בנו של יצחק אילן: "הוא תמיד הסתכל לכולם בגובה העיניים"

יונתן אילן, בנו של יצחק אילן, סגן ראש השב"כ לשעבר שנפטר בשבוע שעבר בגיל 64 לאחר מאבק בקורונה, שוחח היום (ראשון) עם בן כספית וינון מגל בתוכניתם ב-103FM וספד לאביו: "איש אשכולות, לא היה תחום שהוא לא הכיר. הוא ידע לקחת מכל אדם וללמוד מכל אדם באשר הוא, ערבי, יהודי, דתי, חילוני, עני, עשיר, לכולם הוא הסתכל בגובה העיניים ולמד".

איך אתה?
"קשה, מצד אחד הוא נמצא בכל מקום. הסיקור התקשורתי והחברתי שאנחנו נחשפים אליו אנחנו נדהמים ממנו, לרמות שידענו מיהו אבא אבל הדברים שאנחנו מקבלים הם פשוט יוצאים מהכלל, מהלב, זה קשה לראות אותו בכל מקום אבל מצד שני זה גם מנחם, כי אנחנו יודעים שהמורשת שלו כ"כ חזקה והיא תישאר. אפילו אתם, שלא מסכימים על כל דבר בלשון המעטה, אמרת ינון שעל זה יש לכם הסכמה שאהבתם אותו שניכם, אמרת את זה בנונשלנטיות אבל זה מאוד ריגש אותי".

אני רוצה לקרוא מההספד המרגש שנשאת בלוויה הקטנה. 
"התכונות והכישורים האלה שהוא החזיק בהם, באמת, אני בתור ילד קטן הבנתי שיש פה משהו מיוחד, שזה איש אשכולות. כל דבר שהייתי מבקש ממנו 'אני אצייר את זה אני אבנה את זה אני אקח אותך לשם אקריא לך את זה ואתרגם לך את זה'. לא היה תחום שהוא לא הכיר. אני חושב שמה שהכי מרגש אותי זה שהוא ידע להסתכל על כל אדם ולקחת מכל אדם וללמוד מכל אדם באשר הוא, ערבי, יהודי, דתי, חילוני, עני, עשיר, לכולם הוא הסתכל בגובה העיניים ולמד. הוא עצמו העריץ את האנשים הפשוטים. הוא היה מאוד צנוע".

"אספר סיפור, לא קשור לשירות שלו. כמה שנים אחרי השירות הוא נקרא לייעץ למדינה מאוד גדולה בעולם, לא חשוב מי, מעצמה. הוא היה שם כמה חודשים, כמובן שלא סיפר לנו מה עשה, וכשהוא חזר זה התפרסם בתקשורת, אירוע באמת ענק שפוצח, ואז הוא אמר לי 'אני נסעתי בשביל זה ועזרתי לפצח את האירוע הזה'. אחרי כמה שבועות התקשר אליו הנשיא של אותה מדינה, הזמין אותו לבוא למדינה הזו, שהיא מאוד מרוחקת, לקבל אות הוקרה. אמרתי לו 'וואו אבא איזה יופי מתי אתה טס', והוא אומר לי 'אמרתי שלא נעים לי לנסוע רק בשביל לקבל תעודה, מביך אותי' ופשוט הוא לא נסע, הוא לא נסע".

הוא סיפר לי את הסיפור והתחננתי שיאפשר לי לפרסם כי זה וואחד סיפור. אנשים יבדקו מה קרה ועוד הרבה מעללים שהצנזורה והוא שהיה רגיש לסודות מדינה, הוא היה צנוע ובכלל הסיפור. הוא הגיע לשב"כ דרך הרוסית. הגיעה עליה של מיליון רוסים וריגול נגדי, אתה צריך לבדוק אם הרוסים לא מנסים לשלוח סוכנים רדומים, והוא הלך גם לערבית ואני מניח שלא תיאר לעצמו שיבלה 30 שנה בארגון.
"גם בשב"כ, אני שומע את זה מהחברים שלו ואתמול גם דיכטר דיבר איתנו, מניפת התפקידים שהוא עשה הייתה חריגה. הוא התחיל בתור מפעיל סוכנים ומרגלים ברוסית, אחרי זה עבר לחקירות, למד ערבית והיה במודיעין, הגיע להיות ראש האגף לסיכול ריגול וטרור, יורם כהן דיבר איתי אתמול, מילים באמת מדהימות, וסיפר לי ששניהם התחרו על ראשות הארגון. הוא אמר לי משהו שידעתי אבל שמחתי לשמוע את זה ממנו – 'תקשיב לא היה בינינו שום דבר, אנחנו באנו לשם כמו שני ג'נטלמנים ונשארנו אחים עד היום האחרון'. ואני יודע כי השיחה הראשונה שהוא עשה אחרי שרה"מ הודיעו שלא קיבל את התפקיד הייתה אליי, רה"מ הודיע לו שלא אהיה ראש השירות בניגוד לכל הציפיות אבל יורם כהן הוא אדם מעולה ואדם ראוי וזה היה אבא".

איזה ג'נטלמן, גבר. זה לא פשוט כי יובל דיסקין המליץ לרה"מ שיחליף אותו יצחק אילן וכולם היו בטוחים.
"אני נוסע בבוקר לעבודה ברדיו, ואני שומע ברדיו היום יכריז רה"מ על ראש השב"כ הבא. הוא י', נולד בברית המועצות, אב לשלושה ילדים. ששומע שאבא שלי הולך להיות ראש השב"כ בבוקר ברדיו".

הוא האשים גורמים בציונות הדתית, אבל העובדה שגם כשאני יושב איתו שעות לא לציטוט הוא אומר שזה מינוי מצוין ושהם חברים טובים ופרגון. הוא כנראה לא התאים לפוליטיקה.
"הוא לא התאים, אמרתי את זה לדיכטר, אני שמח בתוך ליבי. אמרתי לו אבא, עזוב אותך, טוב שיצאת משם".

נכנס לקטעים שעשו לו?
"אני יכול לחשוף כי זה לא רלוונטי שאבא קיבל על עצמו מול גבי אשכנזי היקר מינוי להיות שגריר ישראל בגיאורגיה לכשהתפקיד יתפנה. לצערנו זה כבר לא יצא לפועל".

הוא סירב לאוקראינה.
"רצה לסגור מעגל, כן. אני רוצה לסיים בסיפור אחרון קטן. אני זוכר בתור ילד גרנו בשכונת נווה יעקב, הכי צפונית בירושלים, אבא עלה לשם וחי שם 20 שנה, ומה שאני זוכר בתור ילד זה את אבא לוקח אותי על הכתפיים והולכים בשישי או בשבת ברגל לבית חנינא הקרובה, מרחק של עשר דקות הליכה, אבא קונה עיתון וקונה פיתות וחוזר הביתה ובשישי-שבת יושב וממרקר מילים מהעיתון ולומד ולומד ולומד. ואני בתור ילד התלהבתי מהיכולת הזאת ומהמרקרים ומכל הדברים הקטנים, וזה אחד הזיכרונות הכי חזקים שיש לי ממנו וזה אומר מי הוא היה". 

עברית הוא למד בשוחות בסיני כדי לעבור את המיונים לקצינים.
"הוא נכשל בבחינה הראשונה של קורס קצינים, התעקש לעשות שוב ועבר וזה מה שאני לוקח ממנו, את היכולת גם כשאתה באולפן לומד משמונה עד שמונה, בשישי שבת אתה בא, הולך לערבים, מכבד אותם, קונה מהם את העיתון, מדבר איתם ולומד מה קורה".