"ושקט העולם/ מצב-רוח נפלא/ כל העם מתאחד, מרגישים משפחה/ וכל העמים מסביב ינטשו מלחמה/ גאולה..." - זהו חזון אחרית הימים של עידן הקורונה, שמביא הזמר החסידי מאיר ברוק, שבגיל 43 עושה צעד נוסף בדרכו  לאלבום-ביכורים שאי"ה יופיע בקרוב.

טיפוס, ר' מאיר, שמסוגל לרתק את שומעיו בשירה שקטה ומנגד לתת בראש ברוק קצבי, תוך נענוע האגן בסגנון אלביס פרסלי, עד שקשה להאמין שאי-שם בביתו מאופסנת תעודת הסמכה לרבנות, שזה מכבר אין הוא עושה בה שימוש. "בשום מקום לא כתוב שאסור לרקוד רוק ולעשות מהשירה ...פצצה", הוא אומר. "מה לעשות, אני אוהב רוק".

זה שכיח אצלכם, בחסידות?
"לא, זה לא מקובל כל כך אצלנו".

ספר על "ושקט העולם".
"שיר מתחיל אצלי ממשפט שצץ בתוכי ואני מסתובב איתו יומיים-שלושה עד שנבנה לי ממנו שיר, כשמהמילים פורצת לי מנגינה. המשפט 'ושקט העולם' לא הרפה ממני עד שכאשר באתי לכתוב את השיר, הוא היה מוכן תוך דקות וכעבור שבועיים הוא כבר היה אחרי המיקס. בחיים לא קרה לי כזה דבר, כשעבדתי באולפן כמו מטורף עם נגנים. עד כדי כך השיר פתח לי מבערים".

והמסר?
"עובר עלינו אתחול כמו במחשב - וזה בכלל לא רע לאנושות. לי זה עשה טוב מכך שהפסקתי לשמוע חדשות. אני שומע רק מוזיקה". 

כלומר, השיר קשור מבחינתך לקורונה?
"לגמרי! בבוקר ניגשתי לבית הכנסת כדי להתפלל כרגיל - ונתקלתי בדלת נעולה. הסתבר שבהתאם להוראות נעלו אותה לאחר שהגיע המתפלל ה-15. אז חזרתי הביתה וכתבתי בכאב את 'ושקט העולם'. ככה זה אצלנו באלעד; לא מחפפים ונשמעים להוראות, לא כפי שמפרסמים עלינו בתקשורת".

ברוק גדל בראשון לציון כבן להורים חסידי חב"ד. ביקורו כנער אצל הרבי מלובביטש, ש"קרא אותי כמו רנטגן", היה ציון דרך משמעותי בחייו. בהיותו תלמיד ישיבה בכפר-חב"ד גילה בגיל 17 את הגיטרה והתחיל להלחין שירים, "כולם עם מסרים וכולם בסגנון רוק". במקביל ללימודיו בישיבה למד גם שחיטת עופות וכשוחט יצא לשליחותו הראשונה בחו"ל, באוזבקיסטן. כששב ארצה, נשא לאשה את רעייתו, שרית. לאחר שהוסמך לרבנות, התגייס לצה"ל ושירת כמש"ק דת וכמשגיח כשרות.

כרב צעיר, יצא ברוק עם משפחתו בשנת 2000 למה שהוא מתאר כ"שליחות של חיי". 11 שנה כיהן כשליח חב"ד באזרביג'אן, "שם הקמתי מוסדות חינוך יהודיים ומקהלת ילדים שהופיעה גם בפני קהל מוסלמי". לדבריו, מלבד ליהודים שם, פעל גם למען יהודי איראן השכנה. "במיוחד הייתי שולח להם מוצרים כשרים שהיו חסרים להם, כמו מיץ ענבים מהארץ, לאחר שהיינו מקלפים את התוויות בעברית וכמו מצות מאוקראינה", הוא מספר.

הנחיתה שלו בחזרה בארץ קשה. הוא יצא מכאן עם רעייתו ועם בתם הבכורה ובשובם הנה כבר היו משפחה מרובת ילדים. "הרגשתי כמי שירד מאיגרא רמא לבירא עמיקתא", הוא נזכר. "ככה זה בחיים - יום אחד אתה מארח בשליחותך את הנשיא שמעון פרס וביום אחר אתה נאלץ לחפש עבודה כמשגיח כשרות".

ברוק, כיום אב לשמונה, פרש מהרבנות בגלל קשיי פרנסה. באקראי הוא נכנס לתחום יבוא שיער לפאות ממדינות חבר העמים.

כלכלית, מה קורה לך כעת?
"חוץ מזה שאין הופעות, העסק נתקע. ככה זה כשהגבולות סגורים וקשה להתנהל במציאות כזאת. לפחות יצא מזה משהו טוב, כשהקורונה החזירה אותי בגדול למוזיקה".

וכשתשוב להופיע, זה יהיה בפני קהל מעורב?
"בוודאי! לא מדובר במופע של ריקודים ולכן אין מניעה מקהל מעורב. הרי זאת שליחותי בעולם, להראות מהי יהדות מחייכת ומקרבת, יהדות שכולם יכולים להתחבר אליה".