ירושלים ידעה ימים קשים מאוד תחת נשיאים דמוקרטים. ביל קלינטון וברק אובמה לא הקלו על ממשלת ישראל בקשר לבנייה בבירה. הניסיון הוכיח שממשלים דמוקרטיים העדיפו לשמר את רעיון הבירה הפלסטינית במזרח ירושלים מאשר לעמוד מאחורי קידומה של ריבונות ישראלית מלאה על כל ירושלים המאוחדת.

נאום הניצחון של ג'ו ביידן. צילום: רויטרס

בשנת 1996 קודמה בניית שכונת מעלה הזיתים על ידי גורמים בהתיישבות. היינו צריכים לצפות בחברי כנסת בונים בעצמם את הגדר לשכונה, שהמשטרה הגבילה את הכניסה אליה לאזרחים מהשורה עקב לחץ מדיני של ארצות הברית. כך גם בשנת 2009 כשראש הממשלה נתניהו היה צריך לקבל החלטה אמיצה ביותר לאשר בניית שכונה יהודית במקום מלון שפרד בשייח' ג'ראח, הממוקמת סמוך לביתו של המופתי הנאצי חאג' אמין אל־חוסייני. גם אז גערו בנו יושבי הבית הלבן.

הדמוקרטים בבית הלבן הביאו עלינו את הקפאת הבנייה במוקדים האסטרטגיים שבנייה בהם מבטיחה את הרצף היהודי בירושלים, כמו גבעת המטוס ו־E1, עטרות וגילה. כל תוכנית שהונחה בוועדה המחוזית התעכבה, כל אבן שזזה במיקומים אסטרטגיים ולמעשה גם בכאלה שבעינינו נתפסים כנורמליים - זכתה לקיתונות של ביקורת ואיומים מהבית הלבן.

ב־20 בינואר 2021 יושבע נשיא חדש לארצות הברית, ועלינו לקבוע עובדות בשטח עד אז. עומדות לפנינו שתי תוכניות בנייה - אחת בגבעת המטוס והשנייה בעטרות. שתי התוכניות ביחד יכולות לייצר מעל 12 אלף יחידות דיור חדשות בירושלים. בגבעת המטוס התוכניות כבר מאושרות, ונותר למדינה רק להוציא מכרזים לקבלנים. בעטרות יש לאשר במוסדות התכנון והבנייה את התוכנית של משרד השיכון להקמת שכונה על קרקעות שדה התעופה הישן.

כמות כזו של דירות יכולה להוביל לירידת מחירי הדירות בעיר ולשמור בכך את הצעירים בעיר. כמו כן, אם תאושר הבנייה בשכונות הללו, ייעשו צדק היסטורי ומעשה ציוני ראוי, שכן החלום הפלסטיני לחלוקת ירושלים ירד מהשולחן. גם אם אין הסכמה אמריקאית על בנייה בירושלים, עלינו להמשיך ולבנות כי זו בירתנו, וכך תישאר. 

הכותב הוא חבר מועצת העיר ירושלים לשעבר וכיום יו"ר פורום ירושלים רבתי בליכוד