בכיר הרשות הפלסטינית סאיב עריקאת הלך אתמול לעולמו בגיל 65 לאחר שחלה בקורונה. דבר מותו עורר סערה ברשתות החברתיות, לאחר שחלקים מהציבור הישראלי פרסמו הודעות תנחומים והספדים, וחלק אחר גינה זאת. יו"ר מרצ לשעבר זהבה גלאון וחברת הכנסת שרן השכל, יו"ר ועדת המשנה ליחסי החוץ בכנסת, התייחסו לנושא הבוקר (רביעי) בתוכניתם של ענת דוידוב וגולן יוכפז ב-103FM.

דוידוב: זהבה שלום; יוכפז: את מצליחה להבין את חוסר הנוחות של חלקים בחברה הישראלית מהשתתפות בצער על מותו של סאיב עריקאת?
"אני מודה שיש לי תחושה קשה ביותר גם לשמוע עכשיו את הדברים של שרן השכל וגם של אחרים שבעיניי הם פשוט דוחים, רוקדים על דם המת. הוא מת בגילך 65, הוא חי תחת כיבוש ישראלי מגיל 12 ולמרות זאת התעקש לראות בישראלים שכובשים את ארצו ומולדתו בני אדם. אני מקשיבה לכל אלה שמקללים אותו ולא כולם בני אדם, אני חייבת לומר לא, כולם בני אדם, זו הפגנה של אטימות. מה ציפו? שהוא יהיה אוהב ישראל?"

יוכפז: הוא בכל זאת שיבח טרוריסטים, היה ממובילי העלילה של טבח בג'נין ותמך בחרם על ישראל.
"אני לא שמעתי שהוא שיבח טרוריסטים, אני פגשתי אותו כמה וכמה פעמים ושמעתי אותו מדבר על התנגדות לטרור, הוא היה מאוד מתוסכל מהמצב. אני כתבתי אתמול שהוא שייך לדור המדבר של ההנהגה הפלסטינית, הוא לחם על המדינה שהוא חשב שמגיעה להם ואני תומכת בזה שתהיה מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל. הוא לא פעל עפ"י הסטנדרטים שישראלים מצפה שיפעל ולא היה אויב שלנו. אני שומעת אנשים כמו רפי פרץ ואחרים שחיים בהתנחלויות והם לא מודים בכך שישראל לא במלחמה עם הרשות אלא בסכסוך מסוים והיא מאפשרת להם לחיות שם".

יוכפז: רפי פרץ ציין את פיגועי אוסלו.
"אני מציעה לרפי פרץ לזכור את קורבנות ההתנחלויות שמשלמים את המחיר על העובדה שבסופו של דבר לא הגענו להסכם עם הפלסטינים ומי שחושב שמה שנתניהו מוכר לנו, שהפרדיגמה השתנתה וזה שלום תמורת שלום ולא שטחים תמורת שלום, שזה היה הקו של עריקאת ואנחנו מחנה השלום הובלנו, הוא טועה ומטעה".

דוידוב: הבעיה לא תברח לשום מקום והאמירויות זה לא הפלסטינים.
"הם לא מתאדים, הם לא מתכוונים ללכת לשום מקום".

יוכפז: כאשר אנחנו מדברים על סאיב עריקאת, יש משהו מבלבל בדמות שלו שמצד אחד הוא התבטא באמירות מאוד תקיפות באשר למאבק הפלסטיני ומצד שני הוא איש מנומס ונחמד ורך דיבור, ואולי זה מה שמבלבל חלק מהציבור הישראלי שלא יודע איך לאכול את זה.
"אני חושבת שאתה מתאר תיאור מדויק של עריקאת עם האנגלית הרהוטה שלו. הוא לא ערפאת, הוא לא הפלסטיני שציפיתם לראות, שהציבור הישראלי ציפה לראות. עריקאת משכיל, מנומס, נאבק, נחרץ. התיאור שלך מזכיר את רה"מ נתניהו". 

יוכפז: את משווה ביניהם?
"אני משווה את הרהיטות ויכולת הדיבור ואח"כ את איך שזה נתפס".

השכל: אני רוצה להגיב לכמה דברים שנאמרו על ידי זהבה. להזכיר שעריקאת נולד תוך הכיבוש הירדני והאשים את אהוד ברק בכישלון קמפ דיויד. הטענות על כך שהוא לא תומך בטרור הן הזויות משום שהוא הצהיר שבכל מחיר הם ימשיכו את התשלומים של משכורות המחבלים שביצעו פיגועים אז לומר שלא היה ולא נברא זה קצת רחוק".

דוידוב: כל מנהיג מדבר לעם שלו; יוכפז: במקרה הזה של ה-F35 נתניהו דיבר בצורה אחת על מדשאות הבית הלבן ובצורה אחרת כאן.
השכל: "עם כל הכבוד שתי השפות בהן מדברת ההנהגה הפלסטינית הן מרחיקות לכת. מצד אחד באנגלית רהוטה הם יודעים לדבר שלום ובשפה הערבית כשמדברים אליהם, הם מחרחרים מלחמה ומעודדים טרור".

דוידוב: זה מה שהם רוצים לשמוע.
השכל: "יכול להיות שזה מה שהפלסטינים רצו לשמוע מעריקאת, זה מראה ומוכיח עד כמה לא היה לו אומץ לקדם שלום או דו קיום או מחויבות בינינו לפלסטינים".

יוכפז: היה צריך לפנות אותו ל"הדסה" להעניק לו טיפול?
השכל: "אני חושבת שעצם זה שהענקנו לו טיפול רפואי אחרי כל הנאומים והפעילות של ה-BDS כנגד ישראל ובניסיון למנוע מהפלסטינים עצמם לקבל טיפול רפואי בישראל רק הוכיח את הצביעות שלו ושל כל ההנהגה".

יוכפז: מילה אחרונה זהבה, אנחנו ביום השנה למותו של יאסר ערפאת. עברו 16 שנה מאז שהמנהיג הלך לעולמו, לא הרבה השתנה.
גלאון: "קודם כל סאיב עריקאת שייך לדור המדבר כפי שאמרתי, אני לא מציינת את היום הזה ולא זכרתי את זה. ערפאת היה בר שיח של ממשלות ישראל לנסות להגיע להסדר לשום ולצערי זה לא הלך. אני רוצה להגיד משהו אולי יותר גדול, יש סיטואציה לא סימטרית, יש כובש ויש נכבש ואנחנו יכולים לבוא בהאשמות לפלסטינים וחלקן הגדול בצדק/ הם לא טלית שכולה תכלת, אבל גם נתניהו נפגש עם עריקאת ואבו מאזן וערפאת, ולא תהיה ברירה, הם יצטרכו להיפגש עם ההנהגה הפלסטינית כי הם לא הולכים לשום מקום".