זוכרים שרק לפני שבוע כססתם ציפורניים כשעמדו להכריז על הזוכה ב"הישרדות"? או אולי כבר הספקתם לשכוח? כי ככה זה בריאליטי: יום אחרי שהוא מסתיים, פוף, כל ההתרגשות מתפוגגת, ואחרי זמן מה אפילו לא זוכרים על מה הייתה כל ההתרגשות, ומי בכלל היו המתמודדים. אולם העונה האחרונה הייתה שונה. הרשת לא הפסיקה לגעוש ולסעור סביב נושא אחד: ההתערבות של ההפקה במשחק ובתוצאותיו. אז אני הולכת לטרוף את הקלפים. אתם יושבים?
אם נצא מתוך הנחה שאולי ההפקה כן מתערבת ומדובר בסיפור מכור, וממילא אין לנו הצופים התמימים אפשרות לעשות דבר, יש לי בקשה מיוחדת להפקה.
עכשיו, משהחלה העונה החדשה של "המירוץ למיליון אולסטארס", אתם בהפקת התוכנית אולי תופתעו לשמוע שאני ברצינות גמורה מבקשת שתתערבו גם תתערבו. רבים טוענים שהפקת "הישרדות" עשתה את כל המניפולציות האפשריות על מנת שאסי בוזגלו ינצח, ועוררה לא מעט התמרמרות וכעס בקרב הצופים. הפעם, יש לי הרגשה, שהצופים ממש לא יתנגדו אם הפקת "המירוץ" תתערב. ולטובת מי? לטובת הזוג הכי קורע בעונה זו: אלה ו-וובה.
אחרי הכל, זאת לא בקשה מוגזמת. לא ביקשתי למשל שתחליפו את הקאסט של המנחים בטלוויזיה, שלפעמים נקראים להנחות יותר מתוכנית אחת, במקום לתת גם צ'אנס לטאלנטים אחרים לצורך התרעננות והתחדשות. גם לא ביקשתי שתפסיקו להעסיק את בני המשפחה של אותם מנחים שזה נפוטיזם טהור, במקום לתת הזדמנות להרבה צעירים מוכשרים בוגרי בתי ספר לתקשורת, שמשתוקקים לעבוד בטלוויזיה, אך לא העלו על דעתם שכתנאי הכרחי הם צריכים קודם לעבור מסלול דוגמנות. ולפי איך שזה נראה, לא ירחק היום שכל המשפחה, גם הילדים, ולא רק האישה של, יופיעו על המרקע, והמילה פרוטקציה שפעם נחשבה מילת גנאי בכל הקשור להעסקת אנשים, תהפוך לתופעה נורמטיבית.
אז מה בסך הכול אני מבקשת? שתעשו את כל הקומבינות האפשריות על מנת שנוכל לשמוע בסוף המירוץ את רון שחר מכריז: אלה ו-וובה, אתם הזוג שהגיע למקום הראשון. מה דעתכם למשל לתכנן משימה שידיעת השפה הרוסית הכרחית על מנת לצלוח אותה? או אולי, תלחשו לזוג החביב באוזן שכדאי להם לקנות בקיוסק המקומי ממתק שוקולד שלתוכו הושחל פתק עם פתרון לחידה שהזוגות יצטרכו לפתור במשימה הבאה? או אולי תשלמו כמה רופי לנהג שבכוונה יסתבך בפקקים ויעכב זוגות אחרים?
ולמה אני רוצה שהם ינצחו? מהטעם הפשוט שהם הזוג הכי מצחיק, כיפי, אותנטי ואמיתי שנראה אי פעם על המסך של המירוץ. כשאלה מבואסת, היא בוכה את נשמתה בדמעות שלא היו מביישות סצנה טורקית הכי דיכאונית. כשהיא נתקפת בהתקף חרדה, היא פשוט נשכבת על הרצפה הקרה של מוקד הטלפונים, בשביל להירגע. "היי, מה היא עושה שם על הרצפה?", שאל הילד שלי באותו פרק והתפוצץ מצחוק. כשהיא במיטבה, היא משעשעת ושופעת דימויים מגניבים: "החיוך שלהם (של זוגות אחרים) יותר מזויף מהציצי שלי". או "שתתקלקל לו החומצה ההיאלורונית בשפתיים", על הסטייליסט גילי אלגבי. או "המים קרים כמו הלב של האקס שלי". ו-וובה? הכי מקסים שבעולם, טוב לב, זורם איתה, מתמוגג מההברקות שלה, תומך ומעודד, ובעל חוש הומור מיוחד משלו. הם בהחלט ליהוק מצוין והזוג הכי כן וגלוי, בלי דאווינים ופוזות ועם הרבה אנרגיות טובות.
סיבה נוספת שאני רוצה שהם ינצחו היא ששאר הזוגותבקלות בלתי נסבלת נותנים להם פעם אחר פעם את הסימן עצור, והפעם זה מריח מסוג של גזענות. הם אוקראינים שמדברים במבטא רוסי כבד, הם לא מכירים שירים של עדן בן זקן, הם עדיין לא שולטים בשפה העברית, הם שונים וכנראה נחשבים זרים, אז לוקחים אותם כמובן מאליו. לכן, גם אם אלה ו-וובה לא היו שובי לב ומצחיקים כפי שהם, גם אם הם היו הכי משעממים בעולם, רק בגלל הזלזול של האחרים בהם הייתי רוצה לראות אותם קופצים ראשונים על השטיח בסוף המירוץ, ועושים לכולם אצבע משולשת אחת ענקית.