הפרעת דחק פוסט טראומטית היא הפרעה נפשית שעשויה להתפתח בעקבות חשיפה לאירוע שמסכן את שלמותו הפיזית והנפשית של האדם דוגמת קרב, פיגוע טרור, תקיפה מינית ועוד. לצורך סיווג אירוע כטראומטי אין הכרח שהוא ייחשב לקיצוני על פי קריטריונים אובייקטיבים ודי בכך שהוא עורר אימה בקרב אותו אדם שסובל מההפרעה.
מהם הסימפטומים של הפרעת פוסט טראומה?
הפרעת פוסט טראומה מלווה על פי רוב בסימפטומים גופניים ונפשיים הנחלקים לארבע קבוצות מרכזיות. הקבוצה הראשונה כוללת סימפטומים חודרניים הכוללים פלאשבקים מן העבר וסיוטים, כאשר הקבוצה השנייה כוללת סימפטומים הימנעותיים כגון הימנעות ממקומות, אנשים ומחשבות הקשורים לאירוע. הקבוצה השלישית כוללת שינויים במצב הרוח וביכולת הקוגניטיבית דוגמת האשמה עצמית, מנעד רגשות מצומצם וחוסר יכולת להיזכר באירוע הטראומטי, ואילו הקבוצה הרביעית כוללת עוררות יתר שעשויה להתבטא בדריכות יתר, חוסר שינה והתנהגות תוקפנית.
לפניה ישירה אל משרד עו"ד אלי סבן, לחץ/י כאןחשוב להבהיר כי התסמינים של הפרעת פוסט טראומה עלולים להתפרץ בסמוך לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי או בחלוף זמן רב ממועד האירוע, לעיתים אף לאחר עשרות שנים. כאשר התסמינים מופיעים שנים רבות לאחר החשיפה לאירוע הטראומטי לרוב יתעורר קושי משפטי בהוכחת קשר סיבתי בין השירות הצבאי שהסתיים לפני שנים רבות ובין הפרעת הפוסט טראומה.
הכרת משרד הביטחון בפוסט טראומה
בדומה לכל בעיה רפואית או נפשית אחרת הקשורה לשירות הצבאי, גם לצורך קבלת הכרה של משרד הביטחון בפוסט טראומה, הנפגע יידרש להגיש תביעה למשרד הביטחון. במסגרת התביעה הוא יצטרך להוכיח את האבחנה של פוסט טראומה על ידי חוות דעת רפואית ומסמכים רפואיים כמו גם את הקשר הסיבתי בין הטראומה בשירות הצבאי ובין הפרעת הפוסט טראומה.
תביעה למשרד הביטחון מתיישנת תוך שלוש שנים ממועד השחרור מהשירות הצבאי, ולפיכך מומלץ להגישה לפני תום תקופה זו. הגבלה זו יוצרת קושי עבור נפגעים שהחלו לסבול מפוסט טראומה שנים רבות לאחר שחרורם מהשירות הצבאי.
התיישנות בתביעות להכרה בפוסט טראומה
פתרון אפשרי לבעיית ההתיישנות ניתן למצוא בחוק הנכים (תגמולים ושיקום) שקובע בסעיף 32א כי קצין התגמולים רשאי להאריך את תקופת ההתיישנות במקרה שבו הנפגע יוכיח "חבלה רשומה". "חבלה רשומה" מוגדרת בחוק הנכים כחבלה שנרשמה ברשומות של הצבא בסמוך למועד האירוע שגרם לה.
על פי רוב במקרים של פוסט טראומה קצין התגמולים לא ידחה את תביעתו של הנפגע עקב התיישנות ולא יערים קשיים על נפגע שמבקש להאריך את מועד ההתיישנות באמצעות הוכחת "חבלה רשומה" כאמור וזאת גם אם אותה "חבלה" נרשמה שלא בסמוך לאירוע הטראומטי. זאת לנוכח העובדה כי במקרים רבים הפרעת הפוסט טראומה פורצת שנים רבות אחרי האירוע הטראומטי.
התנאים לקבלת התביעה על ידי משרד הביטחון
לצורך קבלת התביעה במשרד הביטחון, הנפגע צריך לעמוד בשני תנאים. התנאי הראשון הוא כי הוא מאובחן כסובל מפוסט טראומה או לחילופין סובל מסימפטומים פוסט טראומטיים. התנאי השני הוא כי קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין ההפרעה, כלומר אירועים שהתרחשו בשירות הצבאי הם שגרמו לפוסט טראומה.
אחרי איסוף כל החומר הרפואי בעניינו של הנפגע הוא יופנה לרופא מומחה לפסיכיאטריה מטעם אגף שיקום נכים במשרד הביטחון. הרופא יבדוק אותו ויערוך חוות דעת בעניינו אשר במסגרתה ייבחן הקשר הסיבתי בין השירות הצבאי ובין הפרעת הפוסט טראומה שממנה הנפגע סובל.
צירוף מסמכים לתביעת הכרה בנכות
אם קצין התגמולים שוכנע כי הפוסט טראומה נגרמה לנפגע עקב שירותו הצבאי, הוא יחליט האם יש מקום להכיר בו כנכה צה"ל ויפנה אותו לוועדות רפואיות של משרד הביטחון לצורך קביעת דרגת נכותו. לנוכח המורכבות הכרוכה בהוכחת קשר סיבתי בין השירות הצבאי ובין הפרעת הפוסט טראומה, קיימת חשיבות רבה לצרף לתביעה למשרד הביטחון את כל המסמכים הרלבנטיים שעשויים לסייע בביסוס הקשר הסיבתי.
בין המסמכים שרצוי לצרף לתביעה ניתן לציין תיעוד רפואי מלא של הנפגע מקופת החולים, דו"ח פציעה המפרט את נסיבות האירוע הטראומטי, תצהירים של הנפגע ושל עדים לאירוע הטראומטי, דו"ח טיפולי שמציג סימפטומים של פוסט טראומה וכל מסמך נוסף שיכול להעיד על מעורבותו של הנפגע באירוע הטראומטי.
יש לציין כי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון נוהג מעת לעת לבחון את עברו של הנפגע כדי לבחון האם הפרעת הפוסט טראומה שממנה הוא סובל אכן נגרמה לו בעקבות השירות הצבאי ולא עקב אירוע חיצוני אחר שאינו קשור לשירות הצבאי. משרד הביטחון אף נוהג לפנות לקופות החולים ולרשויות הרווחה כדי להתרשם באופן מלא מעברו של הנפגע לפני קבלת החלטה בעניינו.
ליווי משפטי מקצועי יסייע לכם לממש את הזכויות במשרד הביטחון
חשוב להבהיר כי הליך הגשת התביעה למשרד הביטחון הוא לרוב מורכב ומסורבל ובמסגרתו התובע נדרש להוכיח שהגורם לפוסט טראומה הוא השירות הצבאי ולא אירועים אחרים שחווה במהלך החיים. לפיכך, לפני הגשת תביעה לקצין התגמולים במשרד הביטחון רצוי לפנות לעורך דין מקצועי ומנוסה בתחום התביעות להכרה בנכות שנגרמה עקב פוסט טראומה. ליווי משפטי של עורך דין מנוסה יסייע לנפגע למצות את זכויותיו במשרד הביטחון ויגדיל את סיכוייו להצליח בתביעה.
עורך דין אלי סבן עוסק בייצוג חיילים, שוטרים ואנשי כוחות הביטחון כנגד משרד הביטחון. כמו כן עוסק בתביעות להכרת זכות לפי חוק הנכים, בייצוג בוועדות רפואיות ובהגדלת אחוזי נכות. הכתבה באדיבות אתר עורכי הדין למשרד הביטחון LawGuide.
* לתשומת ליבך, המידע בעמוד זה אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. כל המסתמך על המידע עושה זאת על אחריותו בלבד. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.