רשלנות רפואית עלולה להתרחש בכל תחומי הרפואה. בין שלל התחומים שבהם מוגשות תביעות פיצויים בגין רשלנות רפואית נגד רופאים, קופות חולים ובתי חולים, רשלנות רפואית בניתוחים, רשלנות רפואית בלידה, רשלנות רפואית במתן טיפול תרופתי ורשלנות רפואית באבחון מחלות קשות וגידולים.
הרפואה המערבית המודרנית מאפשרת לגורמי הרפואה השונים לערוך למטופלים מגוון רחב של בדיקות לצורך איתור וגילוי מחלות וגידולים מסוגים שונים עוד בשלבים מוקדמים. רשלנות רפואית באבחון של מחלות קשות וגידולים עשויה להתבטא באבחון שגוי של המחלה, באיחור באבחון המחלה, בהימנעות מהפניית המטופל לבצע בדיקות חיוניות ובאי מתן טיפול במחלה או הסרת הגידול .
לפניה ישירה אל משרד עורכי דין רן שקד, לחץ/י כאן
רשלנות רפואית באבחון מחלה עלולה לגרום לנזק חמור ובלתי הפיך
רשלנות רפואית באבחון מחלה עלולה לגרום לנזקים חמורים ובלתי הפיכים למטופל ובמקרים מסוימים אף להוביל למוות. על פי רוב, איתור וגילוי מוקדם של המחלה עשוי להעלות בצורה משמעותית את סיכויי ההחלמה והריפוי של המטופל ולכן קיימת חשיבות רבה לאבחן מחלות קשות מוקדם ככל האפשר. תוך כך, אבחון מוקדם עשוי לחסוך למטופל את הצורך לקבל טיפולים אגרסיביים במקרים של גידולים סרטניים העלולים להתפשט לחלקים שונים בגוף באמצעות גרורות.
החובה להפנות את המטופל לבצע בדיקות רפואיות מתאימות חלה על הרופאים המטפלים, בין אם מדובר ברופאי משפחה שעובדים בקופות החולים ובין אם מדובר במומחים רפואיים בכל תחומי הרפואה שעובדים במסגרת פרטית או במסגרת בתי חולים ברפואה הציבורית. במקרים שבהם המטופל התריע בפני הרופא כי הוא סובל מתסמינים המצביעים על מצב בריאותי לקוי, הרופא צריך להפנותו לבצע את הבדיקות הנחוצות לצורך בירור יסודי של העניין.
הפניית מטופלים לביצוע בדיקות הדמיה לצורך גילוי מוקדם של מחלות וגידולים
לצורך גילוי מחלות קשות וגידולים נהוג להפנות מטופלים לבצע בדיקות הדמיה MRI, CT, מיפוי עצמות, אולטרסאונד וצילומי רנטגן. באמצעות הבדיקות הללו ובדיקות נוספות ניתן לאבחן בצורה המדויקת ביותר את מצבו הבריאותי של המטופל ולברר האם הוא אכן סובל מגידול או ממחלה קשה המחייבים מתן טיפול מידי.
רופא שאינו מפנה מטופל לבצע בדיקות רפואיות מתאימות כאשר קיים בידיו מידע המעיד על בעיה רפואית המחייבת לבצע את הבדיקות, מסתכן בתביעת רשלנות רפואית. את התביעה נגד הרופא/ קופת החולים/ בית החולים ניתן להגיש במקרים שבהם נפגעו סיכויי ההחלמה של המטופל או כאשר נגרם לו נזק אחר הקשור באופן ישיר לאיחור באבחון המחלה.
סטייה מסטנדרט ההתנהגות הרפואי המצופה מ"רופא סביר"
במקרה של הגשת תביעת רשלנות רפואית בעקבות איחור באבחון מחלה קשה, טענת המטופל שנפגע מהרשלנות הרפואית לרוב תהיה כי הרופא סטה מסטנדרט התנהגות סביר ומקובל שלפיו הוא היה מחויב לאבחן את המחלה הקשה או הגידול בשלב מוקדם יותר מהשלב שבו המחלה אובחנה בפועל. זאת, בכפוף לקיומם של סימנים מחשידים וראשוניים שעמדו בפני הרופא בזמנים הרלבנטיים והיו יכולים להעיד על קיומה של המחלה.
יובהר כי לא בכל מקרה של איחור באבחון מחלה קשה מדובר ברשלנות רפואית מצד הרופא שכן ישנם מצבים שבהם המטופל אינו מתייחס לתסמינים שונים שעלולים להצביע על קיומה של מחלה קשה או גידול ותוך כך מתעלם מסימני אזהרה ונמנע מפניה לרופאים ומעריכת בירור רפואי מקיף.
לצורך הכרעה בשאלת קיומה של רשלנות רפואית שנבעה מאיחור באבחון מחלה קשה או גידול, בית המשפט נוהג להפעיל את מבחן ה"רופא הסביר". כלומר, האם רופא סביר באותן הנסיבות היה מחויב להפנות את המטופל לביצוע בדיקות רפואיות בהתבסס על הפרקטיקה הרפואית המקובלת באותה העת. אם לאחר בחינת כלל הראיות והעדויות בית המשפט יכריע שהרופא סטה מסטנדרט ההתנהגות הרפואי המקובל, הרי שמדובר בהתרשלות שלו כלפי המטופל.
עם זאת, לצורך קבלת תביעת רשלנות רפואית, המטופל יצטרך להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה רפואי מטעמו כי התרשלותו של הרופא באבחון המחלה גרמה לפגיעה בסיכויי ההחלמה שלו או הובילה לנזק אחר. נוסף על כך, המטופל יצטרך להוכיח כי הנזק שנגרם לו נבע באופן ישיר מהתרשלותו של הרופא או הרופאים כלפיו.
איך מגישים תביעת רשלנות רפואית עקב איחור באבחון מחלה או גידול?
במקרים שבהם מתעורר חשד לנזק שנגרם עקב רשלנות רפואית באיחור באבחון מחלה קשה או גידול, רצוי לפנות להתייעצות עם עורך דין מנוסה ומקצועי שמתמחה בתחום הרשלנות הרפואית. לאחר שמיעת גרסתו של המטופל, עורך הדין יעיין בתיעוד הרפואי הרלבנטי שמצוי בידיו, ישיג את התיק הרפואי המלא שלו בהתאם לצורך ובמקרים המתאימים יפנה אותו למומחה רפואי בתחום הרלבנטי לצורך קבלת חוות דעת רפואית שתשמש לביסוס התביעה ולהוכחת הרשלנות.
המומחה הרפואי ייבחן את כל התיעוד הרפואי הנוגע לעניין ויעריך האם במקרה הנדון אכן הופיעו סימנים שהיו צריכים לעורר חשד בקרב "רופא סביר" כי מדובר במצב רפואי המצריך המשך בירור ובדיקה מעמיקה. נוסף על כך, המומחה הרפואי ייבחן את הנזק שנגרם למטופל בעקבות האיחור באבחון המחלה כולל הפגיעה בסיכויי ההחלמה והריפוי.
לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית, עורך הדין יכין את התביעה בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי של המטופל, יצרף לתביעה את חוות הדעת של המומחה הרפואי לצורך ביסוסה, יגיש את התביעה לבית המשפט וימשיך לפעול בבית המשפט נגד הגורם שהתרשל כלפי המטופל לצורך מיצוי מיטבי של זכויותיו.
עורך דין רן שקד מתמחה מעל 30 שנים בתביעות בגין נזקי גוף לרבות רשלנות רפואית, תאונות דרכים, תאונות עבודה ותביעות למוסד לביטוח לאומי. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין לרשלנות רפואית באבחון LawGuide.
*לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.