גיא פלג שוחח עם מאזין בתוכניתו ב-103FM שהביע את ביקורתו החריפה נגד התנהלות המדינה בימי ההתמודדות עם משבר הקורונה ובפרט על התנהלות ראש הממשלה, בינימין נתניהו. בתגובה לדבריו, אמר פלג כי "זה נראה עכשיו דמיוני, כשם שזה נראה דמיוני בשעתו שמשה קצב ילך לכלא, כשם שזה נשמע דמיוני היה אז שאהוד אולמרט ילך לכלא, ואני אומר לך שהסבירות שנתניהו ילך לכלא היא אפשרות סבירה ביותר נוכח האישומים שבהם הוא מואשם", והדגיש: "דווקא אליו אני לא בא בטענה, משום שזכותו של חשוד או נאשם ואולי חובתו של חשוד או נאשם, שסבורים שטופלים להם אשמת שווא, להילחם".

נתניהו בבית המשפט. צילום: רויטרס (ארכיון)

"אני לא רואה שמישהו מטפל בעניינים בכלל. זאת אומרת שהמדינה הולכת ומידרדרת. אתה לא רואה שום תקווה, שום עתיד. הכל הולך אחורה, אף אחד לא דואג. הם דואגים רק לעצמם ואני לא רואה מה הפתרון. עכשיו עשו סגר והם לא מדברים ברור, לכמה זמן? לאיפה הם רוצים להגיע עם זה? רק לפתור את הבעיות האישיות של ביבי? זה מה שמעניין אותו? אני רוצה לדעת".

עזוב כרגע עמדות פוליטיות לכאן או לכאן. אני לא הייתי מצביע לנתניהו גם אם הוא היה מקבל תעודת יושר על מנהל תקין והיה מקבל את התואר של אביר איכות השלטון - אני לא הייתי מצביע לנתניהו. אבל אני שואל אותך ואת המאזינים בקול רם, מה הציבור חשב לעצמו? הרי אני יכול להעיד מניסיוני, אני נמצא כבר כמעט 30 שנה בבתי המשפט, כשמתנהלת חקירה כנגד אדם, כל אדם – עולמו מזדעזע, מתערער. 

הרי זה דבר שמדיר שינה מעיניו של כל אדם, מתנהל משפט, המדינה מאשימה אותך בביצוע עבירה פלילית, אתה עלול מבחינתך חלילה להיכנס לכלא. מקום העבודה עלול לפטר אותך. אות מוטבע על מצחך כאילו שאתה עבריין. השכנים והחברים מסתכלים עליך אחרת. 



לכן אני שואל, בסוף, הוגש כתב אישום חמור ביותר – אין עבירת שחיתות חמורה יותר מעבירת השחיתות המיוחסת לנתניהו – קבלת שוחד בהיותו ראש ממשלה. דבר חסר תקדים. הציבור בסוף יכול היה לדעת, כשיש אדם - ודאי רב זכויות כמו נתניהו – אדם לא צעיר, חצה את גיל ה-70, כשהוא לוקח בחשבון שיש תסריט די ריאלי, שהוא יבלה במשך שנים בכלא, ממש בכלא.

זה נראה עכשיו דמיוני, כשם שזה נראה דמיוני בשעתו שמשה קצב ילך לכלא, כשם שזה נשמע דמיוני היה אז שאהוד אולמרט ילך לכלא, ואני אומר לך שהסבירות שנתניהו ילך לכלא היא אפשרות סבירה ביותר נוכח האישומים שבהם הוא מואשם. 

עכשיו, אדם שמאשימים אותו בכאלה אישומים, אתה באמת אוכל את הבלוף הזה כאילו זה לא מטריד אותו וזה לא מעניין אותו? כאילו זו אפשרות שלא חולפת לו ולבני המשפחה שלו בראש? הרי ברור שזה מעסיק אותו מבוקר ועד ערב וברור שחלק מההחלטות שלו מושפעות, בין אם במודע או לא, כתוצאה מהחרב הפלילית שמרחפת מעל ראשו. הציבור היה צריך לדעת ולקחת את זה בחשבון.

לא מדובר פה באדם שכל מעייניו מושקעים בניהול ענייני הציבור. הרי נתניהו עצמו היטיב לומר את זה כשהוא התייחס בשעתו לחשדות כנגד אהוד אולמרט. הרי הוא אמר אז שלא סביר שאדם שצריך לנהל את ההגנה המשפטית שלו, מעייניו יוקצו במלואם לענייני הציבור. הרי ברור. הבנת שמואל?
"זאת הנקודה שמפריעה לי. הוא מתנהג כמו עבריין בדרגה הכי גבוהה שיש. ככה אני מרגיש שראש הממשלה עבריין".

תראה הוא לא עבריין. מתנהג כמו עבריין זה משהו אחר. עבריין אנחנו אומרים אחרי בית משפט. עומדת לו זכות החפות.
"איך הוא התנהג בדרך? כמו כל העבריינים. הוא מאשים את כל העולם".

דווקא אליו אני לא בא בטענה, זה אני אומר לעמיתיי ולא פעם למראיינים. משום שזכותו של חשוד או נאשם ואולי חובתו של חשוד או נאשם, שסבורים שטופלים להם אשמת שווא, להילחם. מכיוון שיש כאן סכנה אמתית שהוא יוכתם בכתם של עבירה פלילית ויישלח למאסר, זה קרב חייו. קרב חייב ממש.

הוא חושב שיש לו מורשת מדינית, פוליטית אישית וכל זה יכול לרדת לטמיון, לכן הוא חייב להילחם את קרב חייב. אני אומר לך שאנשים שנלחמים את קרב חייהם לא רואים ממטר. ההתנהגות הזו, שהיא התנהגות איומה כשהוא בתווך מהלך אימים ופוגע אנושות במערכות האכיפה. אבל הציבור היה צריך לקחת את זה בחשבון לפני שנתן לו את המנדט.
"עזוב את הציבור. הוא בתור בן אדם. איפה המוסריות שלו? שים את המפתחות, תוכיח שאתה בסדר ותחזור. אני אצדיע לך גם".

אני משוכנע שאם הייתי יושב בשיחה מלב אל לב עם נתניהו, אני בטוח שהוא מאמין אמונה פנימית עמוקה שהוא חף מפשע. אגב, התחושה הזאת שלו, אני אומר מניסיוני – אני פגשתי בימיי חיי מאות נאשמים ואולי יותר ואצל רובם יש את התחושה הזאת שהפרקליטות לוקחת אותם באופן אישי, שבחקירה שלהם בוצעו ליקויי חקירה דרמטיים ומשמעותיים כדי לטפול עליהם אשמת שווא.

אם תדבר עם קצב, עם נוחי דנקנר, עם ציפי רפאלי – אני מתאר לעצמי שזו תחושה שמשותפת בדרך כלל לכל הנאשמים, בטח בעבירות צווארון לבן.

הרכב השופטים בדיון הראשון במשפט נתניהו (צילום: עמית שאבי)
הרכב השופטים בדיון הראשון במשפט נתניהו (צילום: עמית שאבי)

פעם שוחחתי עם עו"ד שבמשך שנים ייצג עברייני צווארון כחול, ועבר לייצג עבריינים עם צווארון לבן. אמרתו לו שבטח הרבה יותר קל לו כי הלקוחות הם יותר מנומסים וברמה יותר גבוהה. הוא אמר לי הפוך. הרבה יותר קשה לייצג עברייני צווארון לבן. שאלתי למה והוא אמר שכשאתה מייצג סוחר סמים או רוצח, הוא יודע מה שהוא עשה.

ולכן שאם אני מצליח להשיג בעבורו הסדר טיעון אז הוא מעריך את העבודה שלי ומבין שהוא יוצא במרכאות בזול. הבעיה עם עברייני צווארון לבן שהם רובם ככולם משוכנעים שהם לא עשו שום דבר ולכן קשה מאוד להתנהל איתם, כי קשה מאוד להגיע איתם להסכמות, לא פעם הסדרי טיעון. אז אני אומר לך שנתניהו בטוח שהוא לא עשה שום דבר. בטוח בזה, משוכנע בזה.
"אני בטוח שהוא יודע מה שהוא עשה והוא רק מנסה להרוויח זמן. כל הזמן והכספים שהוא שורף עכשיו, זה ממש חבל. אפשר לעזור לאנשים נזקקים, וזה לא מעניין אותו. הוא שורף 35 מיליארד בסגר הזה בשביל להציל את התחת שלו".

בסוף צריך לזכור שנתניהו לא המציא את הקורונה.
"הוא מנצל את זה. הבאת את גמזו, אתה לא מקשיב לו והוא איש מקצוע – אז בשביל מה הבאת אותו? מה אנשים טיפשים? לא רואים, לא מקשיבים? הוא מדבר על השלום שהוא עשה – שיעשה שלום פה בפנים, אחד עם השני. לא עם דובאי, מה מעניין אותי דובאי?".

גם השלום עם דובאי מעניין וחשוב. חשוב מאוד אפילו.