ב־3 באוקטובר נציין 30 שנה לאיחוד גרמניה. בנובמבר 1989 יצאו מאות אלפי בני אדם לרחובות כדי להפגין למען חירותם, לא רק בגרמניה, אלא בכל רחבי אירופה. הם הצליחו להפיל את החומה, שחצתה את מדינתי ואת אירופה במשך עשורים. איחודה מחדש של גרמניה הגיע שנה בלבד לאחר מכן.

עד היום אנו מכירים תודה לשותפותינו - ארה"ב, שכנותינו האירופיות, והנהגת ברה"מ דאז - שאפשרו לאיחוד להתממש. לנוכח הסבל הרב שהביאה גרמניה על היבשת במהלך המאה ה־20, האמון הזה כלל לא היה מובן מאליו.

איחוד גרמניה היה מתנה שהעניקה אירופה לגרמניה. לכן איחוד גרמניה והתאחדותה של אירופה קשורים זה בזה מיסודם. אי אפשר לדמיין את ההווה והעתיד של גרמניה המודרנית בלי אירופה. לכן יש סמליות כבדת משקל לעובדה שדווקא בשנה זאת אנו ממלאים את תפקיד נשיאת מועצת האיחוד האירופי. 

תחילה הביטה ישראל על האיחוד הגרמני בספקנות ועם חששות, שנבעו מצל העבר, דבר שאפשר להבין היטב לנוכח פשעי גרמניה הנאצית. אולם נקודת הראייה השתנתה במהרה. כבר בספטמבר 1990 נסעה לראשונה התזמורת הסימפונית ממזרח ברלין לביקור בישראל. 
בהמשך הגיעו ביקורים מדיניים רמי דרג, בין היתר של נשיא גרמניה ריכרד פון וייצזקר בארץ ב־1991 ושל ראש הממשלה יצחק רבין בגרמניה ב־1992. מטרת הביקורים הייתה לבנות יחסי אמון ולהביט יחד אל עבר העתיד. הדבר הצליח בזכות מחויבותם האמיצה של מדינאים עם אופקים רחבים.

גרמניה המאוחדת וישראל מקיימות כיום שותפות הדוקה ומלאת אמון, כפי שיש לנו רק עם מדינות מעטות אחרות בעולם. כמעט בכל שנה ממשלותינו נפגשות להתייעצויות רמות דרג. ראשי מדינות המחוז מכל חלקי גרמניה מטפחים קשרים הדוקים עם ישראל. 

גרמניה היא שותפת הסחר החשובה ביותר של ישראל בתוך האיחוד האירופי. במדע ובתרבות אנו מקיימים חילופי ערים. אולם עמוד התווך החשוב ביותר ביחסים בינינו הם האנשים שמגיעים כסטודנטים, מתנדבים, תיירים, תלמידות ותלמידים ומפיחים חיים ביחסי הגומלין בין המדינות שלנו.

איחוד גרמניה גם היה תפנית לחיים היהודיים בגרמניה. רבבות רבות של יהודיות ויהודים מברה"מ לשעבר ניצלו את ההזדמנות שנפלה בחיקם לאחר 1990 כדי להגר לגרמניה. כך גדלה הקהילה היהודית בגרמניה מקרוב ל־30 אלף חברים ב־1990 לכ־100 אלף חברים היום. 

האנשים שהעתיקו את חייהם לגרמניה העשירו את חיי הקהילות ברעיונות ובגירויים חדשים. מלבד חברי הקהילה הרשומים, חיים כיום לפי הערכות כ־125 אלף יהודיות ויהודים בגרמניה, רבים מהם בברלין.

30 שנה לאחר איחודה מחדש השיגה גרמניה רבות: הכלכלה שלנו איתנה, ואנו מקווים שהיא גם תתמודד היטב עם סערות משבר הקורונה. אנשים רבים ברחבי העולם ובאיחוד האירופי רואים בנו שחקן קונסטרוקטיבי בזירת מדיניות החוץ. הדמוקרטיה שלנו יציבה, מחויבותנו לערכים שלנו, כגון זכויות האדם האוניברסליות, מגובה על ידי רוב מוחץ ומכריע של הציבור בגרמניה.

עם זאת, נכונו לדמוקרטיות שלנו אתגרים רבים. כמו בכל שאר העולם, גם באירופה ובגרמניה מתחזקים קולות לאומניים־ימניים ופופוליסטיים. גם יום השנה לפיגוע נגד הקהילה היהודית בהאלה, שאירע ביום כיפור אשתקד, מזכיר לנו שגזענות ואנטישמיות רוצות להטיל ספק בחברה הפתוחה והפלורליסטית שלנו. 

הפצת מידע שקרי וניצול לרעה של התקשורת הדיגיטלית לדברי שנאה יכולים להגביר את המגמות השליליות האלה, כפי שנוכחנו בעת משבר הקורונה. ממשלת גרמניה פועלת בהחלטיות נגד התפתחויות אלה. 

אנחנו משוכנעים: על האתגרים נוכל להתגבר רק יחד, תוך פעולות משותפות וסולידריות בתוך האיחוד האירופי ובשיתוף פעולה עם השותפים הקרובים שלנו כמו ישראל. בכך מנחים אותנו הערכים שלנו, שהם למעשה התשובה ללקחי העבר. גרמניה לעולם לא תחדל מלהזכיר שלתולדות איחודה של גרמניה קדם פשע השואה.

הכותבת היא שגרירת גרמניה בישראל