בהצעת החוק שעלתה לאחרונה, שלפיה ממשלת ישראל תהיה חייבת להיוועץ במנהיגי יהדות העולם בעניינים שייחשבו בעיניה כמכריעים למיליוני היהודים החיים מחוץ לישראל - יש בעיה. היא בולטת במיוחד בקהילה הגדולה בארצות הברית. אם ההצעה הזו תתקבל, נציגי ממשלת ישראל יגלו שאין היום ביהדות ארצות הברית גורם שלהתייעצות איתו תהיה משמעות כלשהי.

בקהילה המובילה בניו יורק אין נוכחות של בכיר, שלתשובות שיקבלו מפיו תהיה איזו השפעה. זה עצוב. אבל זו מציאות שקיימת כבר שנים. לקהילה בניו יורק אין דמות שמוסכמת על דעתם של כל היהודים ובעלת סמכות להגיב לסוגיות הנוגעות לחיי הקהילה, היומיומיים והציבוריים. למעשה לשום חלק ביהדות אמריקה אין היום מנהיג שמוסכם על הרוב. למגזר של החסידים והחרדים בניו יורק אין היום אדמו”ר חסידי, ראש ישיבה ליטאי, רב או דמות תורנית רוחנית שדעתם מכרעת ומעבר לחוג חסידיהם. זקני המגזר החסידי־חרדי נזכרים בערגה ובגעגועים באדמו”רים הנערצים שהנהיגו אותם בעבר, בהם הרבי מליובאוויטש והרבי מבובוב, שאחרי פטירתם התפלגו חצרותיהם ואיבדו כל השפעה.  

למחנה האורתודוקסי אין דמות נערצת כמו הרב ד”ר נחום (נורמן) לאם, ששימש שנים רבות נשיא ישיבה־אוניברסיטה ודמות מובילה באורתודוקסיה המודרנית. גם לתנועה הרפורמית הגדולה בארצות הברית אין היום אף רב שיכול להשתוות לרב אלכסנדר שינדלר, שהיה פופולרי ובעל השפעה בנושאים ציבוריים על כל הזרמים בקהילה, כולל על החרדים. גם לארגון “אגודת ישראל” אין היום אף בכיר שמתקרב למעמד של המנהיג הבלתי נשכח משה שרר, יהודי חרדי שהיה אהוד גם על ידי לא דתיים בקהילה.

במשך שנים רבות התהדרה יהדות ארצות הברית בדמותו של הסופר אלי ויזל, חתן פרס נובל לשלום וניצול השואה, שנחשב כמייצג המוסר והערכים החברתיים של היהדות. אך כיום, מאז מותו ב־2016, אין היום בקהילה הגדולה בארצות הברית מישהו שראוי להזכיר את שמו בנשימה אחת עם שמו של ויזל.

נציגי ממשלת ישראל יוכלו להתייעץ עם ראשי ארגונים יהודיים שזה שנים אין להם שום קשר ישיר לציבור היהודי הנרחב, לרחוב היהודי; ארגונים ארכאיים חפים מכל השפעה, שיהודים רבים בקהילה אף אינם מודעים לעצם קיומם. הצעת החוק מעלה גם תהיות לגבי יעילותה של מסגרת שמטרתה לשתף את ראשי קהילות התפוצה בהחלטות ממשלת ישראל. מעמדה של ישראל בעיני הרוב הגדול של הקהילה בארצות הברית מצוי בשפל חסר תקדים.  לכן אפשר להניח שאלה שיפנו לקהילה כדי להתייעץ - יתקבלו בה בספקנות, בחוסר אמון ואולי אפילו בלעג.