אלוף במיל' עמוס ידלין, לשעבר ראש אמ"ן וכיום ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), שוחח הבוקר (חמישי) עם ניסים משעל וגיא פלג בתוכניתם ב-103FM על ההשלכות הביטחוניות של הבחירות בארה"ב על ישראל והסביר: "ישראל נמצאת נמוך מאוד בסדר העדיפויות של ביידן, מדיניות החוץ שלו תתמקד בסין, צפון קוריאה ואיראן - וחשוב שהפעם ראש ממשלת ישראל לא יחרים את המשא ומתן אלא יתאם עם ממשל דמוקרטי את הקווים המנחים".
נצא מנקודת הנחה שג'ו ביידן ינצח בבחירות. השאלה שכל ישראלי ישאל את עצמו – מה יהיו ההשלכות של הנשיא ביידן על יחסינו עם ארה"ב, למשל בנושא הביטחוני.
"קודם כל נראה את העדיפויות בהנחה שהנשיא ביידן נכנס לבית הלבן ב-20 בינואר 2021. סדר עדיפויות שלו לא יראה את ישאל ב-10 הנקודות הראשונות. 5 הנקודות הראשונות יהיו נושאים פנימיים של ארה"ב, התמודדות עם הקורונה שגבתה שם 250 אלף מתים, כמעט 10 מיליון נדבקים, משבר כלכלי, משבר מהומות גזעי, הקצנה של החברה האמריקנית לשני צדדים. יש כאלה שמנבאים בעקבות המרוץ הצמוד שטראמפ לא יעזוב את הבית הלבן, אני חושב שזה לא נכון וארה"ב לא לקראת מלחמת אזרחים, אבל בדומה למדינה קטנה במזרח התיכון היא במשבר פוליטי ובמשבר לגבי הדמוקרטיה שלה. כשהוא יסתכל למשרד החוץ וההגנה הוא יראה את התחרות עם סין, הנושא הראשון יהיה עם סין על התחרות בין המעצמות, הנושא השני סין שמתחרה עם ארה"ב על הטכנולוגיה ואז סין מסחר ואז סין משבר בים והבא זה צפון קוריאה".
אנחנו לא בשיקולים שלו?
"אנחנו נהיה כנראה במקום ה-10 שיגיע אחרי צפון קוריאה ואיראן. ברמה האסטרטגית דווקא לגבי המזרח התיכון יש הסכמה בין המפלגות על עקרונות בסיס. עקרון בסיס אחד - אנחנו לא רוצים מלחמות במזרח התיכון. פה אובמה, טראמפ וביידן ממש באותו מקום אחרי 20 שנה של מלחמות פה, ביידן ידוע בהתנגדותו למלחמות. אנחנו לא צריכים את הנפט, זה היה אינטרס עליון ויש לנו היום יותר נפט מהסעודים. הדבר השלישי, אנחנו רוצים לקדם שלום אבל יש שלום בתוכנית טראמפ ותוכנית אחרת. הדבר הרביעי – אנחנו נגד נשק גרעיני, במיוחד כשמדברים על איראן, ופה אובמה, טראמפ וביידן באותו מקום".
זו נקודה משמעותית. הם לא בדיוק באותו מקום כי טראמפ נסוג מהסכם הגרעין וביידן ירצה לחזור, על פי כל ההערכות.
"דיברתי על היעדים, היעד הוא שלאיראן לא תהיה פצצה. איך משיגים את היעד? מבחינת הדמוקרטים - בדיפלומטיה, בהסכם שלטענת הדמוקרטים, שאנחנו לא מקבלים אותה, חוסם את כל הדרכים של איראן לפצצה. טראמפ אמר שזה ההסכם הכי גרוע ויצא ממנו, האם הוא עצר את איראן בדרך לפצצה? היום היא יותר קרובה לפצצה אחרי שארה"ב יצאה מההסכם. היא חלשה יותר כי הסנקציות החלישו אותה אבל יהיה ויכוח מקצועי והפעם חשוב שראש ממשלת ישראל לא יחרים את המשא ומתן עם איראן אלא ינסה לתאם עם ממשל דמוקרטי את הקווים לניהול משא ומתן".
אם ביידן ייבחר, אולי הוא ינסה ללכת לקראת משא ומתן עם איראן ואנחנו נשלם את המחיר?
"אני חושב שגם אם טראמפ היה נבחר היה משא ומתן עם איראן, השאלה היא מהם תנאי הפתיחה ומהם המנופים במשא ומתן. האיראנים בתנאי פתיחה מאוד קשוחים ויכול להיות שביידן לא יעמוד בהם, הם רוצים חזרה להסכם הקודם מ-2015 ואומרים 'תשלמו לנו פיצויים על השנים של הסנקציות שטראמפ הטיל'. אני לא רואה את ממשל ביידן עושה כך משא ומתן עם איראן כי גם בממשל זה יש אנשים שאני מכיר היטב שאומרים 'אנחנו לא יכולים לחזור ל-2016-2015, ההנחות שלנו לגבי איראן לא היו מדויקות, היא לא התמתנה אחרי ההסכם, היא לא הפסיקה את הפעילות שלה להשגת הגמוניה בעיראק ובמזרח התיכון'. אנשי ביידן יבואו בניסיון לשנות את ההסכם ובאופן פרדוקסלי עם המנופים שסידר להם טראמפ".
מה על הזירה המקומית שלנו עם הפלסטינים?
"יש הזדמנות אבל זה תלוי בעיקר בפלסטינים שעוד לא ענו לקרי על ההצעה שלו מ-2016. אני חושב שהם מבינים שהקלפים שלהם נחלשו ב-4 השנים האחרונות. תכנית טרמאפ שמה פרמטרים חדשים שבעייתיים להם, תהליך הנורמליזציה בין ישראל והערבים לקחה להם את הקלף של הווטו, נושא האלימות שהוא קלף קבוע לא נראה להם אטרקטיבי, לא בעזה ולא ביו"ש, והם צריכים לעדכן את הגישה שלהם. אני חושב שהם העבירו כבר מסרים לממשל ביידן שהם מוכנים לחדש את המשא ומתן על בסיס ההצעות של קרי. אנחנו קיבלנו את ההצעות הללו עם הסתייגויות אבל טראמפ שם פרמטרים חדשים שאני מתאר לעצמי שממשלת ישראל תגיע איתם".