דווקא בזמן הקורונה: קבוצת הרופאים מצרפת שהחליטה לעלות לישראל

תקופת הקורונה הציפה ביתר שאת את האתגרים שאיתם מתמודדת מערכת הבריאות בישראל, בין היתר המחסור ברופאים ובתקנים, בעיקר בבתי החולים ובמרפאות בפריפריה. מי שהרימה את הכפפה היא קרן קימת לישראל, שבמסגרת מיזם משותף עם עיריית נהריה, משרד הקליטה ועמותת קליטת קהילות ישראל, פועלת בימים אלו להבאת רופאים מצרפת, הנדרשים לעבודה בבתי החולים. המיזם, בעלות של שלושה מיליון שקלים, יצא לדרך על מנת להניע תהליך התיישבות בערי הגליל של מאות עולים בעלי מקצועות אקדמיים, כחלק מהתוכנית לחיזוק הגליל.

במסגרת הפיילוט הראשוני עלו לנהריה לפני כשלושה חודשים 14 רופאים ובני משפחותיהם. הפיילוט מהווה פתרון כפול - גם לערי הפריפריה, שבהן יש צורך בבעלי המקצועות האקדמיים החסרים, ובמיוחד בעלי מקצוע מעולם הרפואה, וגם לעולים, שבזכות כך עתידם התעסוקתי והכלכלי מובטח, והם נהנים מיתרונותיה של קהילה שמגיעה יחדיו, כמו גם מחינוך איכותי, תחבורה ציבורית טובה ודיור בר השגה.

תהליך הקליטה כולל הכנה צמודה של העולים לקראת המהלך, ליווי מקצועי ושילוב תעסוקתי בתפקידים משמעותיים במערכת הבריאות בצפון הארץ. כמו כן, הם מקבלים מעטפת תמיכה עד שנת 2023. ״משבר הקורונה איים להצר את צעדינו ומצאנו את עצמנו מתמרנים בין ההגבלות", אומר יו"ר קק"ל דני עטר. "אך גם מבעד לקושי – מנצחת הציונות. משפחות של רופאות ורופאים מגשימות את העלייה לישראל כחלק מהציונות החדשה בת זמננו. התמיכה שלהם במערכת הבריאות שלנו תעזור להציל חיים".

פריז פינת נהריה

אחת העולות לארץ במסגרת המיזם היא חוה תמים, רופאת משפחה שהגיעה לישראל באוגוסט עם בעלה וחמשת ילדיהם מפרברי פריז. "כבר לפני שנים בעלי רצה לעלות לישראל", היא מספרת. "אבל זה לא היה קל לעזוב את העבודות שלנו, את המשפחה, את הבית, ולנתק את הילדים מהחיים שהיו להם שם. חששנו מהבירוקרטיה והחלטנו לדחות את ההחלטה".

כשהם שמעו על הפיילוט המתהווה, הם לא חשבו פעמיים. "ידענו שיהיה יותר קל לעלות כקבוצה", מספרת תמים. "עברנו את כל הסידורים יחד בפריז, כולל תרגום התעודות, פנייה לעורך דין ונוטריון, ועדה רפואית. זה היה משהו שנתן לנו כוח להתחיל את התהליך".

אל החששות הטבעיים הכרוכים במעבר כזה, התווספו גם הקשיים בעקבות המגיפה ששיתקה את העולם. "היה מאוד קשה בצרפת, בגלל הקורונה כל המוסדות היו סגורים, והיינו צריכים לחכות עד שייפתחו", מספרת תמים. "גם בארץ לא היה קל כי במקום שהילדים ייקלטו במוסדות החינוכיים, הם היו בבידוד אחרי הנחיתה, ואחרי שלושה שבועות כבר התחיל הסגר".

אבל משפחת תמים חדורה באמונה שעוזרת לה לעבור את התקופה המאתגרת הזו. "אם לא הייתה לנו אמונה, לא היינו עולים לארץ", אומרת תמים ומספרת כי בשל הקורונה, לא התקיים הביקור המקדים בארץ, ובני המשפחה ראו את עיר מגוריהם רק לאחר העלייה. "לעבור מפריז לנהריה זה שינוי גדול, כמובן. זו עיר קטנה, אבל יש לה את היתרונות של עיר קטנה. אין בה פקקים כמו בעיר גדולה, ואיכות החיים טובה יותר".

שנה חלפה מהרגע שתמים ובני משפחתה החליטו על העלייה ועד שנחתו בארץ בפועל. "מנהל הפרויקט התקשר אליי בקיץ שעבר, והייתה לנו פגישה ראשונה בנובמבר, ואז שני סמינרים שבהם למדנו הרבה על החיים שמחכים לנו בארץ, על המערכת הרפואית בישראל, על כסף, דיור ובירוקרטיה", היא מספרת. "למדנו הרבה וידענו למה לצפות. אבל כמובן שאז צריך לצאת לשטח ולהתרגל".

בימים אלה תמים לומדת עברית באולפן, ואחר כך תתחיל לעבוד במרפאה בנהריה או בסביבה. בעלה ממשיך בעבודתו בצרפת וטס לשם מדי חודש לשבוע. "למרות הקושי אנחנו מאוד שמחים", היא אומרת בחיוך. "יש המון סיבות להרגיש שמחה על כך שאנחנו פה, בישראל. יש פה אנשים חמים שמקבלים אותנו בצורה חמה ויפה ועוזרים לנו בכל מה שאנחנו צריכים. הילדים שמחים ללכת לחוף הים שנמצא עשר דקות מהבית ולקנות לבד מצרכים בחנות. בצרפת פחדתי לשלוח אותם בלי השגחה, וכשהגעתי לכאן ראיתי שכולם עושים זאת. יש תחושה של ביטחון שלא הכרתי. אני מקווה שההתחלה שלנו תגרום לעוד אנשים לעלות לארץ".

גם דן טייב מברך על ההחלטה לעלות ארצה, למרות התקופה המורכבת. הוא, אשתו הפסיכולוגית ושני ילדיהם (השלישי בדרך) מרגישים שפה הם סוף־סוף נמצאים בבית. "כבר לפני שמונה שנים, אחרי שהתחתנו, רצינו לעלות", הוא אומר. "אבל התהליך היה אז מורכב מדי וקשה. העלייה במסגרת הקבוצה הפכה את התהליך להרבה יותר פשוט. לפני שנה ערכנו פגישות ודיברנו על כל הנושאים שקשורים לעלייה. הסבירו לנו מה יחכה לנו בארץ בצורה הכי קונקרטית וקיבלנו את כל האינפורמציה שהיינו צריכים כדי שנדע לקראת מה אנחנו הולכים".

לדבריו, בצרפת היו לו חיים טובים, אבל רק בישראל הוא ובני משפחתו מצליחים לממש את היהדות שלהם. "הייתי יכול להשתכר הרבה כסף בעבודה שלי כרופא מרדים", הוא אומר. "אבל זה לא היה חשוב כמו לעלות לארץ. אם צריך לשלם מחיר - נשלם מחיר. לא חששנו לרגע. הדבר היחיד שעניין אותנו הוא לעשות את הקליטה הטובה ביותר".

הכתבה מתפרסמת בשיתוף עם קק"ל.