בני הזוג מהצפון, נשואים כבר כ-20 שנה ולהם שני ילדים. המשפחה חייה בוילה מפוארת בעלת שלושה מפלסים, כאשר המפלס התחתון בביתם, שימש כיחידת דיור שהושכרה מפעם לפעם לדייר אחר. כאשר ילדיהם גדלו, הם נזקקו לתגבור של שיעורים פרטיים במתמטיקה ובאנגלית.

המורה לאנגלית נהגה להגיע פעמיים בשבוע ואילו המורה למתמטיקה נהג להגיע שלוש פעמים בשבוע. ככל שעבר הזמן, אחרי מספר חודשים, האישה והמורה למתמטיקה, סטודנט בטכניון להנדסת חשמל שקטן ממנה ב-17 שנים, התאהבו.

האישה החליטה שהיא לא רוצה להסתיר מבעלה את הרומן שלה עם המורה הפרטי של ילדיהם והחליטה לספר לו. הבעל, שלא רצה לפרק את המשפחה, הסכים שהקשר יישמר בסוד ואף אישר למורה הצעיר לעבור לגור ביחידת הדיור בביתם. הקשר בין האם למורה נמשך ארבע שנים במהלכן האישה נהגה לבלות ביחידת הדיור לא מעט לילות. התנאי לסידור המעוות היה שילדיהם והסביבה הקרובה לא יגלו על הקשר.

אחרי חמש שנים, הסטודנט כבר הפך למהנדס בחברת הייטק. למרות הסידור הנוח, האם החליטה לבקש מבעלה להתגרש כדי שתוכל לעבור לגור עם המורה הפרטי הצעיר, שעדיין התגורר אצליהם ביחידת הדיור לאורך השנים. הבעל, באמצעות עורכת הדין שרין סולן, סירב.

הבעל האמין שהוא יוכל להשיב את אשתו לחיקו, אך האם התעקשה. עו"ד סולן הבהירה לבעל כי הוא יכול לדרוש משמורת מלאה על הילדים ולהוציא צו הרחקה נגד המורה מיחידת הדיור. כמו כן, הבעל הבהיר כי הוא מבקש לשלול מאשתו את זכויותיה שנצברו מהיום שהחלה לבגוד בו. 

האישה טענה מנגד כי בעלה ידע על הקשר והוא היה בהסכמתו. היא הדגישה כי הוא נתן לכך אישור בכתב בהסכם השכירות ולכן אין הצדקה לדרישת הבעל לשלול ממנה את זכויות הרכוש שלה שנצברו מאז החל הקשר עם המאהב. הזוג נשלח לגישור על מנת לפתור את הבעיה ביניהם.