חמלה או טיפול רפואי כושל וחסר רגישות. לא כאן המקום לפרט, אבל הלב דואב וכואב את הסבל שחוותה, ועל הליכתה ללא עת בגיל צעיר בעידן של רפואה מודרנית, שאמורה לדעת, לגלות, ולטפל ולהפעיל לעיתים חשיבה מחוץ לקופסה.
עכשיו, כשהלב פצוע, לא נותר אלא לחבק את הבנות ואת האמא שכה אהבה. אין סמלי יותר מלקבור את האחות היקרה שלי בערב ראש השנה.
אפרת, בלב כואב ובעיניים דואבות ודומעות אנו כולנו נפרדים ממך.
נוכחותך תחסר לנו ולי מאוד, וכך גם יכולת הבישול הפנטסטית שלך וארגון החופשים והמפגשים המשפחתיים.
אוהב ומחבק, אוהבים ומחבקים - כל המשפחה.
יהיה זכרך ברוך.
אלי עזור
ההלוויה תתקיים בחוג המשפחה הגרעינית. עקב מגבלות הקורונה, מספר המשתתפים בשבעה מוגבל