מה קורה ברשות הפלסטינית? מתוך הקדרות של תקופת דמדומי שלטונו של אבו מאזן וחבורתו, ומול המרורים המדיניים והכלכליים שממשל טראמפ האכיל את הרשות, צצה לה התקווה לשינוי חיובי. טראמפ מסתלק ועולה ממשל דמוקרטי. כיוון שכך, החליטה הרשות לנצל מיד את ההזדמנות על מנת לשקם את יחסיה עם הממשל האמריקאי ולהפגין כלפיו רצון טוב. אנחנו מצויים עכשיו במתקפת חיוכים פלסטינית מול הממשל הנכנס, וסביר שהיא תגבר לקראת 20 בינואר2021 .

הצעדים המרכזיים של הרשות הם כדלקמן: ראשית, הרשות הודיעה רשמית כי היא מחדשת את שיתוף הפעולה הביטחוני והאזרחי עם ישראל, שהוקפאו במאי השנה על רקע אווירת הסיפוח וצעדי הרשות נגד תוכנית המאה של טראמפ. זה עורר בזמנו רעש גדול, ופרשני השחורות התריעו כי הקפאת שיתוף הפעולה הביטחוני תביא להסלמה. בפועל זה לא קרה, והנזקים הגדולים נגרמו לחיי היומיום  של האוכלוסייה הפלסטינית כתוצאה מהקפאת שיתוף הפעולה האזרחי.

שנית, יש הבעת נכונות של הרשות לקבל מישראל את כספי הסילוקין (כל כספי המסים והמכסים שישראל גובה עבור הפלסטינים). כידוע, נחקק חוק בישראל, ולפיו ישראל תקזז מסכום זה את הכספים שהרשות מעבירה לאסירים הכלואים בישראל, לאסירים משוחררים ולמשפחות האסירים. כיוון שכך, הודיעה הרשות שהיא מוותרת על כל הכספים המגיעים לה אם הם יקוזזו על ידי ישראל. עכשיו היא מוכנה לקבלם, ופתחה בשורת צעדים מסובכת ומבולבלת כדי לפתור את בעיית הקיזוז; מצד אחד, להמשיך בתשלומים למחבלים ומשפחותיהם, ומצד שני להראות כאילו היא לא משלמת. פטנטים פלסטיניים. למשל, כל המשוחררים לא יקבלו משכורת, אלא יצורפו לרשות ויקבלו משכורות של עובדי הרשות. אז משוחרר שהוא איש חמאס יצורף כעובד לרשות? בכל מקרה, הרשות נזקקת נואשות לכסף במצב הכלכלי והבריאותי הקטסטרופלי שהיא מידרדרת אליו.

ג'ו ביידן (צילום: REUTERS/Jonathan Ernst)
ג'ו ביידן (צילום: REUTERS/Jonathan Ernst)


הקורונה משתוללת בעזה ובשטחי הרשות. מספר המתים כמעט מוכפל מדי שבוע בשטחי הרשות, ושיעור הבדיקות החיוביות נע בין 20% ל־30%. מנגד, חגיגות החתונות ההמוניות נמשכות. ישראל מצדה העבירה בשבוע שעבר לרשות את הכספים המגיעים לה בלי קיזוז.
שלישית, הרשות החזירה את שגרירה לאיחוד האמירויות לאחר שהוציאה אותו משם כאשר נחתם הסכם השלום עם ישראל. האם הפלסטינים מצפים לנסים ונפלאות מצד ממשל ביידן? כנראה שלא. ספק גדול אם הם מצפים  שביידן יבטל את ההכרה בירושלים כבירת ישראל ויחזיר את השגרירות לתל אביב. הם כמובן ילחצו לכיוון הזה, אך בלי הרבה ציפיות. הם כן יכולים לצפות לשינוי האווירה כלפיהם, להחזרת הסיוע הכספי השנתי בסך כמה מאות מיליונים, לחידוש הסיוע הכספי לאונר"א, לשדרוג מעמד הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים, להכרזה על חזרה למדיניות שתי מדינות לשני עמים ואף לביטול תוכנית המאה.

אבל, וזאת לדעתי הנקודה המרכזית, הם יעשו הכל על מנת לסכסך בין ישראל לממשל ביידן, לתקוע טריז בינה לבין ממשלו, ולהמשיך במלחמה המדינית והמשפטית נגד ישראל בזירה העולמית. דומני שמי שמצפה לתהליך שלום חדש, עם נכונות פלסטינית חיובית, יתאכזב קשות. בשעת דמדומים הנוקשות והסרבנות מקבלות יותר שרירים מבעבר, והציפייה ליורש מאפילה על כל דבר אחר. ישראל מצדה צריכה, לדעתי, להימנע מפרובוקציות מיותרות ולסייע לרשות וגם לעזה במלחמה בקורונה, העלולה להפוך לאיום של ממש על ישראל. צריך לקוות שנעבור בשלום את תקופת הדמדומים הזאת של השכנים ממזרח.