יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון, שצברה אהדה ציבורית רבה במהלך השנה האחרונה בעקבות התנהלותה במהלך משבר הקורונה, חשפה בראיון עם בן כספית, במסגרת פסגת העסקים של מעריב 2020, כי בכוונתה להקים צוות מומחים שיגבש תכנית ליום שאחרי החיסון. 

נתניהו אמר שאנחנו בתחילת הסוף של המשבר. אז מסכימה?
"החיסונים הם בשורה משמחת, אבל האם זה סוף המשבר? אני ממש לא חושבת שאנחנו שם. אם מסתכלים על המשבר בכללותו, אז אני חושבת שהמשבר הכלכלי עוד לפנינו, המשבר שקשור לילדים שעוד בבית יימשך, ואנחנו נידרש לכך בימים שלאחר החיסון. אני מקימה צוות מומחים שמגבש את התכנית ליום שאחרי החיסון. כולם שוכחים שנקום לחברה שנצטרך לשקם אותה". 

יפעת שאשא-ביטון בכנס מעריב

את מתכוננת ליום שאחרי? איך את מתכוננת לזה?
"היום שאחרי הוא היום שאחרי שיהיה כאן חיסון. יש לנו גם חורף לעבור בלי שהחיסון יהיה כאן באופן מלא, ויש לנו עשרות אלפי עסקים שנסגרו ואולי גם עתידים להיסגר. נצטרך לסייע לבעלי העסקים הקטנים לעמוד מחדש על הרגליים. אני יכולה לומר לך שבהרבה מסגרות של בריאות הנפש יש המון פניות וזה רק יילך ויתעצם. מדובר בצוות שיהיו בו פרופ' חגי לוין, עו"ד טלי ירון-אלדר, רותי ברודו ואנשי חינוך. חזרנו אחורה המון שנים בהרבה מאוד תחומים. הצוות ייגע בסוגיות השונות כדי שנוכל לתת מענה או תכנית כדי להרים כאן את החברה על הרגליים".

מתי צריך לצפות ליום שאחרי? חצי שנה מעכשיו?
"הנבואה ניתנה לשוטים. בואו נחכה לחיסון שיגיע ושיתנו אותו".

את לא מסתירה את דעתך. מה היית מתקנת במצב שאנחנו נמצאים בו כרגע?
"אני חושבת שזה עניין התפיסה. מה קרה כאן? כשפגשנו את הנגיף לראשונה במרץ מאוד חששנו והיה נכון לעצור רגע את הכל ולהבין מי האויב שנמצא מולנו. היום אנחנו בסיטואציה אחרת לגמרי, אנחנו כבר כמה חודשים בתוך האירוע, ויחד עם זה יש לנו לא מעט חודשים עם האירוע לפנינו, ולכן צריך לפתח שגרת חיים לצד הקורונה. לא נעשתה חשיבה של איך מאפשרים לציבור לחיות באופן בטוח לצד הקורונה".

זה לא הזמן להחזיר את החינוך למתכונתו לפחות?
"צריך לומר שמערכת החינוך חייבת להיפתח. דיברו על הכיתות הצעירות והיום מדברים על י"א-י"ב. צריך להשאיר את מערכת החינוך פתוחה גם בישראל, יש המון דרכים יצירתיות לדגום דגימות סקר את הצוותים והתלמידים, צריך באומץ ללכת ולעשות אותם".

יפעת שאשא-ביטון בכנס מעריב (צילום: ליאור לב)
יפעת שאשא-ביטון בכנס מעריב (צילום: ליאור לב)

אז מה המסקנה? שישראל היא מדינת שבטים?
"כשיצאנו מהסגר הראשון אמרנו שצריך לטפל בצורה דיפרנציאלית, תכנית הרמזור לצורך העניין, ואפשר היה גם לדייק את זה יותר. לא היה אומץ לגעת בזה. גמזו אמר שצריך לטפל בצורה ממוקדת, לא היה צריך לקחת מדינה שלמה כבת ערובה. אנחנו נמצאים בנקודת זמן טובה שהתחלואה יחסית נמוכה. בהתחלה היינו צריכים לפחד ממספר המאומתים, אחר כך דיברו איתנו על החולים הקשים, וכל פעם נגעו בפרמטר אחר. אז היום כשהמספרים האלה נמוכים, אז יש את ה-R, מקדם הפחדה חדש. בסוף, צריך לראות היום, כשיש לנו קצת רגיעה, איך אנחנו נכנסים ליישובים ומאפשרים לתת תמריצים לאלו שמנסים להפוך לירוקים".

את חושבת שצריך חוק בהקשר זה החיסון?
"לא צריך שיהיה חוק חיסון חובה, אסור שיהיה חוק חיסון חובה. צריך לעשות הסברה נכונה".

אז לא צריך לפחד לפתוח.
"צריך לפתוח בצורה זהירה, אומרים מומחים שקצב הפתיחה לא משנה, אלא איך פותחים. מה שמשנה זה שנשמור על ההנחיות, בין אם אתה בקניון, בשוק או בכיתה. צריך לזכור שצריך לאזן בין ההיבט הרפואי של הנגיף להשלכות הכלכליות, הרפואיות, החברתיות והנפשיות שעלולות להיגרם".