הדולר המשיך גם אתמול להיחלש מול השקל ורשם שפל של 12 שנים. בתום יום המסחר נקבע שער הדולר על 3.33 שקל. שפל דומה של הדולר נרשם ב־7 ביולי 2008 על רקע המשבר הכלכלי הקשה בארה"ב. אז קמה זעקה של התעשיינים, שדרשו מבנק ישראל להתערב. בנק ישראל אכן התערב פעמים רבות לאורך השנים בשער הדולר, אך לראשונה כעת, בעיצומו של משבר הקורונה, המטבע האמריקאי רשם כאמור שפל חדש.
ההתדרדרות הנמשכת בשער החליפין של הדולר מסכנת את היצוא ומחייבת טיפול חירום הן מצד בנק ישראל והן מצד האוצר. על פי הנתונים, לבנק ישראל יש סיבה לדאגה: היקף יתרות המטבע זינק מתחילת 2020 ב־28% ונסק בסוף החודש ל־161 מיליארד שקל. מדובר בסכום שמהווה כ־34% מהתל"ג והסוף אינו נראה באופק.
למרות זאת הדולר ממשיך לרדת, עובדה שלא מונעת מהנגיד פרופ' אמיר ירון לחזור ולצטט את השבלונות הרגילות: בעת פרסום החלטת הריבית, בדיוק לפני חודש, אמר הנגיד: "בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק מטבע החוץ, כל עוד הוועדה סבורה ששער החליפין סוטה מהחלון העקבי עם יציבות מחירים ופעילות כלכלית נאותה".
במילים אחרות, הנגיד אמר הכל ולא אמר כלום. במקום לחשוב על דרכים יצירתיות כיצד להוריד את היתרות ואת הדולר, מעלים רעיונות להפוך את הנגיד ל"ברוקר־על" האחראי לניהול כספים בגובה 40% מתקציב המדינה. אז קודם כל בבנק ישראל חייבים להודות שיש בעיה עם שער החליפין ושאי אפשר לעבור על כך לסדר היום עם אמירות של שוק חופשי. הקורונה זעזעה את יסודות "השוק החופשי", ואת זה מבינים אפילו בקרן המטבע הבינלאומית.