הוועדה לביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת עופר שלח דנה הבוקר (רביעי) בעומסים על המחלקות והחשש מקריסת בתי החולים בעקבות הזינוק בתחלואה בנגיף הקורונה. בדיון משתתפים מנהלי בתי חולים בארץ, ביניהם מנכ"ל בית החולים "הדסה", הפרופ' זאב רוטשטיין, שאמר "אם אחרי שבעה חודשים לא הצליחו ליצור פה מערך בדיקות אז מה אגיד לכם? אפשר לסגור את המדינה".
לדברי רוטשטיין, "במילה סגר אתה מצמצם מגעים, וצמצום מגעים הוא צמצום מסוים של תחלואה. אבל מה הבעיה? בסגר אתה סוגר בריאים וחולים ביחד, כך שזה לא פתרון יעיל וסגר לא יכול להימשך לעולם ועד, אז גם אחרי שלושה שבועות, כשנצא מהסגר, יהיו לנו מדביקי על חדשים שנרכשו בתוך הבית או השכונה. אני מבין את מצב החירום, שכולם צעקו 'סגר', ואני מאמין שזה יכול לעשות משהו, אבל זה לא פותר את הבעיה".
שירותי בריאות כללית הודיעה בשבוע שעבר על רכישת מספר שיא של חיסוני שפעת עד כה - 1.8 מיליון חיסונים נגד ארבעה זני שפעת ובהם 100 אלף חיסונים בתרסיס (פלומיסט) המיועדים לבני 2־49. זוהי תזכורת להתמודדות הקרבה עם הקורונה והשפעת - הקטלניות לאוכלוסיות בסיכון - העלולה להביא את בתי החולים לאי־ספיקה.
במכבי, הקופה השנייה בגודלה, הוזמנו 1.2 מיליון מנות, וצפויות להגיע 860 אלף מנות לפחות. גם שאר הקופות הזמינו כמויות גדולות. אולם מי שצפויות לשאת בנטל הרב ביותר של תחלואת החורף הן 111 המחלקות הפנימיות בבתי החולים. חלקן מוסבות בימים אלו למחלקות ייעודיות לקורונה, מה שמגביר את העומס במחלקות הקיימות כבר עכשיו.
יצוין כי בחודשים האחרונים נאלצו כמה מחלקות פנימיות להיסגר מאר שאובחנו בהן חולי קורונה וכלל עובדיהן נשלחו לבידוד. בשבועות האחרונים התריע משרד הבריאות בפני "מעריב": "אם לא יהיו מספיק חיסונים, יהיה צורך לתעדף את מתן החיסון לקבוצות בסיכון הגבוה ביותר לתחלואה ולתמותה ממחלת השפעת".
ונדמה שהתחזית הזאת מתממשת: לפי נהלים מעודכנים של משרד הבריאות, סדר מתן החיסונים ואופן הזימון לקבלת חיסון ייעשו לפי סדר עדיפויות. בשלב הראשון יחוסנו אוכלוסיות בסיכון, מרותקי בית וצוותים רפואיים. לאחר מכן ילדים ונשים הרות ורק אז שאר האוכלוסייה.
ד"ר זאב פלדמן, יו"ר ארגון רופאי המדינה, מנהל היחידה לנוירוכירורגית ילדים בשיבא וסגן יו"ר הר"י, אמר בשבוע שעבר: "אשר יגורנו בא לנו. מערכת הבריאות מתקשה להתמודד עם גלי החולים הקשים והתמותה מקורונה עולה ועולה. לצערי, מספר החולים הקשים נשאר יציב - לא בשל צמצום התחלואה, אלא בשל גריעתם של יותר ויותר מתים ממצבת החולים הקשים. תסכמו את מספר החולים הקשים החדשים ביולי, באוגוסט ובספטמבר יחד עם מספר המתים ותקבלו את התמונה האמיתית, המצמררת והמאיימת. מלבד זאת, נכון להיום, קרוב ל־1,000 אנשי צוות רפואי נדבקו בנגיף, יותר מ־2,000 אנשי צוות רפואי שוהים בבידוד, והשאר מנסים לעמוד בפרץ ולטפל הן בחולי הקורונה והן בשאר החולים".
"אין ברירה, ואם חפצי חיים אנחנו, צריך לבודד את האזורים האדומים - זוהי ההחלטה המוסרית ביותר", אמר ד"ר פלדמן והוסיף: "אם לא, נעמוד בפני שתי ברירות קשות: סגר או קריסה של מערכת הבריאות, שיפגעו אנושות בחוסנה הכלכלי או הבריאותי של המדינה או בשניהם גם יחד".
רחלי מיזן, ראש אגף הסיעוד בבית החולים אסותא באשדוד, אמרה: "בישראל יש עלייה מתונה אך מתמדת במספר החולים הקשים, שסביר שתגבר בחורף. זאת תוספת של תחלואה בבתי החולים של מטופלי קורונה הנזקקים לטיפול מורכב ובעצימות גבוהה. הצוותים הרפואיים נדרשים לתת להם מענה מיטבי וגם לשאר החולים. צוותים אלה הם המשאב החשוב ביותר של מערכת הבריאות, וסביר שהמשך העסקתם בעצימות גבוהה כל כך תוביל לשחיקתם. הזמן הנדרש להכשיר צוות רפואי לטפל בחולי הקורונה הוא ארוך, ואין לנו את הזמן הזה. אם גל התחלואה לא ייעצר עכשיו, צפויה למערכת הבריאות בעיה עם כשירות הצוותים בחורף".