הסכמי נרמול היחסים שנחתמו בחודש שעבר בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין לא התקבלו בעין יפה בקרב העולם הערבי - כך עולה מדוח שפרסם היום (ראשון) המשרד לנושאים אסטרטגיים: 90% מהשיח ברשתות החברתיות החברתיות התנגד להסכמי השלום, וכמעט מחצית מהפרסומים אף כינו את ההסכם "בגידה".

חתימת ההסכם בבית הלבן (צילום: Reuters Marketplace: US NETWORK POOL)

הדוח התבסס על מחקר כמותי ואיכותי בתקופה שבין אמצע אוגוסט לאמצע ספטמבר והוגש לשורת גורמי ממשלה וביטחון. הוא מצא סנטימנט שלילי ב-90% מכלל השיח ברשתות חברתיות בערבית סביב הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות.

פילוח סנטימנט השיח (צילום: ללא)
פילוח סנטימנט השיח (צילום: ללא)

כ-95% מהשיח ברשתות החברתיות תקף את איחוד האמירויות, כאשר 45% מהפרסומים כינו את ההסכם "בגידה". טענות נוספות נגד האמירויות התמקדו באיסור על חתימת הסכמים עם "הציונים" (27%); בצביעות של האמירויות (10%); ובהצגת ההסכם ככניעה לארה"ב (5%).

פילוח הטיעונים (צילום: ללא)
פילוח הטיעונים (צילום: ללא)

  
הדו"ח כלל גם ניתוח פעילות סביב ההאשטגים "הנורמליזציה היא בגידה" ו"בחריינים נגד הנורמליזציה", שהגיעו יחד ליותר מ-100 מיליון חשיפות. לפי המשרד מדובר במהלך מתואם, בין היתר, מצד גורמי דה-לגיטימציה, שהגיע לשיאו ביום חתימת ההסכמים בבית הלבן. זאת, כדי לייצר מראית עין של התנגדות נרחבת בעולם הערבי להסכמים, ובכך לנסות ולהרתיע מדינות נוספות ללכת בדרכן של האמירויות ובחריין.  

בחלק קטן מהשיח הופיעו טיעונים בעד ההסכם, וכללו התייחסות ליתרונותיו הביטחוניים (61%); כדאיות כלכלית (33%); ו"הלבנה" של מצב קיים דה פקטו (6%). יצוין כי בהקשר השיח החיובי בלטו בתמיכתם פעילי רשת עיראקים, שאף הביעו רצון לקיום תהליך זהה מול ישראל.

פילוח סנטימנט השיח (צילום: ללא)
פילוח סנטימנט השיח (צילום: ללא)

על פי הדו"ח, השיח נגד ההסכמים הוזן בעיקר ע"י גורמים המתנגדים להסכם ובראשם איראן, חיזבאללה, חמאס והרשות הפלסטינית, לצד שורה של ארגוני חברה אזרחית המקדמים דה-לגיטימציה וחרמות נגד ישראל. אחד מאותם ארגונים  שבלטו בהתנגדותם להסכם וקידמו את ההאשטגים ביתר שאת, הוא ארגון  BCP, בראשו עומד באסם נעים, בכיר חמאס בעזה.  

כלומר, הדוח גורס כי גורמים מסוימים המתנגדים להסכם השפיעו על התודעה בעולם הערבי ביחס אליו. בשל כך המליץ המשרד על קידום מערכה תודעתית חיובית ברשתות החברתיות, תוך התמקדות במדינות המפרץ ומדינות אחרות איתן עשויים להבשיל הסכמים נוספים. מערכה תודעתית כזו תוכל לספק מידע מאוזן יותר ואמין למדינות אלה לגבי מדינת ישראל. במסגרת זו, המשרד לנושאים אסטרטגיים יגביר את פעילותו ברשתות החברתיות לחיזוק תפיסת הנורמליזציה.

לפי תפיסת המשרד, התודעה היום, בוודאי ביחס למדינת ישראל, מתקבעת ברשות החברתיות -  מה שמחייב את ישראל לשפר את הנוכחות החיובית שלה בהן. לאור זאת, המשרד שם לו למטרה לטפל בתופעות כמו שיח שנאה, הסתה ופייק ניוז, מול הרשתות באמצעות שיח מקצועי מתמשך, לצד התמקדות בניתוח השיח והצגת תמונת המצב ביחס לישראל ברשתות החברתיות.

אורית פרקש הכהן (צילום: ינאי יחיאל)
אורית פרקש הכהן (צילום: ינאי יחיאל)

השרה פרקש-הכהן: "דו"ח הממצאים הוא חלק ממהלך רחב שמקדם המשרד בראשותי, בדגש על הרשתות החברתיות, לביסוס יכולות מדידה וקידום תודעה חיובית לישראל במקומות הנדרשים בזירה הדיגיטלית". לדבריה, דו"ח זה, אשר מנתח את משמעות ומאפייני השיח ברשתות לגבי הסכם הנורמליזציה עם איחוד האמירויות, הוא צעד נוסף בקידום מדיניות השרה, לחיזוק יכולות המדידה והניתוח של המשרד. באמצעות כלים מסוג זה, יוכל המשרד למקד את מאמצי התודעה החיוביים של ישראל באופן מיטבי והיכן שנדרש. 

פרקש-הכהן הוסיפה: "הרשתות החברתיות הן מצע פורה לעיצוב והשפעה על התודעה. ניתוח השיח ברשתות החברתיות בשפה הערבית ביחס להסכמי הנורמליזציה האחרונים שנחתמו עם מדינות המפרץ מעידות על ניסיון מאורגן של יצירת שיח שלילי נגד הסכמי השלום, מצד מתנגדי שלום מהעולם הערבי. אנו מחזקים את רעיון הדיאלוג והשותפות – ולא החרמות – ככלי להגברת השלום עם שכיננו. נוכח החשיבות המכרעת של תהליכי הנורמליזציה לעתיד המזרח התיכון, ולאור מתקפת שיח השנאה נגד השותפות מהמפרץ, אנו נפעל לקדם מהלך תודעתי חיובי ארוך טווח בערבית, שיציג את היתרונות של ההסכמים, ויאפשר לקהל הערבי המתון להיחשף למידע שאיננו מוטה נגד הנורמליזציה, ובנוסף יאתגר את הניסיונות להסית את דעת הקהל הערבי נגד תומכי השלום״.