בעקבות ההרס שהביאה איתה הקורונה, מוסדות וארגונים יהודיים רבים בארצות הברית ניצבים בפני משברים חמורים. אלו פוגעים קשות ביציבותן של הקהילות היהודיות באמריקה, הנשענות על המוסדות הללו. לדוגמה, בתי כנסת ומחנות קיץ נסגרים, בתי ספר ומוסדות קהילתיים מקצצים בעובדים, ופדרציות יהודיות נאלצות לסגור תוכניות. 

ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה אף קיצץ לאחרונה כ־21% מצוות העובדים שלו. וכשהמשבר פוגע בעוצמה, היחסים המורכבים עם ישראל נדחקים לשוליים, והנתק שבין רוב הישראלים כאן לרוב היהודים שם גובר.

אך אתגריה של הקהילה היהודית בארצות הברית לא החלו עם פרוץ המגיפה. למעשה, הקהילה נמצאת זה זמן במצב של סטגנציה. ערב המשבר, במוסדות ובארגונים בקהילה ניכרים היעדר גיוון אתני ומגדרי, והתיישנות בדרכי הפעולה ובקבלת ההחלטות. למרות שהקהילה מגוונת, הרבדים השונים שבה אינם מיוצגים נאמנה על ידי מנהיגות המוסדות שלה. כך, יהודים רבים מגדירים עצמם כ"יהודים לא לבנים", אך אין הם נוכחים מספיק בדרג הניהולי. כמו כן, רק כ־14% מהארגונים היהודיים ללא כוונת רווח מובלים על ידי נשים.

נתניהו בוועידת איפא''ק (צילום: רויטרס)
נתניהו בוועידת איפא''ק (צילום: רויטרס)

הקיפאון במוסדות הללו הוא המונע מהם עשייה משמעותית והצלחה ביצירת שינוי. היעדר הגיוון והמבנה הארגוני המיושן אינם מועילים למערכת היחסים המורכבת עם ישראל וגורמים לריחוק ולניכור בקרב הדור הצעיר של הישראלים. אלה אינם חווים כל חיבור רגשי או ערכי עם המוסדות שמעבר לים, הנתפסים כבלתי רלוונטיים.

דווקא כעת, בעיצומם של קיצוצים בכוח אדם ובתקציבים, בשלה אפוא הקרקע לשינוי שיהפוך את המשבר להזדמנות. על המוסדות של יהדות ארצות הברית לרענן את שורותיהם בהון אנושי מגוון יותר מבחינה אתנית ומגדרית – יותר מיעוטים ונשים. 

קליטת עובדים חדשים וצעירים מרקעים ומתפיסות עולם שונות תסייע לחיבור הדוק יותר להלך הרוח בקהילות ולדור החדש שלהן. הגדלת הגיוון תחזק גם את הקשר עם הדור הצעיר של הישראלים. המהלך ישנה אצל הישראלים מדור המילניום את התדמית המיושנת של הקהילות בארצות הברית, והציבור הישראלי יוכל להזדהות יותר עם פעילותן ועם חשיבות הקשר שבין הצדדים.

כדי להמשיך בתנופת השינוי, זו גם הזדמנות לחולל רפורמה במודל הכלכלי של מרבית המוסדות היהודיים בארצות הברית. כספי התרומות הצטמצמו, וההכנסות מתשלומי דמי החברות קטנו בעקבות ביטול פעילויות. כדי לתת לכך מענה, על המוסדות לעבור למודלים של גיוס המונים ושל תשלום מצד משתתפים בפרויקטים. 

כאשר המימון יגיע ישירות מהקהילה, יוכלו המוסדות ללמוד טוב יותר את צרכיה ורצונותיה וליהנות מגיוון בהרכב האנושי ובאופי הפעילות. כך גם תגדל המעורבות של הקהילה עצמה בעשייה. במסגרת זו, רצוי גם לצמצם את הכפילות הנהוגה כיום בקרב מוסדות המשיקים פרויקטים דומים מדי, ואף זהים. 

קראוון הייטס  (צילום: ANGELA WEISS GettyImages)
קראוון הייטס (צילום: ANGELA WEISS GettyImages)

הכפילות הזו מפצלת את הקהילה וגורמת לבזבוז משאבים. שיתופי פעולה אסטרטגיים יסייעו למוסדות להגיע לקהל רחב יותר, להשיק פרויקטים חכמים יותר ולחסוך בעלויות. חיסכון כזה עשוי להגיע גם ממעבר לפעילות בדיגיטל, ברוח התקופה. הדבר יסייע להעיר קהלים רדומים שכיום אינם ממצים את הפוטנציאל שבפעילות המוסדות.

משבר הקורונה אומנם גובה מהקהילות היהודיות בארצות הברית מחירים כבדים, אך אם יחכימו מוסדות הקהילה ללכת בדרך של שינוי, התייעלות וגיוון חברתי, תוכל העכבה להיות לטובה, לא רק עבור יהודי ארצות הברית אלא גם עבור הצעירים בארץ. 

הכותבת היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן הפועלת לחיזוק הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית.