אני בת 24, סטודנטית לפסיכולוגיה, ועתידה להתחיל את השנה השלישית ללימודיי. הקורונה הביאה אותי למצב של חשיבה מחדש על המסלול הזה. מצד אחד נורא מעניין ומצד שני מאוד ארוך. אנשים לא מבינים מה המסלול הזה דורש, גם המשפחה שלי לא ממש תמכה אף פעם ברעיון, וזה גרם לי לתהות אם אני מוכנה לזה. הקורונה נתנה לי כאפה: האם אני בכלל מסוגלת לכל כך הרבה שנים קדימה באי־ודאות, האם זה נכון לי? מצד שני, אני לא כל כך מוצאת את עצמי במה כן נכון לעשות, חוששת מתחושת כישלון ותוהה אם להמשיך את התואר או לא. מה דעתך?
"עבורי, כל הרעיון שבגיל 22־20 בן אדם יכול לחשוב עשר שנים קדימה ולהיכנס לתוך מסלול - זה פשוט הזיה. אני מסתכל על זה ממרומי גילי, זה מדהים פשוט. אנחנו כל כך משתנים, החיים כל כך לוקחים אותנו בסבבים ובמעגלים, ככה שמלכתחילה הרעיון הוא הזוי. כדי ללכת עשר שנים בכזה מסלול את צריכה להיות בשריפה פנימית בלתי פוסקת שאומרת: 'אם הדבר הזה לא מתגשם עבורי, אני לא בחיים'; בהתלהבות ואהבה אינסופית. את מתארת שכשהקורונה פגשה אותך היא עימתה אותך עם התשוקה שלך לדבר הזה - האם זאת כזאת תשוקה עבורך שאת מוכנה לשלם את המחירים? כנראה שהתשובה היא לא.

"אל תתפשרי אף פעם על כלום. את עובדת על עצמך. אם לא היית רואה בזה התפשרות, היית בטירוף קדימה, אבל עובדתית קורה דבר הפוך. משהו התערער בך, ברצון שלך להשקיע כל כך הרבה שנים ואנרגיה, וזו ההתפשרות. אם מה שמעניין אותך ומה שבוער בך זה לעבוד עם אנשים בתחום הרגשי, אתן לך אופציות לא פחות טובות. לא בהכרח צריך לשלם כזה מחיר, אלא אם בוער בך הדבר ואת אומרת: 'אני רוצה להיות פסיכולוגית קלינית בשיטה פרוידיאנית'. אם זה מה שאת רוצה, זה מדהים, לכי על זה עד הסוף. אם בא לך להשקיע עוד שנה ולסיים תואר ראשון, תגידי: 'אני רוצה לסיים את זה, ואני לוקחת את זה בקלות'. אבל אם לא? אז לא.

"אני מבין שאת חווה תחושת כישלון, אבל אל תשכחי שבשנתיים האלה פיתחת את עצמך ולמדת, וזה חלק מהחיים. החיים הם כאלה: אתה נע בתוך החיים ועובר מלא דברים, מתקדם ומתפתח וגם משתנה. מי היה מעלה על הדעת שפתאום תופיע קורונה ותשנה את כל ההסתכלות שלך על הדבר? אני מציע לך לא להתרגש מזה. כמות הסבל בעולם שאנשים עוברים בגלל המחשבה 'מה יגידו?' לא שווה את זה. אם יש דבר שאת לא רוצה, אז שיגידו מה שיגידו, את תהיי מספיק חזקה לעמוד בזה ולהיות נאמנה לעצמך. תהיי הכי אמיתית עם עצמך".

אני בת 29 וכמהה לזוגיות. הייתי בכמה מערכות יחסים, אבל שום דבר לא התפתח למקום שאני רוצה להגיע אליו. התקופה האחרונה ממש מורכבת, וקשה לי עם כל האפליקציות. המשפחה כבר ממש לוחצת, ואני מיואשת. מהי לדעתך הדרך הכי טובה למצוא בן זוג בימים אלה?
"התקופה הזו, עם כל האפליקציות והאתרים, גרמה לנו לחשוב שההצלחה בבניית זוגיות תלויה בכמות האנשים שאנחנו נפגוש ונכיר בדרך, אבל לתפיסתי מדובר בשטויות במיץ עגבניות. המפתח לבניית זוגיות מתחיל ונגמר רק בדבר אחד - מערכת היחסים של אדם עם עצמו. כאשר אני יודע לנהל עם עצמי מערכת יחסים בצורה שקטה ומצליח להיות מסונכרן עם כל הרצונות שלי, אני יכול לבוא לידי ביטוי בצורה הכי טובה מול היקום, ובכך למשוך לתוך חיי את האנשים הנכונים לי.

"לצערי, עושה רושם שאת עסוקה בלעשות בדיוק ההפך, ולכן בשביל לייצר שינוי ולמצוא את הזוגיות שלה את מייחלת, את קודם כל צריכה להתחיל למנות את כל הדברים הנפלאים בך. תתמקדי בנקודת האיזון שבך, ובכך תפיקי את האמת שלך החוצה ותמגנטי לחיים שלך את הגבר המתאים. תשאלי את עצמך במה את בעלת ערך, במה את מקסימה, וכמובן למה נעים לך להיות במערכת יחסים עם עצמך. מעבר לזה, אני ממליץ לך לפנות לאיש מקצוע שיסייע לך בתהליך. אני מאמין שכמה מפגשים סביב הנושא הזה יצליחו לקצר לך את הדרך בצורה משמעותית". 

מתוך תוכניתו של אלון גל, כל יום שישי ב־8:00 ב־103FM