כשלבתי בת ה־12 נפלה השן הראשונה, היא ביקשה מאיתנו שנקנה לה תוכי. לאחר התלבטויות רבות החלטנו להגשים לה את החלום. קנינו לה תוכי מסוג ג'אקו, והיא היחידה שמאכילה אותו ומטפלת בו. אתמול במקרה הצצתי בכלוב וראיתי שהתוכי מת. הציעו לי להגיד לה שהוא ברח מהכלוב, אבל לא בא לי לשקר. מה אוכל לעשות?
"למה שתשקרי לילדה? אני מתנגדת נחרצות לעצות אחיתופל שכאלה. מדובר בילדה בת 12. זה לגיטימי שתספרי לה על מותה של החיה האהובה עליה. לתפיסתי, מתבגרים ובני נוער מצליחים רוב הזמן להתמודד עם מוות של בעל חיים ממש כמו מבוגרים, אבל על ההורים עדיין להקשיב לכאבם, להיות שם בשבילם ולחלוק מהניסיון שלהם. קחי את התוכי, הניחי אותו בקופסה סגורה, ואז תגידי לה שאת רוצה להגיד לה משהו שיכול להיות שיעציב אותה, אבל זו דרך החיים. כשתגידי לה את זה, יכול להיות שהיא תבקש לראות אותו, יכול להיות שהיא תבקש לקבור אותו, ויכול להיות שהיא תפרוץ בבכי ותגיד שהיא לא מסוגלת בכלל להסתכל עליו. כבדי את הבקשות שלה ותני לה את התמיכה שהיא זקוקה לה. אל תרוצו לנחם אותה ברכישת תוכי חדש, חשוב שהיא תלמד לעבד את הרגשות שעולים בה".
כבר שנה שבתי בת ה־3 גמולה מטיטולים במהלך היום. לפני שבועיים היא פתאום החליטה להוריד את הטיטול גם בלילה. לטענתה, היא לא תינוקת יותר, ולכן לא צריכה טיטול בזמן השינה. הבעיה היא שהיא עדיין מרטיבה בכל לילה, לפעמים אפילו פעמיים בלילה אחד. מצד אחד אני לא רוצה לגרום לה לתחושת כישלון, אבל מצד שני אנחנו רוצים לחזור לישון שינה רציפה. מה גם שאני לא עומדת בקצב של הכביסה. בכל ערב היא נכנסת למיטה בשעה 19:30, וכמה שעות אחרי כן מתעוררת בבכי כי היא רטובה. מה נוכל לעשות?
"בתור התחלה כדאי שתסבירו לילדה שטיטולים לא נועדו רק לתינוקות, אלא אפילו לילדים יותר גדולים בני 5. בנוסף, יש להמחיש לה כיצד פועלת שלפוחית השתן - מה שיעזור לה להבין מה קורה לה בלילה. קחי אותה למטבח, העמידי אותה על שרפרף, שימי כוס בכיור ומלאי במים. תאמרי לילדה שהכוס בכיור היא כמו השלפוחית שלה. כשהיא שותה מים ואוכלת מרק, היא ממלאת את השלפוחית - בדיוק כמו שקרה לכוס, וברגע מסוים הכוס עולה על גדותיה והמים נשפכים - וכך גם השלפוחית.
"תסבירי לה שבבוקר היא מרגישה דגדוג בבטן ורצה לשירותים לעשות פיפי, אבל בלילה היא לא מרגישה שהשלפוחית שלה מלאה כי היא ישנה, וזה לא קשור לזה שהיא תינוקת, זה קשור לזה שהיא ישנה חזק וחולמת חלומות טובים ונעימים. למרות ההתעקשות של הילדה - אין ברירה אלא להחליט עבורה במקרה זה. אנחנו הרי רוצים שהיא תעשה פיפי ולא רוצים שהיא תעיר אתכם בלילה. אם כן, פשוט שימו לה טיטול, תוך כדי שאתם מודיעים לה על זה כמובן. תגידי לילדה: 'לפני שתלכי לישון, אלביש לך טיטול. חשוב לנו שתישני כל הלילה'.
"אם הילדה תתנגד בתוקף, תסבירי לה שאת מחליטה. תגידי לה משהו בסגנון: 'אין ברירה. אני מחליטה. אי אפשר לכבס מצעים כל לילה מחדש, וזה גם לא בריא שאת מתעוררת כל הזמן. בבוקר ישר תורידי את הטיטול כמו גדולה'. נשמע שהילדה היא מאוד עצמאית, כך שאת יכולה לנסות אופציה אחרת, ובה אם היא תתעורר בלילה, היא תחליף בגדים בעצמה, תפרוש מגבת על הסדין הרטוב ותחזור לישון. כך לא תצטרכי לקום ולהחליף לה מצעים, וגם אולי היא תסכים בדרך הזאת. הרי אם היא גדולה - אז שלא תעיר אתכם בלילה".
נכדי בן ה־7.5 מפחד לעבור הליכים רפואיים, ולא מוכן אפילו לבצע בדיקת דם. לאחרונה גילינו שהוא חייב לעבור טיפול שיניים, אבל ברגע שהוא מתיישב על הכיסא, הוא לא מוכן שהרופא יתקרב אליו. הוריו החליטו שיעשה את ההליך בהרדמה, אבל אני חוששת מאוד שהוא יגיב לזה בצורה לא טובה. מה דעתך?
"פחד זהו רגש לא הגיוני, ולכן אי אפשר לשכנע ילד לעשות משהו שהוא לא רוצה כשהוא מפחד. הוא אינו מסוגל לשתף איתנו פעולה. על ההורים שלו לגלות אחריות על בריאותו ולזכור שבכל מה שקשור לבריאותו של הילד, אנחנו לא מתחשבים בכלום, ואם חלילה ניאלץ להשתמש בכוח, נעשה זאת במידת הצורך. לטפל בילדינו זו האחריות שלנו כהורים".