התופעה של כסף ערבי שקונה השפעה באוניברסיטאות אמריקאיות אינה חדשה, אבל לאחרונה התפרסמו לראשונה נתונים על היקפה, המדינות התורמות והמוסדות המקבלים. האוניברסיטאות חייבות לדווח לממשל על כל תרומה או חוזה ממקור זר בשווי מעל 250 אלף דולר. מתברר שאוניברסיטאות רבות לא דיווחו כנדרש לרשויות על תרומות ומענקים של גורמים ערביים, ומשרדי החינוך והמשפטים לא עשו דבר לאכוף את החוקים והנהלים. משרד החינוך בממשל טראמפ חקר את הנושא, ולאחרונה פרסם כאמור נתונים על התרומות של מדינות ערב והפלסטינים לאוניברסיטאות אמריקאיות.

מתברר שבשנים 1981־2020, מדינות ערב תרמו כעשרה מיליארד דולר לאוניברסיטאות אמריקאיות. כ־40% מהסכום הזה לא דווח בכלל. התורמות הגדולות ביותר היו קטאר, ערב הסעודית, האמירויות וכווית. בין הזוכות בתרומות היו הרווארד, קולומביה, ייל, קורנל וג’ורג’טאון. הכספים נועדו להקמת מרכזי מחקר, קתדרות, תוכניות לימודים ופרויקטים בנושאים אסלאמיים, ערביים ופלסטיניים. כנראה שלפלסטינים יש עודפי כספים כי אחרת קשה להבין איך “מדינת פלסטין” מופיעה ברשימת המדינות התורמות.

בארבע השנים האחרונות פלסטין תרמה כ־4.5 מיליון דולר לאוניברסיטאות אמריקאיות. זה נראה כסף קטן, אבל הוא משיג השפעה רבה. כך למשל, ב־2017, פלסטין תרמה לאוניברסיטת הרווארד, היוקרתית והעשירה, 275 אלף דולר, ב־2018 – 775 אלף דולר, וב־2019 - 525 אלף דולר. השנה, הרשות תרמה 643 אלף דולר לאוניברסיטת בראון לשם הקמת קתדרה ללימודים פלסטיניים. הרשות הפלסטינית חיה בעיקר מתרומות נדיבות של מדינות רבות, ועד 2019 קיבלה גם סיוע אמריקאי בגובה של כחצי מיליארד דולר לשנה. אין לה משאבים לטיפול במגיפת הקורונה, היא קיצצה כמחצית ממשכורות עובדיה, אבל יש לה כסף להשקיע באוניברסיטאות אמריקאיות.

זה כ־20 שנה מנהלים הערבים והפלסטינים מערכה של דה־לגיטימציה, דה־הומניזציה ודיסאינפורמציה נגד ישראל. המוטיבציה של הערבים בראשות ערב הסעודית הייתה לשנות את הדימוי שלהם בארצות הברית, שנפגע קשות בעקבות פיגועי הטרור של 11 בספטמבר 2001. המוטיבציה הפלסטינית הייתה ונותרה לפגוע ביחסי ארצות הברית וישראל, לכפות על ישראל את תנאיהם לסיום הסכסוך ולהגביל את זכותה להגנה עצמית מול אלימות וטרור. הערבים והפלסטינים התמקדו בעיקר בקמפוסים ובאוניברסיטאות העילית האמריקאיות. תנועת החרם נגד ישראל (BDS), הפעילה בעיקר בקמפוסים, היא רק קצה הקרחון של המערכה. התרומות והמענקים לאוניברסיטאות נועדו בין השאר לממן את הפעילות נגד ישראל ולהטמיע בהן את הנרטיב הפלסטיני של הסכסוך.

האוניברסיטאות טוענות שהן שומרות על עצמאותן והחופש האקדמי ושאין שום קשר בין התרומות, החוזים והמענקים לבין תוכני הפעילות האקדמית והמדעית. במקרים רבים הטענה הזו מופרכת. לתורמים יש השפעה רבה על מינויים אקדמיים, ואלה משפיעים על קורסים, מחקרים ופעילות בקמפוסים. יש עדויות רבות על כך שמכונים וקתדרות ללימודי המזרח התיכון מאוישים על ידי מרצים שמכתיבים בכיתות עמדות פרו־פלסטיניות ואנטי־ישראליות. התוצאה היא העצמת האנטישמיות והשנאה לישראל בקמפוסים. התרומות הערביות גם מסבירות מדוע נשיאי אוניברסיטאות מגלים אוזלת יד מתמשכת כלפי סטודנטים שמתפרעים ופוגעים בסטודנטים ובמרצים יהודים וישראלים. ישראל צריכה לדאוג לכך שממשל ביידן ימשיך לבדוק ולפעול כחוק נגד התופעה החמורה. 

הכותב הוא מומחה ומרצה לארצות הברית וחוקר בכיר במרכז בס"א למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן