הוא יושב לבד בחדר העבודה ברחוב בלפור, מתקשר עם חברי ממשלתו באמצעות אפליקציית זום ומנהל מהלכים בשלט רחוק. ניהול וירטואלי של קואליציה כמעט וירטואלית - ככה חגג השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו את יום הולדתו ה־71. כמיטב המסורת, דאגה הדוברות שלו לסרטון חגיגי שהופץ לתקשורת. בניגוד למסורת, השנה נראתה החגיגה אחרת. מבין כל תמונות השבוע, שיקף הסרטון את מצבו העדכני של חתן השמחה.
בכל שנה, החל מ־2009, בשבוע השלישי של חודש אוקטובר זוכה נתניהו למסיבות הפתעה. המסיבות אומנם אף פעם לא באמת הפתיעו אותו, אבל תמיד שידרו מסר שחשוב לכל פוליטיקאי - נוכחות המחנה התומך בו והנאמן לו. מספר העוגות שהשתנה משנה לשנה פחות עניין אותו. הדבר החשוב עבורו הוא מספר האנשים הבאים לחגוג איתו, ושנמצאים לידו ולרשותו.
"לרגל יום הולדתו ה־61 של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שחל היום, 21 באוקטובר 2010, ערך לו צוות הלשכה יחד עם משפחתו אירוע הרמת כוסית בהפתעה. בשעה חמש וחצי אחר הצהריים התבקש ראש הממשלה על ידי מזכירותיו לעבור לחדר הקבינט שצמוד לחדרו, ושם המתינו לו הרעיה שרה, הילדים יאיר ואבנר, וכן כל צוות הלשכה, עובדי המשק, הנהגים ועוד, שקיבלו אותו במחיאות כפיים ובשירת 'היום יום הולדת לראש הממשלה'. המזכיר הצבאי האלוף יוחנן לוקר ומזכיר הממשלה עו"ד צבי האוזר בירכו את ראש הממשלה בחום והודו לו על ה'לילות כימים שאתה עושה בעבודה סביב השעון למען מדינת ישראל וביטחונה'. האוזר הוסיף בנימה אישית תודה מיוחדת על היותו של ראש הממשלה נתניהו 'דמות אבהית עבור כל עובדי הלשכה'".
הדיווח הפומפוזי והמתלהב מלפני עשור נשמע כיום כמו בדיחה עלובה ועצובה. המזכיר הצבאי לוקר שילם מחיר על מעורבותו בפרשת נתן אשל ועזב את הלשכה ואת הבוס כעבור שנתיים. האוזר, שב־2010 שיבח את "הדמות האבהית", לא היה מוכן כעבור עשור לתת צ'אנס לדמות להיפטר מהפרטנר הקואליציוני המעצבן ששמו בני גנץ ולהקים קואליציית ימין–חרדים חלופית. שלא לדבר על אותם ניצבים במחזה מלפני עשור, שהוזכרו בדיווח תחת השם הכולל "צוות הלשכה", שמחאו כפיים ושרו שירים. כמה מהם פוטרו או התפטרו מרצון, כמה הגישו תלונות או התראיינו בתקשורת על מה שהתרחש מאחורי הקלעים, בצד האפל והפחות נוצץ של אותה תמונה חגיגית?
גם שרי הליכוד שבשנים קודמות הקפידו להשתתף במסיבות יום הולדתו של נתניהו, השבוע לא הופיעו בתמונה. גם לא במסיכות וגם לא בריחוק חברתי. לא רק ב־21 באוקטובר, אלא גם בשאר ימות השנה שרי הליכוד, כמו גם חברי הכנסת מטעם המפלגה, עסוקים הרבה פחות מכפי שהיה בעבר בדאגה לבוס ובהוכחת נאמנותם אליו, והרבה יותר בשאלת השאלות: מי יהיה נגד מי ביום שאחרי עידן נתניהו. וגם בשאלות הנלוות: מתי היום הזה יגיע, ואיך לא ללכת לאיבוד בפרוץ קרב הירושה ההיסטורי?
כך שמי שהשתתפו במסיבת יום ההולדת ה־71 הלא כל כך חגיגית הם שרי קבינט הקורונה, שנכחו שם וירטואלית ויכלו לראות את עוגת השוקולד היחידה שהוגשה לחתן השמחה על ידי ראש לשכתו אשר חיון. גנץ איחל "הרבה מאוד בריאות, שזה משהו שהוא א־פוליטי לחלוטין", ובזה תם החלק החגיגי של הטקס.
זוהר יכול להירגע
חלק אחר, לא חגיגי בעליל ואף דרמטי למדי, התרחש כשעתיים לאחר מכן, בעיצומו של הדיון בקבינט הקורונה, וכמעט הרס לחתן השמחה את היום. לפתע נקטע הדיון, נתניהו דרש "לעצור מיד ולרוץ למליאה להצביע".
"הייתה שם תחושה של צו שמונה בהול בתחילת מלחמת יום הכיפורים", תיאר את ההתרחשות אחד משרי קבינט הקורונה שנכח בדיון. התברר כי בעוד שרי הקבינט מנהלים קרב סביב פתיחת הלימודים לכיתות הנמוכות ועוסקים בשאלה אם לחלק לקפסולות או למשמרות בחלקי שבוע, כמעט הצליחה האופוזיציה במליאת הכנסת לסדר לנתניהו הפתעת יום הולדת בסגנון סרטי אימה. לתדהמת הנוכחים, ברוב קולות בהצבעה אלקטרונית אושרה הצעתה של ח"כ תמר זנדברג ממרצ, להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הצוללות וכלי השיט.
"לא יודע איך מיקי (זוהר - א"ב) לא התעלף שם במקום", שיתף ח"כ מהליכוד בחוויותיו שעות ספורות אחרי ההצבעה הדרמטית. "אם קואליציה מפסידה בהצבעה על הצעת חוק הכי רגילה, זאת פאשלה ענקית של יו"ר הקואליציה. וכאן לא מדובר בהצעה רגילה, אלא בנושא הקרוב ללבו של ראש הממשלה. זה הדבר האחרון שאמור היה לקרות, גם לא בטעות. לאירועים כאלה מגיעים מוכנים".
הדעות בליכוד התחלקו: אנשי המחנה "כן מיקי זוהר" טוענים כי יו"ר הקואליציה עשה את כל המצופה ממנו, גייס רוב ברור במליאה, וכשהתקלה קרתה - זיהה וסיכל אותה בזמן בבקשתו לערוך הצבעה שמית. לעומת זאת, אנשי הקבוצה (הלא קטנה, יש לציין) "לא מיקי זוהר" האשימו אותו ברשלנות ובניהול כושל של העסק כולו, לא רק בנושא הצוללות.
"הוא לא יודע לנהל קואליציה, להגיע לאנשים, לגייס אותם. יש לו עודף ביטחון עצמי, והוא כל הזמן עסוק בכמה משימות בו־זמנית. מנהלת הסיעה עליזה בראשי נראית חסרת אונים, כי אין לה יו"ר הקואליציה לסייע כשצריך לארגן רוב בהצבעות", המשיך הבכיר. "להוציא את חברי הכנסת מחדריהם, מהדיונים ומארוחות הצהריים ולהעיף אותם למליאה להצבעה זאת מלאכה סיזיפית קשה, וצריך לדעת לעשות אותה. לא כל אחד מסוגל".
כך או כך, נכון לרגע כתיבת השורות האלה מיקי זוהר יכול לישון בשקט: לדברי אנשי הליכוד שעוקבים מקרוב אחרי הדינמיקות ברחוב בלפור, אשראי האמון שלו אצל נתניהו אולי נפגע, אך לא פג. "אולי אין למיקי יכולות ניהול קואליציה כמו שהיו לביטון, אמסלם ואלקין, אך יש לו תכונה חשובה שנשארה היום למעטים בסביבת נתניהו: נאמנות לבוס. אצל נתניהו של היום זה מה שקובע. אם האיש הנאמן הוא במקרה גם אדם מבריק, מוטב שכך. ואם לא, לא נורא".
"נתניהו של היום" ניצב לבד על פרשת דרכים: רגע לפני שלב הראיות במשפטו, על רקע המגיפה המאיימת להגיע לשיאים חדשים בחורף, בשבועות הקרובים עליו לקבל החלטה פוליטית עקרונית - האם לקחת את המדינה לבחירות או לתת לקואליציה הווירטואלית שלו עוד פרק זמן עד יעבור זעם. המצב מורכב מדי מכדי למשוך אותו זמן רב בלי החלטה. התשובה, ככל הנראה, תתברר בעוד שבועיים, כאשר נדע סופית: האם נשאר לנתניהו פרטנר גדול להישגים הבאים בבית הלבן, או שאין לו יותר על מי לבנות. לא רק בבית, אלא גם מחוצה לו.