גוברות ההערכות כי הלחימה בין כוחות ממשלת אתיופיה לבין אנשי שבט התיגראי בצפון המדינה עלולה לצאת משליטה. הקרבות באזור פרצו לפני כשבוע וחצי, ויש חששות מהותיים שבוצעו במקום פשעי מלחמה, כאשר גם גורמים רשמיים באו"ם התבטאו לאחרונה בנושא.

הסכסוך בן עשרת הימים באזור התיגראי כבר הביא למותם של מאות ולבריחת המוני פליטים לסודאן השכנה. בנוסף, מעורר העימות חשש מכך שהוא עלול למשוך את אריתריאה להצטרף לקרבות. האירועים בצפון אתיופיה מעיבים על מחויבותה לכוחות האיחוד האפריקאי ומאיים על הבריתות באזור, חרף החשש מכניסתם של ארגוני טרור ג'האדיסטים לעימות, דוגמת א-שבאב הסומלי.

כוחות המיליציות המקומיות בתיגראי נערכים לקרבות עם צבא אתיופיה. צילום: רויטרס

אחת מן המשמעויות הרבות הנגזרות מן הלחימה היא הפגיעה הצפויה במוניטין של ראש הממשלה אבי אחמד, שזכה בפרס נובל לשלום על הסכם שלום לשנת 2018. הפרס הנכסף הגיע לאחר שהביא לחתימת הסכם שלום עם אריתריאה, אשר במשך שנים ארוכות הייתה לאויבת מרה של אתיופיה, וכן זכה לשבחים על פתיחת כלכלת אתיופיה והקלה על מערכת פוליטית שנחשבה לדכאנית במיוחד.

"קיים סיכון שהמצב הזה ייצא מכלל שליטה", אמרה מישל בצ'לט, מפקדת זכויות האדם של האו"ם באזור, ואף הוסיפה והדגישה את חששותיה מפני ביצוע של טבח באזרחים וביצוע פשעי מלחמה נוספים. הקרבות במקום, המתנהלים בין צבא הממשלה המרכזית באתיופיה הנלחמים במיליציות שבטיות מקומיות, מביא למרבה הצער לפגיעה ניכרת בחייהם של אזרחים וביניהם ילדים.

ראש הממשלה אבי מאשים את חזית השחרור העממית של תיגראי (TPLF), השולטת באזור ההררי המכיל למעלה מחמישה מיליון איש, בבגידה ובביצוע פעולות טרור. הכוחות הפדרליים אומרים כי ה-TPLF החל להתקומם נגד הממשלה בשבועות האחרונים, ואף ביצע מתקפות נגד כוחות הצבא אשר עלו בחיי אדם. מנגד, אנשי ה-TPLF אומרים כי ממשלתו של אבי רודפת את התיגרים ומטהרת את שורות המפלגה מבכיריה, תופעה אשר לטענתם מתרחשת מאז נכנס אבי לתפקידו באפריל 2018.

חיילי הצבא האתיופי בדרכם לחבל תיגראי (צילום: TIKSA NEGERI/Reuters)
חיילי הצבא האתיופי בדרכם לחבל תיגראי (צילום: TIKSA NEGERI/Reuters)

לפני כעשרה ימים החלו כוחות הצבא והמשטרה האתיופים לתקוף ביתר שאת את תושבי חבל התיגראי בצפון מזרח המדינה, לאחר שלטענתם פגעו בעמדה צבאית באזור. המתיחות בין הצדדים גאתה באחרונה לאחר שממשלת חבל תיגראי החליטה לבצע בחירות מקומיות בחודש ספטמבר, למרות הוראתה המפורשת של הממשלה המרכזית להימנע מכך בכל רחבי המדינה, בשל התפרצות נגיף הקורונה.

אנשי התיגראי מאשימים את הממשלה על שהיא מבצעת נגדם תקיפות מאסיביות מן האוויר באמצעות מטוסי קרב, מבצעת ירי חסר הבחנה ברחובות וכי חייליה הורגים אזרחים חפים מפשע במצ'טות. "ההפצצה הרסה בניינים והרגה אנשים. אני ברחתי, חלק מהזמן רצתי ברגל וחלק מהזמן נסעתי במכונית", אמר חאלי קאסי (33), נהג מתיגראי, שהגיע לעיירת הגבול אל-פאשקה בסודאן, שמאכלסת כעת יותר מ- 7,000 פליטים מאזור התיגראי.

אחמד אבי, המגיע מהקבוצה האתנית הגדולה באתיופיה "אורומו", מתח ביקורת נגד התנהלות הממשלה המקומית בתיגראי וכן הבהיר שהמצב בשליטה. בנוסף, דחה ראש הממשלה את הטענות בנוגע לביצוע פשעי מלחמה והפרת זכויות אדם.

ילדות משבט התיגראי שברחו מאתיופיה לסודאן (צילום: EL TAYEB SIDDIG/Reuters)
ילדות משבט התיגראי שברחו מאתיופיה לסודאן (צילום: EL TAYEB SIDDIG/Reuters)

על פי מומחים רבים, מדובר במקרה קיצון בו אזור פריפריאלי מנסה להתייצב כנגד השלטון המרכזי, ולהשיג רווחים פוליטיים. אתיופיה היא אחת המדינות הגדולות ביותר באפריקה ואוכלוסייתה מונה יותר מ-110 מיליון בני אדם, המתחלקים לשבטים וקבוצות אתניות רבות. על פי דיווחים שונים, כמעט 15,000 בני אדם - גברים, נשים, ילדים וקשישים - ברחו בעשרת הימים האחרונים ממחוז תיגראי בעיקר לסודאן. בסודאן מדווחים כי הפליטים הרבים נלחמים על כל טיפת מים נקיים ופיסת לחם, וקיים חשש משמעותי מפני התפשטותן של מחלות, מעבר לחשש המתמיד מפני הקורונה.