לא פעם אני תוהה האם הסרט של ליאונרדו דיקפריו "תפוס אותי אם תוכל" שבו הוא מגלם תפקיד של מתחזה מתוחכם, לא קיבל השראתו מהסדרה הדוקומנטרית הישראלית "המתחזים" בהגשתו של חיים אתגר שעושה עבודת קודש על מנת להתריע ולהזהיר אותנו מפני נוכלים עבריינים. אמש, בפרק נוסף של הסדרה, פגשנו את רותם מזרחי, האיש בעל 1000 הפרצופים, שהספיק כבר להפיל בפח יותר ממאה נשים במשך 20 שנה.

הוא הציג עצמו בפניהן כלוחם שייטת, קצין גבוה בצבא למרות שסיים כטוראי ואפילו לא השלים את שירותו הצבאי, כפרמדיק שהצליח ליילד בשלום אישה באמבולנס בלידה שהסתבכה, בעל תואר שני ללימודי המזרח התיכון ב"בינתחומי" בהרצליה, כאיש מודיעין שלוקח חלק בפעולות מבצעיות, כמישהו שמנהל פרוייקטים בחו"ל לשם הוא נוסע מדי פעם, כמי שאוהב לטייל בארץ, למרות שהטיולים היחידים שהוא עושה הם ממיטה למיטה, לפעמים במיטתן של כמה נשים במקביל. ותוך כדי שהוא מבטיח להן בטחון ונישואים ואהבה אין קץ, הוא משתכן בביתן וגונב מכספן.

האיש ריצה יותר מפעם אחת עונשי מאסר של שלוש שנים, אולם ברגע שיצא מכותלי בית הכלא, חזר לסורו והמשיך במסע הציד אחרי נשים תמימות. לאחת מהן, גרושה עם שני ילדים, הוא אפילו הציע נישואין ונקבע תאריך לחתונה, שלא התממש אחרי הגילוי המרעיש של האישה אודותיו. הוא נעצר ושוחרר אחרי כמה שעות של חקירה.

למה שוחרר? אין הסבר. אלא אם כן הוא הבטיח להם שהוא ישנה את דרכיו, כפי שהבטיח לחיים אתגר בשיחה שכביכול נשמעה כנה, שבה הוא הודה שהוא בן אדם שפל ומגעיל אפילו בעיני עצמו, והוא מודע לסבלן של הנשים. כמובן, שאותה כנות היתה קטע משחק שמיטב הבמאים בארץ היו מתפעלים ממנו. רותם מזרחי, "הבימה" קוראת לך.

היום הוא מסתובב חופשי, והפרקליטות צריכה עוד להחליט האם להגיש נגדו כתבי אישום חדשים ואותי זה מרתיח. איך ייתכן שהפרקליטות מתמהמהת בהחלטתה ובינתיים אותו מתחזה חולני ממשיך להרוס חיי נשים?

איך ייתכן שהעונשים לא מספיק מחמירים על מנת להרתיע נוכל מנוול שכמוהו? חיים אתגר תולה את סיבת ההתנהגות של האיש בצורך שלו לשלוט בחייהן של נשים. ייתכן. אבל אני התרשמתי שמלבד האישיות המופרעת של אדם שממציא פנטזיות על עצמו, בסופו של יום הוא בטלן ופרזיט שרוצה לעשות לעצמו חיים קלים ובמקום לחפש עבודה, הוא מחפש נשים שיפתחו בפניו את דלתות ביתן ולבן והוא יחיה על חשבונן. אז מה בעצם אכפת לו להיכנס לכלא שישמש לו בית נוסף לתקופה קצרה עם אוכל ולינה, ואז הוא משתחרר וממשיך במעלליו. אולם אם הוא היה מקבל הרבה יותר משלוש שנות מאסר, ייתכן שהיה חושב פעמיים לפני העקיצה הבאה שלו. הקלות הבלתי נסבלת שבה נקבעים עונשים לא מידתיים למעשי עבריינות חמורים, פשוט מקוממת.

איך ייתכן שתהליך שיקום אסירים בכלא כל כך כשל ולא מניב תוצאות, אם עבריין כמו מזרחי ממשיך במעשיו הפליליים באין מפריע? הרי קיים תהליך שיקום של אסירים שהתמכרו לסמים ואין הבדל ביניהם ובין עבריינים כמו רותם מזרחי שזקוק לטיפול פסיכותרפי דחוף, כי גם הוא נחשב מתמכר לדחפים הגורמים נזקים לאחרים ואין לו שליטה עליהם.

איך ייתכן שעיתונאים כמו חיים אתגר, או אדווה דדון, צריכים לרוץ אחרי נוכלים ורמאים עם מצלמה בידם, כשבעצם הם מסכנים את עצמם בתהליך הרדיפה הזה, במקום שהמשטרה תעשה את המוטל עליה ותתפוס את הפושעים?

אני חייבת להודות שכואב לי לראות כל פעם מחדש איך נשים אינטליגנטיות נשבות בקסמם של גברים שמתחזים לאנשי מודיעין ומספרים על פעולותיהם הנועזות כפי שעשה גם מזרחי. האם הן לא יודעות שאיש מודיעין אמיתי אמור לשמור על סודיות מוחלטת, גם מפני האישה איתה הוא חי? שימו לב שעד כה סיפורי ההתחזות הם מצד גברים נגד נשים, ולא ההיפך. האם אנחנו עד כדי כך חלשות שאנחנו ממהרות להאמין להם, לתת להם כל כך מהר את כרטיס האשראי שלנו עוד לפני שהספקנו להכיר אותו לעומק, אך ורק בשביל אהבה?

באחת מתוכניות הבוקר נשאל חיים אתגר איך אפשר לזהות את אותם מתחזים. הוא ענה שברגע שיש לנו ספק, אין ספק. אבל איך יתעורר הספק, אם אין לנו כלים לזהות נוכלים, ואיך ייתכן שאף גורם מקצועי, כמו קרימינולוג למשל, לא צייר בפנינו עד כה קווים לדמותו של מתחזה, על מנת שנזהה את הסימנים ונדע להיזהר מפניו?