פרויקטור הקורונה פרופסור רוני גמזו  קיים היום (רביעי) תדרוך לתקשורת, יממה לאחר שנודע כי פרופסור נחמן אש יחליף אותו בתפקיד הממונה על הקורונה ומנהל "מגן ישראל". אש ייכנס לתפקיד ב-13 בנובמבר, ואילו גמזו ישוב לתפקידו כמנהל בית החולים איכילוב בתל אביב, בתום תקופת החפיפה בין השניים שהחלה היום. 

גמזו פתח את דבריו בהתייחסות למחליפו: "היום התחיל פרופ נחמן אש את התהליך וההיצמדות שלו אליי בתהליך חפיפה אני מאוד שמח על זה. צריך להבין את הקורונה, צריך לתכלל את הכל, אי אפשר להחזיק את זה רק על ידי משרד הבריאות ואכן יש כאן מערך מאוד מורכב במשלט, כל מה שעושים כאן, צריך פרויקטור שעובד עם הבריאות זה מה שאני עשיתי בשלושה חודשים האחרונים עם חזי לוי, עם גרוטו, עם שרון. הרבה מאוד מהתהליכים כאן הם עם הפרויקטור. צריך להעביר את כל המתודה את כל התהליכם לנחמן אש, במהלך תקופה של שבועיים".

בהמשך התייחס למצב התחלואה: "הסיטואציה היא מורכבת מאוד, הניהול בכל מדינה, גם בישראל, מחייב הסתכלות על הרבה תהליכים מבחינה מכרעת. להבין את הטרנדים את המגמות וליזום הרבה מאוד תהליכים. צריך להיות דינמאיים להקדים את הווירוס, להגיב מהר, מצב התחלואה שדל מדינת ישראל אנחנו נמצאים בבמוצע שירד מאלף. הממוצע הוא סביב ה-800, עברנו את היעד ששמנו לעצמינו להגיע אליו בסבב ההקלות השני. אנחנו באור ירוק לסבב ההקלות השני. אנחנו ממשיכים לעקוב אחרי כמות החולים המאושפזים והקשים. את אירוע הקורונה במדינה כמו ישראל צריך לנהל בטרנדים, מגמות של אזורים גאוגרפיים ומגזרים, לא בממוצע".

"באנו מתכנית של תשעה שלבים, השמרניים הציעו 11 שלבים. יש לנו כרגע תכנית שאושרה בעקרונות של משרד הבריאות ותוצג לקבינט של שישה שלבים. היא בצירוף של כמה שלבים. היא לא לא אחראית, היא זהירה, חכמה, מחברת מס שלבים ואני חושב שה טוב. כי סה"כ צריך לזכור שאנחנו במגמות של שחרור המשק ושחרור החינוך. ב-15 בנובמבר נחזיר את הרמזור, כמובן עם תיקונים והתאמות מסוימות. נתאים אותו לחלואה הנוכחית", הוסיף.

גמזו המשיך להתייחסות לתחלואה במגזר הערבי: "ראינו כבר לפני שבוע תנודה בחברה הערבית, היא התחילה במיעוט בבדיקות. הייתה ירידה בכמות הבדיקות. הצפנו אותה בדרייב אין, ועדיין ירידה. ירידה בכמות הבדיקות מובילה לעליה בשיעור הבדיקות החיוביות, כי אלו שמגיעים להיבדק הם רק אלו שיודעים שהם מאומתים. הירידה בבדיקות בחברה הערבית הובילה לעליה בשיעור החיוביים. המכניזם שבנינו כאן שמחבר בין בדיקות לבין חיוביים, מביא אותנו לתזוזה מהירה. כששמנו את הפרמטר הנוסף של ערים מהבהבות, גם בירוק הן מהבהבות, התחלנו לראות את התנועה. גם החברה הערבית נמצאת היום במקדם הדבקה של קרוב ל-1, זה מטריד".

פרופ' רוני גמזו (צילום:  אוליבייה פיטוסי פלאש 90)
פרופ' רוני גמזו (צילום: אוליבייה פיטוסי פלאש 90)

"אותן ערים כתומות ממשיכות בקצבי תחלואה ואני אומר חלאס. צריך למנוע את ההתקהלויות האלו וללכת להיבדק. אני קורא לכל החברה הערבית ללכת להיבדק. עלינו להפעיל מבצע, התנפלות חיובית על כל היישובים הערביים. החל משבת, מבצע הגע לבית, בואו נגן על הבית, נאחז ידיים ביחד, כולנו משבת הקרוב למשך שבוע מתמקדים בחברה הערבית, עושים הכל כדי לךעזור להם. כמובן זו רק התחלה. מיום ראשון אנחנו נותנים המון עצמה, גם בתחום הבדיקות גם התחום ההסברה, גם בתחום האכיפה. המשטרה תכנס למבצע אכיפה. אנחנו נדאג להוססיף משאבים לחברה הערבית ונעזור להם בשבוע הזה. הוא שבוע קריטי. אנחנו חייבים להצליח. החל מ-1 בנובמבר נתחיל בעבודה מאומצת בחברה הערבית. אני אסתובב שם, אנא שתפו פעולה. הרבה יותר בדיקות, יותר ניהול, בלישום חתונה. אנחנו חייבים לבלום את ההתפרצות שם, אנחנו יכולים לעשות את זה", הוסיף.

בהמשך התייחס לפתיחתה של מערכת החינוך: "מערכת החינוך יכולה להוביל אותנו לאובדן שליטה, זה תהליך מאוד מורכב. כל מה שקורה בישראל, קורה היום בארצות אירופה. הגל השני מונע על ידי צעירים, ילדים, מערכות חינוך פועלות. בסופו של דבר זה מגיע לחולים הקשים, למבוגרים, זה קורה בכל אירופה בתבנית דומה. אנחנו צריכים להמשיך לשמור ולזכור ש-800 מאומתים במדינת ישראל היא לא הכמות האמיתית, מדובר בכמה אלפים. בסקר גננות, יש לנו כמות לאחוז מאומתים, בקרב תלמידי ישיבה גם כן. יש תחלואה חבויה במדינת ישראל. עלינו לאתר אותה ולקטוע אותה". 

"החלטת הקבינט אמרה 'בואו נראה את נתוני התחלואה של יום חמישי, לא שוללים פתיחת מסחר'. עמדת המשרד היא שקודם כל הכיתות הנמוכות יחזרו. אנחנו מבינים את הקושי, מנסים למצוא פתרונות ואנחינו כרגע ללא החלטה בסוגיה. מחר נכריע לכאן או לכאן, וצריך לומר שכולנו רוצים באמת להקשיב היטב לחנויות הרחוב והעסקים הקטנים ונעשה הכל למצוא פתרון בטוח. האוזן שלי קשבת. לגביי הכיתות הגבוהות יש שני דברים שאנחנו בודקים: לוודא שכיתות י'-יב' מוכנים היטב לבגרויות, יחד עם משרד החינוך מתווה, שאם צריך הגעה פיזית להכנה לבגרויות, נעשה את זה בפרק זמן סביר. יש חשיבות מיוחדת לכיתות אלו, ממשיכים לבחון את זה", הוסיף.

בהמשך פנה גמזו לציבור הכללי: "גם אנשים שמקבלים איכונים מהשב"כ, אנו מבקשים: לכו להיבדק, זה עוזר לנו לדבר מה קורה, אולי כן צריך לעשות חקירה מסביב בתוך המשפחה ולקטוע ולזהות את המגעים הבעייתים. הדבר הנוסף אנחנו רוצים את הבידודים - לקצר אותם - לעשרה ימים גם. אבל אם לעשרה ימים זה אומר שתי בדיקות: כבר בכניסה מהבידוד ביום 3-5 וביציאה מהבידוד ביום 9-10. זה עדיין לא מאושר סופית, אנחנו מתקדמים קדימה. אנחנו חושבים שבסופו של דבר גם המבודדים עצמם צריכים לקבל מאתנו התייחסות יום יומית, גם ממשטרת ישראל, כדי לוודא ששומרים על הבידוד. העברנו מסר לכל הרשויות המקומיות, כל רשות תקבל מלאי של בדיקות שתתאים לפי 50 מכמות המאומתים. אני רוצה שכל רשות תגיע לשני אחוז בדיקות חיובית. מלאי לשימוש של ראש הרשות".

"כולם בעולם יודעים שלמערכת החינוך יש חלק בתהליך ההפצה וההתפשטות של המגיפה ולכן עלינו להיות זהירים. מה זה זהירות? להקטין את ההתקהלות בכיתות א'-ב', מסיכות. בנוסף, עשינו פיצול, ונעשה נוספים. לא הכל בבת אחת, לא כמו שעשינו ב-1.9. כל דבר כזה זו חגורת הצלה נוספת ולכן הקטנת הכיתות בא'-ב'. הכל בתיאום ופיקוח של משרד החינוך. גם בשלב הזה להקטין סיכון ולהגדיל בטיחות. אני מבין את בעיית חוסר ההגיון בצהרונים, כולנו רוצים קפסולות. אבל גם הקטנת הכיתות עוזרת בבטיחות שלנו. גם הסעה חכמה ששומרים על ההפרדה, יכולה לעזור לבטיחות שלנו. אנחנו רוצים בשביל הילדים, ההורים, ההצלחה שלנו. חשוב לנו לעשותאת זה בטוח. זאת המסגרה החשובה ביותר. אנחנו לא רוצים לזלזל ולהגיד שהגילאים האלה לא מדביקים, אף אחד לא יודע. יש מומחים כמוני שחושבים שההדבקה קורית בכל גיל. הכל כנראה קיים, ההדבקה אפשרית והיא קיימת. אז מורים, לכו להיבדק", הוסיף.

עוד התייחס גמזו לסוגיית השבים לישראל מחו"ל: "יש אנשים שחוזרים ממדינות ירוקות ואדומות, אנחנו רוצים טיפול שונה. אלו שחוזרים ממדינות ירוקות, מילוי טופס. אנחנו רוצים דיגום בתוך נתבג וזה יהיה תוך שבוע או עשרה ימים, נבנתה שם כבר מערכת דיגום. כרגע הדיגום עוד לא יוצא לפועל אבל יש שם דיגום של מד"א. כל מי שרוצה להיבדק, זה ללא תשלום ובהמשך זה היהי תחת החלטה של נתבג. אנחנו יכולים להצליח את קטיעת השרשראות, על ידי חקירות חכמות (לא רק של המאומת, יש שני סוגים, החקירה של האדם וגם זיהוי הטרנד - מה מהות ההתפרצות".

כזכור, אתמול הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יולי אדלשטיין כי פרופ' נחמן אש ימונה לתפקיד פרויקטור הקורונה במקום גמזו. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, התייחס בכאן ב' למינוי, ואמר: "אני אאחל לו הצלחה בוודאי, הוא גם היה פעם במשרד הבריאות במערך המידע. הוא איש מקצוע מעולה, איש ביצוע ואני שמח שהוא מצטרף אלינו. זה המקום כמובן להודות לפרופ' גמזו שנענה ללא היסוס ועזר בהקמת מערך מורכב וטוב מאוד, לרבות הצבא. אני חושב שזה המקום של כולנו להודות לו על פועלו".