קציני מילואים טוענים כי צה"ל אינו נערך כראוי לאימוני יחידות לוחמות במילואים בתקופת הקורונה. קצינים ששוחחו עם "מעריב" טוענים כי הצבא היה חייב להיערך לאחר תשעה חודשים מתחילת התפרצות המגיפה בישראל, לבצע בדיקות סקר מקדימות ליחידות לוחמות לפני אימון בשטח, וכן לקצינים וחיילים המאיישים מפקדות רבות של צה"ל.

סרטון שמפרסם דובר צה"ל להגברת המודעות לנגיף הקורונה

אחד הקצינים מספר: "מגייסים מאות אנשי מילואים המגיעים מהאזרחות. כל אחד מגיע ממקום שונה וזה מגביר את הסיכון להדבקה, בשל אופי האימונים במסגרות גדולות, שהות של שעות בתוך כלי רכב סגורים ולינה באוהלים צפופים. אנשי המילואים ימשיכו להתאמן גם בימי הקורונה, אבל זה מחייב את צה"ל להיערכות מתאימה, שלצערי נכון להיום לוקה בחסר".

גורם אחר אמר ל"מעריב" כי לעומת המצב באזרחות, צה"ל יכול לדרוש בדיקה כזאת כתנאי להתייצבות למילואים. בפועל בדיקות נעשות לעתים ביוזמות מקומיות של מפקדים במילואים, אך לא כחלק מתהליך מסודר.

הקצינים שאיתם שוחחנו ציינו כי האינטרס של הצבא הוא לבצע בדיקות מקדימות לצורך שמירת בריאותם של אנשי המילואים, שמבחינתם כניסה לתקופת בידוד לאחר שירות המילואים בגלל מגע עם חולה קורונה מהווה בעיה.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "בצל נגיף הקורונה בוצעו התאמות נדרשות בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ובהן קיום אימונים בשטחים פתוחים, חלוקת שאלונים טרם תחילת האימון וחלוקה לקפסולות ברמת הפלוגה, כך שחיילים יתרגלו בנפרד, כל זאת על מנת לשמר את כשירות אנשי המילואים גם בשנה זו ועל אף נגיף הקורונה".

בצה"ל אף ציינו כי לא מוכרת להם ירידה ברצון משרתי המילואים להגיע לתעסוקות מבצעיות. גורמי צבאי הוסיף כי בדיקות הקורונה המהירות נמצאו כלא יעילות ואינן מומלצות לאנשים א־סימפטומטיים, ועל כן שימוש בהן למטרה זו לא נלקח בחשבון.