מסתמן שמדובר במתווה האחרון: "אין סכנה ליציבות הבנקים. הם יציבים ברמה ההונית ובנזילות. אנחנו מפעילים תרחישי קיצון ובודקים כל הזמן את המצב. ההתנהלות העסקית הנכונה של הבנקים מאפשרת את התמיכה בלקוחות ובעסקים, ולאחר שבדקנו תרחישי קיצון - אין שום בעיה". כך אומר ל"מעריב" המפקח על הבנקים יאיר אבידן.
המפקח, שהתייחס לתוכנית הפריסה המחודשת של האשראי הצרכני והמשכנתאות ללקוחות, הוסיף: "הבנקים ביצעו בדוחות הכספיים את ההפרשות הנאותות להפסדי אשראי. ההפרשות ברבעון הראשון ובשני היו בעיקר קבוצתיות, וכעת הן לפי קבוצות לווים ספציפיות והומוגניות. למרות המתווה החדש, סביר שהפסדי האשראי לא יגדלו, כי הבנקים מטפלים באוכלוסייה שכבר טופלה".
בנק ישראל הכריז השבוע על הפעלת המתווה הרביעי לדחיית פירעון האשראי הצרכני והמשכנתאות שקיבלו משקי הבית. בקרוב יוכרז גם על מתווה בשיתוף האוצר, המיועד לאשראי בהיקף 12 מיליארד שקל שניתן לעסקים קטנים. במתווה ישולבו גם קרנות האשראי לעסקים קטנים.
לדברי אבידן, "המוטיבציה הראשונה שלנו במתווה הנוכחי הייתה להעלות את רמת הוודאות בראי הלקוחות והצרכנים. אנחנו צופים פני עתיד ומעוניינים שהלקוחות יגיעו להכרה שהם צריכים לעמוד בהתחייבויות שלהם לבנקים".
המפקח על הבנקים הוסיף: "בשונה משלושת המתווים הקודמים, שבהם ההלוואות הוקפאו לחלוטין, במתווה הנוכחי מחויבים לקוחות הבנקים להתחיל להחזיר את ההלוואות, וזה יקרה. יש חשיבות לייצר את ההכרה שיש יחסי בנק־לקוח ושלקוח חייב לעמוד בהתחייבויותיו לבנק".
בנוגע לכניסת החיסון לקורונה לתוקף והשפעתו על מצב המשק אמר אבידן: "אני לא יודע להגיד מתי החיסונים יגיעו ואם מה שמתפרסם נכון. לקחנו טווח ביטחון של שנתיים עד שלוש ליישום ההקלות, כדי להשאיר מקום לתרחיש שבו התקדמות החיסון תהיה יותר איטית. אני לא יכול להתחייב שמתווה דחיית התשלומים הוא האחרון. ההערכה שלנו היא שיש הסתברות גבוהה שזה באמת יהיה המתווה האחרון".
הראיון המלא יפורסם מחר במדור "שוטף פלוס" ב"מעריב־סופהשבוע"