אמש שודר בתאגיד השידור הציבורי סרטה של הבמאית מאיה זינשטיין "עד סוף העולם", העוסק בתמיכתם של מיליוני נוצרים אוונגליים במדינת ישראל ובעם היהודי. גם לי, כנשיאת הקרן לידידות, הארגון החברתי הגדול בישראל שפעילותו מתאפשרת הודות לתרומותיהם של מיליוני נוצרים ויהודים אוהדי ישראל, היה חלק בסרט. 

בעוד הסרט עשוי בקפידה, כראוי לבימאית זוכת פרס האמי, יש בו לדאבוני ניסיון מסוכן קצת לסכם ב-74 דקות ובעזרת קומץ דמויות את הלך רוחם ואמונתם של מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם. 

הסרט בוחן את השפעתם של הנוצרים האוונגליים על תהליכים שונים הקשורים לישראל, כגון העברת שגרירות ארה"ב לירושלים, צמצום המימון האמריקאי לארגון אונר"א העוסק בתמיכה בפליטים פלסטינים, תרומות לטובת אוכלוסיות נזקקות בישראל ועוד. הסרט מביט על התופעות הללו מנקודת הנחה שמדובר במאמץ נוצרי להנציח מצב מתמיד של מלחמה בישראל כחלק מקידום חזון אחרית הימים הנוצרי. 

למרות חיבתי הרבה ליוצרי הסרט, ותקוותי כי סיפור התמיכה הנוצרית בישראל יזכה להכרה לה הוא ראוי, הסרט נתפס לסטריאוטיפים נושנים שאבי, הרב יחיאל אקשטיין ז"ל, נתקל בהם כשהחל את הדיאלוג בין יהודים ונוצרים לפני 40 שנה.

אז למה באמת הנוצרים האוונגליים או האוונגליסטים תומכים בישראל? כמו בכל דת, יש לכך סיבות מגוונות וניואנסים, וכל מאמין שם דגשים שונים ופרשנויות משלו לציוויים הדתיים בהם הוא מאמין. 

אך ככלל ניתן לומר כי הנוצרים האוונגליים, בניגוד לקתולים למשל, מאמינים בתנ"ך ולא רק בברית החדשה. מבחינתם הנצרות היא המשך ולא ביטול של היהדות וציוויי התנ"ך בכל הקשור לעם היהודי מחייבים אותם. הם מאמינים בברית שכרת אלוקים עם אברהם אבינו ובכך שמי שיברך את העם היהודי יזכה לברכה. הם מאמינים בנבואות של נביאי ישראל ורואים בהקמת מדינת ישראל ושיבת ציון התגשמות הנבואה בדיוק כמו יהודים מאמינים. כמובן שיש להם תיאולוגיה משלהם לגבי ביאת המשיח שאנו כיהודים לא מאמינים בה, אך המשותף בין האמונות רב מהמפריד ורבים משני הצדדים רואים יכולת לשתף פעולה מבלי לתת לחילוקי הדעות להפריד ביננו לחלוטין. 

לאחר 15 שנות מעורבות בקרן לידידות ומפגש עם אלפי תומכים נוצרים, אני יכולה להעיד כי רובם מתפללים לשלום ירושלים ולא מחרחרים מלחמה. הם נותנים מעשרות מהמעט שיש להם לעתים כדי להבטיח כי ניצולי שואה מוכי עוני באוקראינה יזכו לתנאי מחייה נאותים, ושתושבי הדרום יזכו למיגוניות ומקלטים שיצילו אותם מאיומי הטרור. 

ברמה המדינית, הצלחות דיפלומטיות ענקיות של ישראל קרו, בין היתר, בזכות אותם נוצרים שמהווים בסיס תמיכה לממשל האמריקאי. לא רק טראמפ מושפע מהנוצרים. גם ביל קלינטון העיד כי את חיבתו לישראל ינק בילדותו בכנסיה.

האהדה לישראל היא לא רק נוצרית. היא מאפיינת את רוב העם האמריקאי שחולק ערכים של חירות ודמוקרטיה עם מדינת ישראל.

אחת ההצלחות האחרונות של ממשלת ישראל הייתה כינון שלום ונורמליזציה עם מדינות ערביות. מעטים יודעים כי קדמה להם עבודת הכנה של שנים בהובלתם, בין היתר, של מנהיגים נוצרים שאת חלקם אני גאה להכיר. אילו חתרו הנוצרים, כפי שהסרט מצייר, להנציח מצב של מלחמה בין ישראל לשכנותיה, הם בוודאי לא היו משחיתים את זמנם על חתירה להסכמי שלום. הסכמי שלום שיש בהם אולי דחייה או ביטול של שאיפות סיפוח חלקים מיהודה ושומרון. האמת היא שהנוצרים עמדו לצד ישראל כששלטו בה ממשלות שמאל וימין. בתקופה של התנתקות וכשדובר על החלת ריבונות. האינטרס הישראלי שהאוונגליסטים מקדמים נקבע על ידי ממשלת ישראל הסוברנית ובתמיכה של רוב אזרחי המדינה. 

בישראל כספם של אותם נוצרים הנתרם ברובו לקרן לידידות שבראשותי מגיע לכל חלקי ישראל, בין אם הם יהודים או ערבים, אנשי שמאל או ימין. אנו פועלים לחזק את ישראל וכדי לעשות זאת תורמינו יודעים שיש לחזק את כלל אזרחיה ללא אפליה. אנו אף משקיעים כרבע מתקציבנו ברווחתם של מאות אלפי קשישים, משפחות ויתומים יהודים החיים במצוקה ובעוני מחפיר במדינות חבר העמים לשעבר, על אף שרובם לעולם לא יעלו לישראל. עובדות אלה אינן מתיישבות עם אותה חשיבה קונספירטיבית שזכתה לבמה בתאגיד השידור הציבורי נגד ידידי ישראל. 

כעם שקם מאפרן של קהילות יהודיות שסבלו מעלילות דם מופרכות ועדיין סובלות, אל לנו לבחון אחרים באמצעות סטריאוטיפים שחוקים וחלקי אמיתות. תומכי ישראל הם רציונליים גם אם הם דתיים וגם אם הם עניים. תמיכתם היא ביטוי אותנטי של אהבה ומחוייבות לאמונתם. בכל דת ובכל עם יש גורמים משיחיים הרואים עצמם ככלי להבאת הגאולה. רובנו רק מנסים להיות יהודים, נוצרים, או מוסלמים טובים ולרוב זה דרך פעילות חסד וצדקה. 

הכרת הטוב היא ערך עליון ביהדות. במשך דורות חיינו במצב של 'עם לבדד ישכון' וגם עכשיו אנו מתמודדים עם שנאה של גופי BDS שונים ומשונים. תהיה זו איוולת להתייחס בחשדנות ואיבה למי שמבקש תמיד את טובתנו ואני מאמינה כי אזרחי ישראל יודעים היטב להבחין בין אוייבים וידידים.

הכותבת היא נשיאת הקרן לידידות