נגיף הקורונה וההחלטות שהתקבלו בעקבותיו, הביאו לשינוי בסביבת העבודה ברוב מקומות התעסוקה במשק, כאשר עובדים רבים מבצעים את עבודתם מהבית. אבל האם אכן שינוי סביבת העבודה פועל רק לטובת העובד, כפי שטוענים המעסיקים? לא בטוח.

עם חלוף החודשים מאז תחילת המשבר, מעסיקים רבים מבינים כי העבודה מהבית, לא מעט מהפעמים, מגדילה את תפוקת העבודה ומאפשרת ניצול מרבי של שעות העבודה. היא אף מוזילה עלויות למעסיק שאינו משלם עבור הוצאות חשמל במקום העבודה, חנייה לעובדים, ואף הטבות של אוכל במקום העבודה, המקובל בעיקר בענף ההייטק.

כל מה שלא ידעתם על החל"ת ודמי האבטלה | שאלות ותשובות

עבור עובדים רבים העבודה מהבית מאפשרת גמישות בשעות העבודה, בעיקר להורים לילדים קטנים. אבל שינוי סביבת תרבות העבודה מציג אתגרים לא מעטים לעובדים. שוחחנו עם שלושה עורכי דין מובילים בתחומם על מנת להבין את השפעת שינוי סביבת העבודה על מערכת היחסים שבין המעסיק לעובד, על הכיסוי הביטוחי ואף על האפשרות לדרוש ממס הכנסה החזר על הוצאות שנגרמו לעובד, בשל העבודה מביתו.

עובד אשר נדרש להתאים את אחד מחדרי הבית לצורך עבודה ואף רכש לשם כך, שולחן עבודה, כסא, מחשב, מסך וציוד נוסף - האם יוכל לדרוש כי המעסיק יישא בעלויות אלה וישיב לו הכסף?
"העבודה מרחוק בארגונים רבים הגיעה ללא הכנה מוקדמת ומעסיקים רבים שלחו את העובדים להמשך עבודה מבתיהם, מבלי לתת את הדעת האם לעובדים יש מקום עבודה והאמצעים לבצע העבודה מבתיהם", אומרת לנו עו"ד סיגל פעיל, בעלת משרד סיגל פעיל ושות' ומומחית למשפט העבודה הציבורי והפרטי. "דיני העבודה בישראל אינם מסדירים את הנושא, והמעסיק אינו מחויב כיום, על פי חוק, לדאוג לציוד לעובדים".

יחד עם זאת, ממשיכה ואומרת עו"ד פעיל, "נראה, כי המעסיק צריך לוודא כי לעובדיו יש את מלוא האמצעים והתשתית לביצוע העבודה המוטלת עליהם. כאשר מדובר בציוד ייעודי לצרכי העבודה, על המעסיק יהיה ברוב המקרים לשאת בעלויות. זאת בשונה, מציוד שייעשה בו שימוש גם שלא לצרכי עבודה. ידוע לי, שמעסיקים רבים העבירו ריהוט משרדי ומחשבים ממקום העבודה לבתי העובדים. במקומות בהם הדבר לא מתאפשר, ניתן להגיע למנגנון מוסכם של החזר הוצאות ונשיאה בעלויות העבודה מהבית".

האם רשויות המס יכירו בהוצאות הנגרמות לעובד בשל שינוי סביבת העבודה?
"המעסיקים חוסכים הוצאות רבות כתוצאה משינוי סביבת העבודה לבתי העובדים וההוצאות נופלות על כתפי העובדים. אלה אינם מפוצים על ידי המעסיקים בשל ההוצאות שנגרמו להם כתוצאה מכך ושכרם החודשי למעשה קטֵן בגלל ההוצאות שהתווספו להם", אומר לנו עו"ד ויועץ מס בני גביזון, בעל משרד עורכי דין גביזון ושות', מומחה בדיני מס.

"הנחת המוצא היא, כי רוב המעסיקים לא יסכימו לשאת בעלויות התאמת מקום המגורים לסביבת העבודה. פקודת מס הכנסה נותנת מענה לסיטואציה כזו, על ידי שימוש בסעיף 17 המאפשר קיזוז הוצאות על עבודה מהבית. בשונה ממה שנהוג לחשוב, הסעיף חל גם על שכירים, ולא רק על עצמאים. כל שכיר יכול להגיש בסוף שנת המס למס הכנסה, דו"ח מס מקוצר ולדרוש קיזוז של ההוצאות הללו".

"ההמלצה שלי", מוסיף עו"ד גביזון, "היא לשמור את החשבוניות של כל ההוצאות שבוצעו לצורך רכישת ציוד לשם ביצוע העבודה הבית, למקרה שיבקש פקיד השומה שיוצגו בפניו. חשוב להדגיש, שפקיד השומה יכיר בהוצאות המותרות בקיזוז רק אם הן הוצאו במטרה לייצר הכנסה. לשם כך, יש להפריד בין הוצאות לצרכי מחייה לבין הוצאות לצרכי עבודה מהבית".

ההוצאות הנגרמות לעובד לא מסתכמות בהתאמת הבית וברכישת ציוד כמו מחשב או שולחן. מה לגבי ההוצאות השוטפות כמו ארנונה, חשמל, דמי שכירות או תשלומי משכנתא?
"אצל עצמאים מקובל לערוך הפרדה ולייחס הוצאות של חדר אחד מחדרי הבית המשמש לעבודה ואלה מותרות בניכוי לצרכי מס", משיב לנו עו"ד ויועץ מס גביזון, "עד כה, רשויות המס טרם הביעו עמדתם הרשמית בנושא ההכרה בהוצאות הנגרמות לשכירים עקב שינוי סביבת העבודה לבתי המגורים. ידוע לי, כי מתקיימים דיונים בנושא, מאחר ושכירים רבים יבקשו להגיש בסוף שנת המס דו"ח מס מקוצר וידרשו קיזוז הוצאות.

הגישה הינה, שאם ההוצאות הקבועות התקיימו במילא לפני כן – הם לא יוכרו כהוצאה. אבל אם הן הוצאו במטרה לייצר הכנסה – הן יוכרו. לדוגמא, אם העובד השכיר רק ביצע התאמה של אחד מחדרי הבית לסביבת עבודה - הכניס שולחן עבודה לאחר החדרים - לא נגרמה לו הוצאה מיוחדת (בהנחה שלא רכש שולחן). אבל אם היה צריך לשכור דירה גדולה יותר לשם ביצוע העבודה יוכל לדרוש חלק יחסי של שכר הדירה כהוצאה שהוצאה במטרה לייצר הכנסה". ואם לשכיר דירה בבעלותו מוסיף עו"ד גביזון, כי "ניתן לשקול לדרוש ניכוי של חלק מהריבית על המשכנתא".

"עמדתי המקצועית היא, כי אם ניתן להראות שכתוצאה מהעבודה בבית נגרמו הוצאות מוגברות של חשמל לדוגמא, או תשלום עבור אינטרנט מהיר יותר וכדומה, ניתן לדרוש גם קיזוז של הוצאות אלה. כל הוצאה יש לשקול בהתאם למבחן המיסוי - האם הוּצאה במטרה לייצר הכנסה", ציין גביזון.

"אין כל סיבה, מוסיף עו"ד גביזון, "שהמעסיק יקטין את הוצאותיו בשל סגירת המשרדים והעבודה מהבית והנטל הכלכלי ייפול על כתפי השכירים אשר שכר הנטו שלהם קטֵן בשל ההוצאות האלו".

האם חוקי העבודה וההסכמים הקיבוציים חלים על העובדים גם בעבודתם מהבית?
"בהעדר חקיקה הקובעת אחרת", משיבה עו"ד פעיל, "כל חוקי העבודה, הסכמי העבודה וההסכמים הקיבוציים ממשיכים לחול על העובדים, גם כאשר סביבת העבודה השתנתה ממקום העבודה ולביתם.

ישנם עובדים המדווחים, כי המעסיק מצפה מהם לזמינות גם מעבר לשעות העבודה שסוכמו, בשל עבודתם מהבית. חשוב להגדיר את היקפי העבודה המצופים מהעובד בעת עבודתו מהבית, לרבות שעות עבודה בהתאם לחוק שעות עבודה ומנוחה, הזמינות המצופה ממנו, דרכי הדיווח על שעות העבודה (במקום שעון נוכחות). הסדר מקובל שאנו רואים בחודשים האחרונים הוא 'שעון גמיש'. בנוסף, מקובל כי למעסיק יהיו כלי מדידה לאמידת התפוקה ויעילות העבודה ופיקוח על שעות העבודה. כמובן, תוך שמירה על כללי הגנת הפרטיות".

בהמשך לכללי הגנת הפרטיות. כיצד צריך לנהוג עובד, אשר המעסיק דרוש להתקין תוכנית ניטור על המחשב האישי של העובד, במקום על המחשב שנותר במקום העבודה?
"זוהי סוגיה מורכבת", ציינה עו"ד פעיל, "החלל הפרטי של עובד במקום העבודה מוגבל ומסויג. אך בביתו, שונה הדבר בתכלית. קיימות מערכות ניטור העלולות לפגוע הרבה מעבר לסביר בפרטיות העובד, בעודו מצוי ועובד בביתו".

העבודה בבית עלולה גם לגרום לפגיעות של העובד. על כך ביקשנו את התייחסותה של עו"ד רומי הוניג, בעלת משרד עורכי דין הוניג ושות', המכהנת כיו"ר ועדת ביטוח לאומי בלשכת עורכי הדין – מחוז תל אביב.
"ישנם למעשה שלושה סוגי פגיעות בעבודה העשויים לזכות בגמלאות נפגעי עבודה מהמוסד לביטוח לאומי", אומרת עו"ד הוניג, "הסוג הראשון - תאונת עבודה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, כולל בדרך לעבודה וממנה. בסוג זה של פגיעה נכללים גם מקרים של אירוע חריג הגורם לסטרס ברמה גבוהה, אם כתוצאה מכך נגרם נזק גופני או נפשי המצריך טיפול רפואי, כמו התקף לב, אירוע מוחי, סוכרת וגם הטרדה מינית, אשר אירעה תוך כדי ועקב העבודה".

"הסוג השני הינו מחלת מקצוע - מחלה המוגדרת בתקנות ביטוח לאומי כמחלה שנגרמה כתוצאה מחשיפה לחומרים מזיקים או לסביבת עבודה מזיקה. כמו, בורסיטיס של הברך או תסמונת התעלה הקרפילת (CTS). הסוג השלישי – פגיעות מסוג מיקרוטראומה. החוק אינו מתייחס לכך, ומדובר בפסיקה של בתי המשפט שגיבשו את הנושא. הפגיעה תוכר אם יוכח שמדובר בפגיעה שנגרמה כתוצאה מפעולות ממושכות וחזרתיות כחלק מתנאי העבודה ובמשך פרק זמן רצוף. לדוגמא, פגיעות בגב ובכתפיים".

מה זכאותו של עובד אשר נפגע פגיעה בעבודה מהמוסד לביטוח לאומי?
"עובד אשר נפגע במהלך עבודתו ואינו מסוגל לעבוד עקב אותה פגיעה, זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי עבור ימי ההיעדרות מהעבודה וכן תשלום עבור הוצאות הטיפול הרפואי. במקרה שנקבעה נכות כתוצאה מהפגיעה במהלך העבודה, העובד אף עשוי להיות זכאי לתשלום קצבת נכות או מענק נכות".

איך החוק מתייחס לעובד אשר עקב משבר הקורונה העתיק את מקום העבודה לבית מגוריו ונפגע בתאונה?
"עובד אשר עובד מביתו אינו שונה מעובד אשר עובד במשרד או במפעל. לכן, אם יוכח שהתאונה אירעה תוך כדי ועקב עבודתו, הוא יהיה זכאי לתשלומי גמלאות מהמוסד לביטוח לאומי. תאונת עבודה בבית יכולה להיות פציעה כתוצאה מנפילה או התקף לב, כתוצאה משיחת טלפון קשה שהתקיימה עם לקוח או עם המעסיק", אמרה עורכת הדין.

"ההמלצה שלי", מוסיפה עו"ד הוניג, "לתעד את נסיבות האירוע, לצלם את מקום האירוע. לגשת מיד לקבלת טיפול רפואי ולתעד את נסיבות האירוע גם בתיק הרפואי. אל תחסכו מהרופא את תיאור קרות האירוע ותוודאו כי התיאור שלכם אכן מפורט בתיק הרפואי. בנוסף, יש לבחון האם לעובד יש ביטוח תאונות אישיות והאם זכאי לפיצוי כספי במקרה, חלילה של מוות, נכות או נזקים אחרים שנגרמו בשל התאונה".