אין כל פסול בקבלת פניו של פולארד, אבל לא צריך להציגו כגיבור

בתום 35 שנים יכול יונתן פולארד לבוא לישראל. בכמה אמצעי תקשורת הוא הוצג כגיבור, והייתה אף כותרת גדולה ונרגשת שזעקה: "ושבו בנים לגבולם". היו כאלו, כמו אולמרט, שהמליצו לפולארד להישאר אחר כבוד בניו יורק ולא לבוא ארצה. כנראה מחשש שנתניהו ינצל זאת לצרכיו הפוליטיים. דעתי היא שאין כל פסול ברצונו של יהודי לעשות עלייה, ושכל אלו שפעלו מטעמים שונים להביא לשחרורו יקבלו את פניו כעולה מפורסם, אך בוודאי לא כגיבור ישראל השב מהשבי הסורי, למשל. כמה נקודות קצרות, לפי מיטב ידיעתי, על הפרשה.

הראשונה והמהותית ביותר: הערכיות של המקור (פולארד). בתקשורת ובספרות מוצג המקור כאחד שתרם לביטחון מדינת ישראל, סיפק לה מידע איכותי ביותר, נדיר; ואף היה זה שהמידע שסיפק אפשר את המתקפה על מפקדות אש"ף בתוניסיה ב־1985. אכן המקור סיפק מידע, בעיקר טכנולוגי, שהייתה בו תועלת, אך בסך הכל לא הייתה בו תרומה מיוחדת לתמונת המודיעין הכוללת, המדינית, האסטרטגית והצבאית.

לא רק זאת, גם אם תרם פה ושם, הרי שזה בטל בשישים לעומת הסיכון שבהפעלתו: הפעלה של איש מודיעין אמריקאי יהודי, חוקר במודיעין הצי, על ידי מדינת ישראל שארצות הברית היא ידידתה הגדולה והטובה ביותר. כלומר, ביחסי עלות ותועלת, התועלת מתגמדת ומתמזערת מול העלות. כאשר הסיכון אכן התממש, היה זה בבחינת סטירת לחי ויריקה של מדינת ישראל בפרצוף של ארצות הברית, ובעיקר בפני המערך הביטחוני והמודיעיני, על כל הנזקים הנלווים.


השנייה קשורה למפעיל של המקור, רפי איתן. הוא מונה לתפקיד ראש הלק"מ (הלשכה לקשרי מדע) על ידי שר הביטחון אריק שרון. בתפקידו זה הוא הגיע לפולארד וגייס אותו תמורת סכומי כסף נכבדים. למה הוא עשה זאת? בספרו "איש הסוד" הוא מתרץ זאת ב"ציונות": העובדה שהמעצמות מאז הצהרת בלפור בגדו בישראל, והן עצמן נוהגות לרגל אחת אחר השנייה.

יהא אשר יהא, השאלה היא מי מעליו ידע על הפעלת פולארד. אין לי מושג אם ראש הממשלה דאז (שמיר) ידע על כך. אני מאוד מסופק. מה שאני יודע הוא שהשר הממונה עליו, שר הביטחון משה ארנס, חזר ואמר שהוא לא ידע. רפי איתן, שבספרו הנ"ל אינו מספר דבר על עצם ההפעלה, טען כי הוא דיווח גם דיווח לארנס.

אנצל כאן ההזדמנות על מנת להאיר נקודה זאת: באחד הימים יצא ארנס מלשכתו ואץ לחדר הדיונים. הוא כבר היה באיחור של כעשר דקות. בלכתו מהר במסדרון והוא שקוע בהרהורים, נצמד אליו לפתע רפי איתן, שארנס בקושי ראה אותו עד אז. תוך כדי הליכה, רפי מלמל באוזני ארנס משהו על סוכן אמריקאי. ארנס בקושי שמע, לא הבין בדיוק מה רפי רוצה ממנו. רפי ניתק עצמו וארנס המשיך לחדר הדיונים. יותר הוא לא שמע מרפי עד שהוחלף על ידי רבין כשר ביטחון. דומני שכל מי ששירת במערכות הבירוקרטיות־פוליטיות, מכיר היטב את שיטת "דיווח במסדרון". אין לי צל של ספק שאילו ארנס היה יודע על הפעלת פולארד, הוא היה מפסיקה מיד.

ומילה טובה לסיום: היה זה מודיעין הצי האמריקאי, שנבגד על ידי פולארד, ששיתף פעולה באופן הדוק עם מודיעין חיל הים שלנו והביא ללכידת האונייה קארין A ב־2002.