1 הכרזתו של מזכיר המדינה מייק פומפאו על היערכותו של הממשל לקדנציה השנייה של דונלד טראמפ מבשרת שאנחנו רק בתחילתה של הטלנובלה שתספק לנו יתרת כהונתו. הדברים נאמרו מעל פודיום פדרלי רשמי, כנראה מתוך הנחה שהציבור והתקשורת מטומטמים גמורים ושהפייק ניוז כאן כדי להישאר.

הדברים אכן נתקלו באדישות יחסית, אולי בשל חמלה ואולי בשל המיאוס. כך עברה בשקט (יחסי) גם העובדה שהנשיא היוצא (אם ייצא) פיטר השבוע באמצעות ציוץ בטוויטר את שר ההגנה מארק אספר, ובציוץ נוסף מינה את מחליפו כריס מילר.

אחת הדעות הרווחות בארה"ב ובעולם היא שהקורונה היא שהרעה את מצבו של טראמפ, ובלעדיה כנראה שהיה נבחר לכהונה נוספת. אני כופר בכך וסבור שלא על הקורונה לבדה הודח. גם בגלל הגזענות והשנאה לזרים שהפיץ כנגיף ברחבי ארה"ב, וגם בגלל העלייה המטרידה בפשעי שנאה נגד זרים ויהודים. בגלל היהירות והשחצנות שביטא בכל תנועה ואמירה בקמפיין. וגם בגלל ה"עליהום" המטורף על שירותי הביטחון שלו ועל כלי התקשורת המסורתיים. בגלל היחס המבזה והמשפיל לאנשים ששירתו לצדו ותחתיו: מזכירי מדינה והגנה, ראשי צוות, יועצים ועוזרים, שעוד נשמע מהם בקרוב. וגם בגלל הפייק ניוז שפרח בחסותו והגיע השבוע לשיא.

ולבסוף גם בגלל חתירה טבעית של עם, חברה ומדינה לנורמליות, לשפיות ולאמינות. ולמי שקורא רק מהאמצע, כתבתי כאן על ארה"ב - לא חלילה על ישראל שלנו.

הנשיא דונלד טראמפ טוען להונאה בבחירות. צילום: רויטרס
 
2 עוד מעט יתחיל הספורט הישראלי להכות שוב - "איך ביידן העז למנות לתפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי את האיש הזה שהתבטא בעבר נגד ישראל", או "איך הוא העז למנות לשגריר כאן או שם או ליועץ כזה או אחר מישהו שדעתו לא כדעתו של נתניהו".

בישראל של נתניהו יש ציפייה שנשיא ארה"ב יתאם עם ישראל (או לפחות עם נתניהו) את המינויים הבכירים שלו. התחושה היא שישראל די שולטת בנעשה בוושינגטון, ושכפי ש"חינכנו" את אובמה, כך נחנך גם את ביידן. ונתניהו אכן החל כבר לשנות את המסרים שלו לקראת בחירות אפשריות, והמסר המרכזי הוא "מי האיש המתאים לעמוד מול ממשל ביידן?".

וכך, על פי מדיניות ההתנשאות, העליונות והכוחניות שלנו, מייצרת ישראל לעצמה שונאים בממשל, בקונגרס ובסנאט. ואם זה יקרה שוב, זו תהיה טעות קשה בתקופה קריטית. היטיב לתאר זאת השבוע השגריר האמריקאי לשעבר מרטין אינדיק בציוץ שנון בטוויטר: "זה נכון שנתניהו מכיר את ביידן 40 שנה, אבל גם ביידן מכיר את ביבי 40 שנה".
 
3 גם אנחנו הולכים ומתרגלים במהירות יחסית למצב חדש שלא היה כאן מעולם. כך למדנו השבוע שבשל גחמה של קב"ט משרד ראש הממשלה (כנראה בלחצה של המשפחה) וללא עמדה מקצועית של השב"כ - הגורם המוסמך - הוחלפו מכוניותיהם של יאיר ואבנר נתניהו ממשפחתיות בינוניות לסקודה ממוגנות. לא פחות.

השב"כ לא איתר איום על חייהם של השניים, הוא אינו תומך בהחלפת המכוניות וגם לא נשאל על כך, אבל כנראה שגם קב"ט משרד רה"מ הפך עם הזמן ל"תפקיד אמון".

נסביר לקוראים שלא בקיאים בנהלים כי ברגע שמוענקת למאן דהוא אבטחה, הרכב הצמוד הוא חלק מחליפת האבטחה. וכך זוכים יאיר ואבנר באבטחה וברכבים (וכעת גם ברכב ממוגן).

על פי פרסום של אביעד גליקמן, העילה שבה נקב הקב"ט לשדרוג הרכבים היא "ריבוי ההפגנות מול בית ראש הממשלה והסכנה הנשקפת לחיי השניים".

בתקופות אחרות הידיעה הזו הייתה מעוררת סערה, תחקירים, שאילתות של חברי כנסת, ואפילו התייחסות של השב"כ שהעניין הזה לא על דעתו ולא בהמלצתו. התרגלנו. וייקח הרבה זמן להיגמל ולחזור למסלול.

4 ככל שהעולם מתקרב לאפשרות של חיסון אפקטיבי, כך יעלו ויצופו האתגרים הכלכליים והחברתיים שאנו צפויים להתמודד איתם. את הזרקור אני מבקש להפנות הפעם לבעלי המשכנתאות, לזוגות הצעירים, לבנקים ולבנק ישראל.

עוד מעט, כשייגמרו תקופות החל"ת, כשעסקים ייסגרו וכשמעגל המובטלים ילך ויתרחב, יתקשו זוגות צעירים רבים לעמוד בתשלומי המשכנתאות. בחודשים האחרונים הבנקים נכנסו מתחת לאלונקה ודחו את פדיון המשכנתאות, אבל לא לאורך זמן. בחודשים הקרובים זה עומד להסתיים, ורבים יצטרכו למכור את הדירות או להיזרק מהן.

הבנקים אומנם מציעים קרנות מיוחדות והלוואות, אבל הציבור מתקשה ויתקשה להתחייב, והוא מעוניין במענקים כמו אלה שמספקות ממשלות בעולם למי ששילם עשרות שנים מסים ודמי ביטוח לאומי. "הבור" הולך להיות עמוק מאוד, ודירות חדשות, חלקן עדיין על הנייר, עומדות "להיזרק" לשוק ולהוריד את המחירים לזמן קצוב, שכן ישראל עדיין נתונה במחסור בדירות לעומת ביקוש.

כרגע הבנקים וגופי המשכנתאות לא פועלים לפי מדיניות מנחה של בנק ישראל, וזהו בדיוק תפקידו של הבנק המרכזי: לבחון את מצב המשק והתעסוקה, כושר ההחזר, המשמעויות של מעבר מרכישת דירה למגורים בשכירות, ואת ההשלכות לטווח הקצר והארוך, על מנת לייצר ולהטמיע מדיניות נכונה.
 
5 באחד מגיליונות יום שישי של "על המשמר" (זכר צדיק לברכה), בשבועות הראשונים של האינתיפאדה הראשונה, פרסמתי כתבה רחבה עם רשמי ביקור בפלוגת מג"ב ברצועת עזה בפיקודו של חוסיין פארס, שהפך לימים למפקד משמר הגבול. תיארתי ממראה עיניים כיצד יודעים אנשי מג"ב לפזר הפגנות אלפים בג'באליה ובשאטי ללא אף פצוע או הרוג, לעומת צה"ל שמסיים אירוע כזה עם מספר הרוגים. זו הייתה "כתבה חיובית", וקוראי העיתון בחלקם דרשו מהעורך לפטר את הכתב הצבאי שפרגן למשמר הגבול.

בשבוע שעבר חזרתי למשמר הגבול בהזמנתו ובליוויו של מפקד מג"ב ניצב יעקב שבתאי, וביקרתי בבסיס האימונים המרכזי של החיל במכמש. הנתונים מרשימים וכמוהם ההתפתחות וההישגים. משמר הגבול היא היחידה המבוקשת ביותר כיום בבקו"ם - על כל מקום פנוי ישנם מועמדים רבים. החיל מונה 7,000 לוחמים - מהם כ־35% לוחמות - ועוד כמות דומה של מתנדבים. הפסיפס האנושי ביחידה הוא דגם של החברה הישראלית - מהקיבוץ, המושב והעיר, מהמרכז והפריפריה, יהודים, נוצרים, מוסלמים, בדואים וצ'רקסים. והקיום המשותף הזה מדהים. למשל, בבית הכנסת בבסיס, "הנחיות שימוש במתקן" על הקיר חתומות על ידי רס"ר דרוזי.

צה"ל שיפר מאוד את איכות כוח האדם שמוקצה לחיל, ויש אפילו "מכינה קדם צבאית" מוסלמית, שבוגריה לרוב מתגייסים למג"ב. יש גם 16 פלוגות מילואים, יחידות מיוחדות ובראשן הימ"מ, שיכולותיה וניסיונה הופכים אותה למוקד עלייה לרגל לגורמי מלחמה בטרור מהעולם. תחת ניצב שבתאי עומד היום משמר הגבול בחזית הטכנולוגיה, בעצמאות מודיעינית שלמה (כולל יכולות סיגינט) ובמערכות פיקוד ושליטה מתקדמות. בחיל פועלת "חטיבה טקטית" ארצית עם אמצעים מתקדמים, הנותנת מענה הן לאירועי טרור והן לפשיעה חמורה.

הבעיה של משמר הגבול נותרה בהיותה בתפר בין המשטרה הכחולה, הרואה בה עדיין יחידה צבאית, לבין צה"ל שרואה בה יחידה משטרתית. אבל בעוד המפקדים מתמודדים עם העניין ועם התקציבים וההכשרות - המפקדים והלוחמים מתמקדים במשימתם העיקרית, שחלקה גלויה וחלקה סמויה.

אז הנה לכם עוד כתבה חיובית על משמר הגבול. מגיע להם ולכם.
 
6 קראתי השבוע כי הדיון בוועדה למינוי שופטים, בקידומה של שופטת השלום נאוה ברוורמן לשיפוט במחוזי, נתקלת בהרמות גבה בשל היותה רעייתו של מזכיר הממשלה צחי ברוורמן.

אין לי היכרות אישית קרובה עם מר וגברת ברוורמן, וכל שאני מבקש להציע הוא להסיר את השיקול הזה מהדיון ומקבלת ההחלטות. מן הסתם, ברוורמן היא משפטנית טובה, ומינויה נעשה כנראה לפני וללא קשר לתפקידו של בעלה, וכל שניתן וצריך לשקול הוא את פסקי הדין שלה ואת היקף הערעורים בגינם, את אישיותה וכישוריה ותו לא.

שבת שלום.