האיראנים ספגו בתוך שנה אחת שתי מכות קשות במיוחד - הראשונה בהן היתה החיסול של מפקד כוח קודס קאסם סולימאני בינואר האחרון ע"י ארצות הברית, והמכה השנייה, כואבת ומשפילה במיוחד, שהתרחשה בשטחה שלה, הלא היא חיסולו של פרופ' מוחסן פח'ריזאדה, ראש תוכנית הגרעין האיראנית.
אם מגפת הקורונה לא הייתה מתפרצת השנה, ככל הנראה חיסולו של סולימאני, היה זוכה באופן רשמי בתואר האירוע המעצב החשוב ביותר במזרח התיכון. הקורונה דחקה את הכל הצידה, וכעת החיסול שהתרחש אתמול מגביר שוב את המתח האזורי, ומחזיר לסדר היום את המערכה החשאית שמנהלות ישראל וארצות הברית, לצד מדינות נוספות, נגד תוכנית הגרעין באיראן.
חיסולו של סולימאני בתחילת השנה לא עצר אמנם את פעילות כוח קודס באזור, ולא את ניסיונות ההתבססות ומשלוחי הנשק ופעילות הטרור, אבל פגע בהם קשות. מחליפו האפרורי, אסימאעיל קאאני, לא מצליח להתקרב, או אפילו להיכנס לנעליו של סולימאני. בישראל מזהים את החיסול של תחילת השנה ככזה שמבשר על שינוי מגמה, אבל לא יעצור לחלוטין את המשך הניסיונות של איראן להתבסס צבאית במזרח התיכון, שכן יציאה מוחלטת של האיראנים מסוריה תתרחש רק לאחר מהלך מדיני משותף לארצות הברית וסוריה.
כמו סולימאני, כך גם פחריזיאדה - מרכזיותו וחשיבותו לא נבעו מעצם הגדרת התפקיד החשוב אותו נשא, אלא בעיקר בגלל המעמד שלו זכה מצד בכירי השלטון באיראן והעוצמה שצבר במהלך השנים שהייתה גדולה יותר מכל דרגה או תפקיד אותו נשא. הפרופסור לפיזיקה גרעינית היה המוח של תוכנית הגרעין הצבאית, שככפופה למשמרות המהפכה האיראנים.
משנת 2003, שבה נסגרה לכאורה תכנית הנשק הגרעיני של איראן, הוא היה האיש המרכזי שדאג לשמר את הידע של תוכנית הגרעין הצבאית. לא בכדי שמו עלה בסקירות ראש הממשלה בנימין נתניהו בעת חשיפת ארכיון הגרעין של איראן באפריל 2018. תחת ההנחה שאיראן לא זנחה את חלומה להשיג נשק גרעיני, זה היה האיש החשוב ביותר לשימורה של תוכנית נשק גרעינית וקידומה בעתיד.
חיסולו של המדען הבכיר לא יעצור את תוכנית הגרעין של איראן, אבל ללא ספק מדובר במכה קשה לתוכנית הנשק הגרעיני במדינת האייתוללות, תוכנית שלכאורה אינה קיימת. פח'ריזאדה לא היה המדען המרכזי היחיד והיו עוד רבים אחריו, אבל המעמד המיוחד שהיה לו אל מול ההנהגה הרוחנית, בצמרת השלטון ובמשמרות המהפכה, הפכו אתו לבעל תפקיד ייחודי, שבספק רב אם באיראן בשנים הקרובות יוכלו למלא את החלל הגדול שהשאיר אחריו.
מעבר להיותו מדען בעל יכולות מחוננות, הוא בלט ביכולות הניהול והארגון שלו, שלצד העוצמה לה זכה מבכירי השלטון הפכו אותו לבורג חיוני בתוכנית הגרעין של איראן.
הפעולה בסוף השבוע מעלה שוב את המתח באזור באופן משמעותי. באיראן באופן טבעי מייחסים את הפעולה לארצות הברית וישראל, גם אם הפעולה עצמה נעשתה בשטח על ידי סוג של שכירי חרב. היכולות לבצע תיכנון ואיסוף מודיעיני לביצוע פעולה כזו, על אדמת איראן, היא מסוג הפעולות שרק מדינות עם יכולות גבוהות וארגוני ביון מתקדמים מסוגלים לבצע.
הפעולה אתמול לא רק שמשדרת החלטה להמשיך לפגוע בתוכנית הגרעין של איראן בכל דרך, אלא בנוסף משדרת מסר שלפחות נכון לזמן זה, עד להחלפת השלטון בארצות הברית, יש מי שעשוי להמשיך לבצע ולאשר פעולות מאוד אגרסיביות כנגד המשטר באיראן.
במערכת הביטחון ראו עד לסוף השבוע האחרון, בעיקר בכל מה שקשור להתבססות האיראנית בסוריה, שעת כושר להגביר את הלחץ. ההערכה הייתה כי בעת הזו איראן, ערב כניסתו של ג'ו ביידן לבית הלבן, תרסן את עצמה על מנת שלא להתחיל עם הממשל החדש ברגל שמאל.
מגפת הקורונה, המשבר הכלכלי החריף ומשטר הסנקציות האמריקני מורגשים היטב באיראן. בחודשים האחרונים במערכת הביטחון מזהים ההאטה בהיקף הפעילות של איראן באזור, בעיקר בגלל המצוקות הכלכליות. כל הגורמים הללו הובילו למסקנה שדווקא בתקופה הזו איראן מרוסנת יותר. אירועי סוף השבוע טורפים את הקלפים, לאחר שבאיראן מכוונים את האצבע בצורה ישירה כלפי ישראל וארצות הברית כמי שעומדות מאחורי ההתנקשות, הנחת המוצא במערכת הביטחון חייבת להיות כי האיראנים ישאפו לנקום ובמהרה.